לכבוד מה מחקת את הגרסה שלי? ומה פשר הטענה שזה על ספקות הלכתים ולא על קושיות, הרי בערך עצמו כתוב לא פעם שזה על קושיות. ועוד, הרי בכותרת של ''ראו גם'' הערך הראשון ברשימה הוא ''תיקו'', שמת לב?
נושא בדף שיחת משתמש:אחודה חידה/ארכיון זרימה
ישנם שני דברים.
ישנה קושיא כלומר יש מקור מסויים משנה ברייתא גמרא רמב"ם רשב"א ועליו קשה קושיא או מכח מקור אחר שוה לו בסמכות (ואז זו לכל היותר סתירה בין שני המקורות ולא קושיא דוקא על אחד מהם) או מכח מקור בעל סמכות גדולה יותר כגון מגמרא על רמב"ם.
וישנו ספק הלכתי כלומר לא קשה שום דבר על שום מקור ידוע או הנחה ידועה אלא שאנו מסופקים מה יהיה הדין במקרה מסוים.
הערך 'צריך עיון' מזכיר רק את החלק הראשון שכותבים צריך עיון על קושיא שלא מצאו לה תירוץ בעוד שבגמ' מוזכר תיקו רק לגבי איבעיות ולא לגבי קושיות.
לגבי קושיות ללא תירוץ הגמ' כותבת קשיא או תיובתא (שאז יתכן שלא נדחה מהלכה למרות הקושיא) או תיובתא דפלוני תיובתא (שאז בודאי נדחה מהלכה).
הסיבה שלא הכנסתי את הביטויים קשיא ותיובתא היא משום שחשבתי הבדל יסודי בין הגמ' שבגדול יש בסמכותה לדחות את האמורא אם קשה עליו מברייתא, ואם מדובר בשתי ברייתות הרי לכל היותר היא תאמר שזו מח' לבין האחרונים שמתמודדים עם קושיות על מקורות שבגדול אין בסמכותם לדחות ולכן אצלם הביטוי הוא צ"ע.
לא היה לי כח לחשוב איך לנסח בדיוק ולכן הנחתי כך, וכעת אני חושב שמאחר שבגמ' יתכן קשיא והלכתא או תיובתא והלכתא אז ניתן לכתוב שהגמ' משתמשת בביטויים קשיא ותיובתא ולהבדיל מתיובתא דפלוני תיובתא שהוא דחיית דבריו.
ותנסח כהבנתך.
כמובן ניתן להוסיף בערך שהביטוי צ"ע משמש גם לספקות הלכתיים שאין להם הכרעה, ואז לפרט שבמקרה כזה הגמ' תשתמש בביטוי תיקו, ובקושיות על דברי אמוראים בביטויים קשיא והלכתא.
תמצית דבריך הם שהביטוי ''צריך עיון'' לא דוחה את הדברים מחמת הקושייה אלא הדברים הונחו במקומם, ואליו ''קשיא'' ו''תיובתא'' דוחים לגמרי, ולכן אי אפשר לאמר שהגמרא אומרת ''קשיא'' ו''תיובתא''. מאידך אי אפשר לאמר את הביטוי ''תיקו'' על הגמרא כי הוא לא על קושיות אלא על איבעיות.
דבריך כה נבונים, והם האירו את עייני! אני מודה לך בשם כל המכלול ועורכיו.