בקשר לעריכה זו, למה לא יכולה להיות לו דעה בזה? הגר"א לא יכל לאחוז בשיטתו שח רבי יהודה אלקלעי? ולהורות לתמידיו לעשות כך למעשה?
שיחת משתמש:אחודה חידה/ארכיון זרימה
המקור לא טוב, ודעת הגר"א (בפרט בשאלה האם הורה לתלמידיו לעשות כן והאם עליית תלמידי הגר"א נעשתה כאקט של זירוז/אתחלתא דגאולה וכו' וכו') שנוייה במחלוקת רחבה (ע"ע קול התור), ואכמ"ל.
כלומר זה בהחלט המקום לזה אבל בשינוי צורה (הסתייגות מקורות וכדו')
ייתכן, בפסקה מסודרת עם מקורות מסודרים, מה שממש לא קיים (באופן כללי) בערך הזה...
מלבד דברי שמש מרפא הנכונים הניסוח היה לחלוטין לא תקין, לא ניתן לכתוב בשנת ת"ר התחוללה מחלוקת כאשר דעת חלק מהרבנים כך ודעת הגר"א אחרת, לכתוב התחוללה מחלוקת פירושו תיאור של פולמוס שהתחולל והדעות שהובעו במהלכו, ככל שהתחולל פולמוס כזה ויש גם דברים מהגר"א שרלוונטיים לו יש להביאם בצורה המתאימה ולא לכתוב שבעקבות המחלוקת הורה הגר"א לתלמידיו לעלות לארץ.
אם המידע הרלונטי היה מובא בערך וזו היתה רק בעיית ניסוח הייתי משתדל לנסח בעצמי בצורה מתאימה, אבל לטרוח לנסח עמדה חד צדדית זה כבר התעצלתי.
זה מה שמצאתי, האם האב זוכה אגב בנו או שיש להשאיר רק את הנכד?
ראיתי ששינית את מה שכתבתי בדעת תוס' בערך אותו האיש בעריכה הזו.
ונקודת הדברים שפשטת את שיטת תוס' כאלו הסוברים שישנו "ישו הנוצרי" אחד. והנה לענ"ד נראה שלאו דווקא, מכיוון שאין שום ראיה בדברי התוס' שהוא חולק על מה שאמר התוס' הרא"ש במסכת סוטה שחילק בין "ישו הנוצרי" תלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה ובן זה המוזכר בסנהדרין שנסקל. והרי כל הסיבה שתוס' מחלק בין שני הדמויות היא בגלל הפרשי הזמנים וע"פ מה שכתב בתו"ס הרא"ש אתי שפיר. אמנם מלשון התוס' "אין זה ישו הנוצרי" נראה אכן שכוונתו לשלול את הקשר בן בין בן סטדא (בן פנדירא) לדמות בשם זה, אך קשה לומר כן כי הרי מובא במפורש בתוספתא חולין פ"ב ובירושלמי שבת פי"ד ה"ד, ע"ז פ"ב ה"ב (מהדורת וינציאה נשמט במהדורת וילנא כנראה מפני הצענזור), השם "ישו בן פנדרא" או "פנטירא" כשם של ע"ז. ואם כן רואים ששמו של בן פנדירא אכן היה ישו ולכן נראה לענ"ד שכוונת התו"ס היא שאין זה ישו הנוצרים המוזכר כתלמידו של רבי יהושוע בן פרחיה אך יתכן וגן הם סברו שהכוונה לאותו האיש.
מכיוון שהמכלול הוא לא המקום לדיונים האלה לכן הבאתי את דברי התוס' כמעט במלואם וכל אחד יבין איך שהוא רוצה, ואני מתכוון לערוך את זה בחזרה אבל אשמח קודם לשמוע אם יש לך עוד צדדים בעניין.
ברשותך המשכתי את הדיון במקום המתאים.
לכבוד מה מחקת את הגרסה שלי? ומה פשר הטענה שזה על ספקות הלכתים ולא על קושיות, הרי בערך עצמו כתוב לא פעם שזה על קושיות. ועוד, הרי בכותרת של ''ראו גם'' הערך הראשון ברשימה הוא ''תיקו'', שמת לב?
ישנם שני דברים.
ישנה קושיא כלומר יש מקור מסויים משנה ברייתא גמרא רמב"ם רשב"א ועליו קשה קושיא או מכח מקור אחר שוה לו בסמכות (ואז זו לכל היותר סתירה בין שני המקורות ולא קושיא דוקא על אחד מהם) או מכח מקור בעל סמכות גדולה יותר כגון מגמרא על רמב"ם.
