קראתי מלמעלה את הערך טיוטה:חלוקת שותפות (הלכה), ועשית עבודה מעולה. שים לב שכתבת באופן כללי בסגנון של "סוגיה", (יש אפילו אתר כזה: "ויקיסוגיה"), והערך הזה הוא מצוין ממש למי שרוצה לדעת בקלות את הסוגיה הזו של "פירוק שותפות" בהלכה.
רציתי להאיר לך כיוון שונה: קורא סטנדרטי באנציקלופדיה לא בא "ללמוד" את הערך, אלא "לקרוא" אותו, ולכן כדאי לך לחשוב שאתה צריך "לתפוס" את הקורא תוך כמה שניות, לפני שידפדף הלאה, ולתת לו מספיק מידע, בצורה מספיק נגישה, שתגרום לו להמשיך לקרוא את הערך שלך.
לפני שאתה מתרעם על הזלזול בקוראים, אתה, כת"ח ותיק וחשוב, מוכן לקרוא ערך על איזו סוגיה בנושא שאתה לא בענין? למשל על טומאה בחיבורים? זה עצוב אבל הערך מיועד בעיקר בשביל קוראים עצלניים. כאלו שרוצים לדעת את כל התורה של הערך הזה, על רגל אחת, וגם זה בתנאי שתהיה להם "חוויית קריאה" מענגת.. נכון. אתה תשאיר את המידע המפורט בשביל אלו שבאמת לומדים את הנושא, אבל הוא יהיה מסודר בצורה שמאוד קל לקרוא את הערך, ותוכן מסובך יותר יהיה בהערות או בפרקים ברורים שניתן לדלג עליהם עם ידיעה של הקורא על מה הוא דילג.
למעשה:
למשל הפרק "מקורות", הוא פרק שאתה יכול "להעביר אותו להערות שוליים". בינינו, בסוד, היה לי קשה לקרוא את הפרק הזה כי אני עייף עכשיו (ותמיד:).. גמרתי לקרוא אותו ואמרתי לעצמי-לך: "תכל'ס. מה כתוב פה"?
מה דעתך על מהלך כזה: 1. תכתוב לי במילים שלך "מה כתוב שם" (כי את המילים שלך ממש קל לי להבין בלי שום מאמץ), 2. תבדוק שלא החסרת שום פרט (כמובן גם תכניס במילים שלך את המקורות לדברים שאתה אומר), 3. תקצר את זה כמה שיותר (תכתוב רגיל. כמו שאתה כותב לי בדף שיחה. אחר כך תקצר את זה כמה שיותר. פשוט תחפש איזה מילים או משפטים אפשר להוריד או לקצר בלי לפגוע בכלל בהבנה), 4. ואז פשוט תשים את זה במקום הפרק הנוכחי. כמובן שתקרא לו "רקע" כמקובל, ולא "מקורות". (כמובן שאם יש צורך ב'פיניש' אנציקלופדי, אתה מוצלח מספיק בשביל לזהות ולעשות גם את זה).
5. לאחר מכן תיקח את הציטוטים והמקורות שהבאת, ושים אותם כהערות שוליים -כמקורות מפורטים למקורות שכתבת למעלה. 6. במקרה שיש תוכן חשוב נוסף, אתה יכול לעשות פרק נוסף ששמו "סוגיית הגמרא" וכד', שם תכניס את הפירוט המלא - וזה יתן אופציה לקורא העצלן או הממהר פשוט 'לדלג' על הקטע הזה בלי נקיפות מצפון, ולתת לו סיבה להמשיך לקרוא הלאה אפילו שהוא דילג משהו..
יתכן שזה מעצבן בהתחלה. התוצאה בדרך כלל משמחת מאוד. קח בחשבון שבצורה כזו תרוויח 2 דברים: א. אתה תדע את תוכן הערך הזה בצורה ברורה לתקופה ארוכה גם בלי לקרוא את הערך שלך שוב. משא"כ אם זה סיכום סוגיה, אף שאת הסוגיה כסוגיה ודאי קל יותר לזכור בצורה כזו, את הידיעות היבשות והמסוכמות בצורה שתוכל לענות בקיצור נמרץ בעל-פה לאדם אחר ששואל "מה כתוב בהלכה בענין פירוק שותפות"? זה תדע יותר טוב אם תכתוב ערך אנציקלופדי. ב. בעוד כמה שנים, יתכן שתקרא את הערך שלך. ואתה תרגיש בזמן הזה, כמו שקורא ת"ח אחר, שלא מונח בענין, מרגיש עכשיו כשהוא קורא את הערך שלך ;)
סליחה על האריכות, דעתי שוה כדעתך ואני רק מציע לך הצעה (מתוך ניסיון). בנוסף, יתכן שתהיה לך תועלת מרפרוף על המדריך לכתיבה תורנית.
המון הצלחה