IBEX

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
הדמיה של הלווין. גודל של שולחן קלפים.

חוקר החלל הבין גלקטיאנגלית: Interstellar Boundary Explorer, IBEX) הוא לווין של נאס"א אשר מכין מפה של גבולות מערכת השמש. המשימה היא חלק מפרויקט החוקרים הקטנים של נאס"א. עיצוב וביצוע המשימה מונהגים על ידי מכון המחקר הדרום מערבי, עם המעבדה הבינלאומית של לוס אלאמוס והמרכז לטכנולוגיה מתקדמת של לוקהיד מרטין בתור מוסדות שותפים לחקר.

משך הזמן הצפוי למשימה היה שנתיים לתצפית מלאה של גבולות מערכת השמש. דבר זה הושלם ב-2011, והמשימה הוארכה ל-2013 על מנת להמשיך בתצפיות ולגלות עוד מידע.

IBEX נמצא בהקפה יציבה בעלת אוריינטציה של השמש סביב כדור הארץ. ביוני 2011, IBEX הועבר למסלול חדש ויעיל יותר. במסלול החדש IBEX לא קרוב לירח כמו מקודם, והוא דורש פחות דלק על מנת לשמר את מיקומו.

שיגור

הלווין IBEX הוצמד לטיל Pegasus XL בבסיס חיל האוויר וואנדנברג שבקליפורניה, ושניהם יחדיו חוברו לתחתית מטוס האם Lockheed L-1011 Stargazer, והוטסו אל לוח השיגור בקוואג'לין אטול, במרכז האוקיינוס השקט. Stargazer הגיע לקוואג'לין ביום ראשון, השנים עשר באוקטובר 2008. לווין IBEX שוגר לחלל בתשעה עשר באוקטובר, 2008, על ידי טיל ה-Pegasus XL.

שינוי במסלול

ביוני 2011 IBEX הועבר למסלול חדש אשר העלה את נקודת הפריג'י (הנקודה בה הלווין קרוב ביותר לכדור הארץ לאורך המסלול) ליותר מ-30,000 קילומטרים. המסלול החדש מונע מתנועה קרובה מדי לירח, אשר עלול להשפיע בצורה שלילית על המסלול על ידי כוח המשיכה שלו. בזכות המסלול החדש IBEX דורש פחות דלק על מנת להישאר יציב במסלולו- דבר המאריך את תוחלת חייו היעילים ליותר מ-40 שנים.

שיטת פעולה/רקע על איסוף המידע

"בועת" ההליוספירה.

חלקיקים שמצליחים להשתחרר מהשמש לבדם או בשל ההתפוצצויות שקורות בה, נעים במהירות של מיליון מייל בשעה, ו"דוחפים" את כל חלקיקי התווך הבין כוכבי שנמצאים בדרכם. בנקודה מסוימת, שנקראת "הליופאוס," חלקיקי הרוח הסולארית מפסיקים את דחיקת חלקיקי התווך הבין כוכבי, כי אין ביכולתם עוד לעשות זאת. ההליופאוס מציינת את הגבול הפנימי של מערכת השמש שלנו עם ההליוספירה-מעין "בועה" שנוצרת בעקבות דחיפתם של חלקיקי הרוח הסולארית. בנקודת ההליופאוס, בקצה ההליוספירה, נוצרים אטומי אנרגיה נייטרליים, המשוטטים ברחבי מערכת השמש. החשיבות שבחקירת ההליוספירה היא עצם העובדה שההליוספירה מגנה על מערכת השמש שלנו מהגלים הקוסמיים המגיעים מהשמש, ומשבשים את תפקיד התאים שלנו.

איסוף מידע

IBEX אוסף אטומי אנרגיה נטרליים שנעים במערכת השמש ועוברים באזורו של כדור הארץ. החלקיקים הללו נוצרים בקצה מערכת השמש שלנו על ידי אינטראקציה בין חלקיקי הרוח הסולארית לחלקיקי החומר הבין כוכבי.

בממוצע IBEX מאתר 500 חלקיקים כל יום.

שידור מידע

ביחס לחוקרי חלל אחרים, ל-IBEX יש תדירות העברת מידע נמוכה בשל הדרישות המעטות של המשימה.

"... העברת המידע של IBEX היא איטית ביחס לטלסקופים אחרים בגלל הטבע של המידע שהוא אוסף. IBEX לא צריך חיבור מהיר, בגלל שיש לו את האפשרות לאסוף מעט מאוד חלקיקים בכל דקה. התקשורת מהלווין אל הקרקע איטית פי 20 מהמודם הטיפוסי אשר נמצא בבתים, ומהקרקע אל הלווין המהירות קטנה פי 250 מהרגיל!..."

-שאלות ותשובות על IBEX שנערכו על ידי נאס"א

הישגים

IBEX היה הלווין הראשון שהכין מפה מלאה של ההליוספירה. אחת התגליות המידיות הייתה הפתעה, המפה שהכין IBEX הייתה חצוייה על ידי סרט מתפתל שמקורו אינו ידוע. גילוי מקורו של הסרט עלול לשנות לחלוטין את ההבנה של ההליוספירה.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא IBEX בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0