וישנו ספק הלכתי כלומר לא קשה שום דבר על שום מקור ידוע או הנחה ידועה אלא שאנו מסופקים מה יהיה הדין במקרה מסוים.
הערך 'צריך עיון' מזכיר רק את החלק הראשון שכותבים צריך עיון על קושיא שלא מצאו לה תירוץ בעוד שבגמ' מוזכר תיקו רק לגבי איבעיות ולא לגבי קושיות.
לגבי קושיות ללא תירוץ הגמ' כותבת קשיא או תיובתא (שאז יתכן שלא נדחה מהלכה למרות הקושיא) או תיובתא דפלוני תיובתא (שאז בודאי נדחה מהלכה).
הסיבה שלא הכנסתי את הביטויים קשיא ותיובתא היא משום שחשבתי הבדל יסודי בין הגמ' שבגדול יש בסמכותה לדחות את האמורא אם קשה עליו מברייתא, ואם מדובר בשתי ברייתות הרי לכל היותר היא תאמר שזו מח' לבין האחרונים שמתמודדים עם קושיות על מקורות שבגדול אין בסמכותם לדחות ולכן אצלם הביטוי הוא צ"ע.
לא היה לי כח לחשוב איך לנסח בדיוק ולכן הנחתי כך, וכעת אני חושב שמאחר שבגמ' יתכן קשיא והלכתא או תיובתא והלכתא אז ניתן לכתוב שהגמ' משתמשת בביטויים קשיא ותיובתא ולהבדיל מתיובתא דפלוני תיובתא שהוא דחיית דבריו.
ותנסח כהבנתך.
כמובן ניתן להוסיף בערך שהביטוי צ"ע משמש גם לספקות הלכתיים שאין להם הכרעה, ואז לפרט שבמקרה כזה הגמ' תשתמש בביטוי תיקו, ובקושיות על דברי אמוראים בביטויים קשיא והלכתא.
תמצית דבריך הם שהביטוי ''צריך עיון'' לא דוחה את הדברים מחמת הקושייה אלא הדברים הונחו במקומם, ואליו ''קשיא'' ו''תיובתא'' דוחים לגמרי, ולכן אי אפשר לאמר שהגמרא אומרת ''קשיא'' ו''תיובתא''. מאידך אי אפשר לאמר את הביטוי ''תיקו'' על הגמרא כי הוא לא על קושיות אלא על איבעיות.
דבריך כה נבונים, והם האירו את עייני! אני מודה לך בשם כל המכלול ועורכיו.
שלום. נראה לי שהפרטים שהשמטת בעריכתך זו מקומם בערך. אודה לך אם תסביר לי.
דבר ראשון ברצוני להתנצל ברצוני היה לדחוף הסבר בתקציר עריכה ובטעות שמרתי את העריכה ללא תקציר.
ולמעשה כל הדברים שהשמטתי נוספו ללא מקור (כמובן שלכתוב שזה עדות ר"י ברטלר מבלי לציין את מקורה זה לא מקור, וגם לכתוב עדות זקני ירושלים זה לא מקור).
נראה לי שכשמדובר בהוספת דברי גנאי או בקורת על אדם חשוב שבעתיים להביא מקור.
לפחות דבר אחד היה מזוייף מתוכו הוא כתב שרבי עמרם נשא את רות בן דוד לאחר שהתגרש מאשתו הראשונה, בעוד בשורה שלפני כן כתוב שאשתו הראשונה נפטרה.
למפרע אולי גם זה גרם לי לחשוד את חוש הבקורת של העורך שהוסיף את זה, ולמחוק את כל מה שאין לו מקור.
תודה על ההסבר.
חוסר השארת תקציר עריכה יכול לקרות לכולם. ישנו גאדג'אט/סקריפט שמתזכר כאשר לא שמרת עם תקציר. מומלץ.
פנה אל אותו עורך.
(אני עצמי נתקלתי בזה תוך כדי סתם ניטור...)
 |
שלום אחודה חידה,
כפי שניתן לראות ביומן ההרשאות, סומנת כ"בדוק עריכות אוטומטית". על משמעות ההגדרה החדשה שלך ניתן לקרוא בדף "המכלול:מערכת בקרת שינויים". בתמצית, אין לסימון זה השפעה מהותית על פעילותך במכלול – כל מה שיכולת לעשות עד היום עדיין אפשרי, לא התווספו לך הרשאות או כלים חדשים. עיקר ייעודו של הסימון הוא להקל על מלאכתם של המנטרים, בברכה. |
ראיתי שכתבת שאפשר לפנות אליך באופן אישי לקבלת הסברים למה אין לסמוך על הספר, אשמח להתכתב עימך בענין בדוא"ל [email protected].
