לדלג לתוכן

נושא בדף שיחה:הרב מנחם מנדל הגר (בני ברק)/ארכיון 1

השוואת הערך של האדמו"ר לערך מרכז חסידי ויזניץ - שוואנצאנעס

1
טוב לי (שיחהתרומות)

בערך מרכז חסידי ויזניץ כתוב :

בחצר מדגישים את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפי האדמו"ר. בי"ב בשבט תשס"א דיבר האדמו"ר בפני החסידים בחיזוק עניין ההתקשרות, ואביו דיבר לאחריו, ובדבריו חיזק את ענין ההתקשרות לויז'ניץ ומינהו כאחראי לענין זה. מסיבה זאת החסידות מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל בהנחלת השיטה בשנת ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק.

בשנת ה'תשע"ח אמר האדמו"ר שהחסידים צריכים לדבוק בו ולהיות "שוואנצאנס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים), וחיבר אז שיר על עניין זה ("השיטה הקדושה") שהפך להמנון של החצר. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר, לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה. השיטה ספגה ביקורת חריפה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה, בטענה שמדובר בעיוות חמור של דרך ההתקשרות לצדיקים[דרוש מקור].

בערך האדמו"ר כתוב:

החצר בראשותו מדגישה את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפיו. היא מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל עם הנחלת השיטה ב-ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק. ב-ה'תשע"ח אמר האדמו"ר שעל החסידים לדבוק בו ולהיות "שוואנצונעס" (ביידיש: "זנבות") ולא "באטשי'ס" (בהונגרית: "דודים", כלומר בעלי-בתים), וחיבר אז שיר על עניין זה ("השיטה הקדושה") שהפך להמנון של החצר. בין היתר שרים החסידים המנון זה לפני תקיעת שופר, לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה. השיטה ספגה ביקורת חריפה מצד חסידות ויזניץ המרכזית על ייחוס השיטה לבעל הישועות משה.


הדברים - חלק לא נכונים, חלק מעורבבים, חלק כתובים בכל מקום אחרת , אם כן ההצעה לאחר ברור הדברים היא כדלהלן: (שיהיה כתוב שווה בשניהם)

בחצר מדגישים את חשיבות ההתבטלות המוחלטת כלפי האדמו"ר. בי"ב בשבט תשס"א דיבר האדמו"ר בפני החסידים בחיזוק עניין ההתקשרות, ואביו דיבר לאחריו, ובדבריו חיזק את ענין ההתקשרות לויז'ניץ ומינהו כאחראי לענין זה. מסיבה זאת החסידות מציינת את יום י"ב בשבט, התאריך שבו התחיל בהנחלת השיטה בשנת ה'תשס"א, כ"ראש השנה לחסידות", שבו עוסקים בחשיבות ההתקשרות לצדיק.

בכ"ח סיון ה'תשע"ח נשא האדמו"ר שיחה לפני החסידים בארה"ב בחיזוק עניין ההתקשרות שקיבל מאביו בעל 'הישועות משה', וקרא לה בשם 'השיטה הקדושה מבעל הישועות משה דהיינו שוואנצאנעס' (ביידיש: "זנבות", ע"ד מאמר המשנה 'הוי זנב לאריות'). אף חיבר שיר למילים, אותו שרים לפני תפילת מעריב. בי"א אלול ה'תשע"ח בשיחה מיוחדת לפני החסידים בא"י הוסיף שיר איטי למילים, ואותו שרים לפני תקיעת שופר, לפני קידוש בליל שבת, לפני תפילת נעילה ביום כיפור ובחופה.