שלום לך,
בימים אלו יצאנו לקמפיין גיוס המונים על מנת שנוכל להמשיך ולהוביל את מהפכת המכלול
בכל חודש למעלה מ 600,000 יהודים פוקדים את האתר וצריכים ידע עדכני המותאם לדרך התורה.
עלות תפעול חוות השרתים עולה לנו 10,000 בכל חודש, אנחנו רוצים להמשיך אך לשם כך אנחנו זקוקים לעזרתך!
בבקשה תרום עכשיו! ותנו לנו את האפשרות להמשיך הלאה. (הוראת קבע 50 ש"ח לחודש, או תרומה חד פעמית)
אנו זקוקים לך! היה שותף עמנו! בברכה, הרב יוסף קמינר - נשיא מכון חכמת התורה, ג' בכסלו ה'תשפ"א, 03:26
ותתן לנו גם שלשים סדינים ושלשים חליפות בגדים?
עם אנציקלופדיה מהלכת אני לא מתחיל אני עלול לפשוט את הרגל.
הבחינתי בשינוי שעשית כאן יש לך מקור או ידיעה לכך?
שלום
המקור הוא במרביצי תורה ומוסר של סורסקי [נמצא באוצר החכמה] הוא מעיר על כך שהוא עצמו טעה בדבר במהדורה קודמת של ספרו.
תוכל לתת קישורים כדי להוציא מלבם של צדוקים 
אין לי מושג איך עושים קישור כזה אני יכול לציין מקור מדויק מרביצי תורה ומוסר חלק ב' עמוד קנ"ח אשמח אם תוכל להשלים את מלאכתי וליצור שם הערה עם ציון המקור ולקשר אם זה נצרך.
כרגע נסתפק בזה שפשוט תיכנס לאוצר החכמה, תעתיק את הקישור המדויק, ופשוט תיכנס לפה ותדביק אותו וזהו.
עושים העתק כתובת קישור ומכניסים את זה לתוך סוגריים מרובעות. בפסקת קישורים חיצונים, תוכל לראות בפסקת קוד מקור
אני יותר בור ממה שאתה חושב וגם ההסבר הזה הוא סינית בשבילי. מאיפה מעתיקים את הכתובת ? איפה זה פסקת קוד מקור ? ובעיקר למה כשאני רואה הודעה על הודעה חדשה אני לא רואה את ההודעה החדשה בדף השיחה מיד למרות שאני רואה אותה בתיבת ההודעות ?
בנוגע להודעה חדשה זה בעיה בממשק של המכלול, לוחצים בעכבר אפה שיש את אפשרות התקה וכדו' שם יש אפשרות של העתק כתובת קישור, קוד מקור זה כפתור צמוד לכפתור של עריכה שם יותר קל להכניס קישורים חיצוניים.
ממש סליחה אבל עקב בורותי הכללית במחשבים לא הבנתי בדיוק מאיפה מעתיקים ואיך.
אגב תוך כדי חיפוש עזרה ראיתי שכתוב לא לקשר לאתרים בתשלום ואוצר החכמה הוא בתשלום בדרך כלל רק עכשיו הוא פתוח חינם עקב המצב
ובנוסף לכך שמתי לב פתאום שהיו לי שני עריכות שם ואם כונתך לאחרונה שבה שיניתי מדוד סבו של רבי פסח לדוד אמו אין צורך במקור היא מוכחת מיניה וביה מהנכתב לפני כן
ומלכתחילה חשבתי שכונתך למה ששיניתי את שם סב אימו של רבי פסח ולזה הבאתי מקור
תנסה למצוא באתרים חינמיים, כגון היברובוקס.
אבל במקרה הצורך אפשר גם בלי קישור.
ראיתי שקישור לאוצר החכמה בכל מקרה לא כ"כ יעיל כי הוא לא מביא למיקום המדויק אז לעת עתה ציינתי מקור בהערה ואם עדיף בכל זאת עדיף לקשר לאוצה"ח [כי לא מצאתי באתר חינמי] עדכנו אותי ואשתדל לבצע זאת בעז"ה.
אולי אפשר לקשר לספר ולכתוב מיקום מדויק..?
בוצע