אברהם ב. יהושע
 | |
| אברהם ב. יהושע, 2017 | |
| לידה |
9 בדצמבר 1936 כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז  ירושלים, פלשתינה (א"י) |
|---|---|
| פטירה |
14 ביוני 2022 (בגיל 85) ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב  תל אביב-יפו, ישראל |
| מדינה |
ישראל |
| עיסוק | סופר, מסאי, מחזאי, מרצה |
| תקופת הפעילות | 1957–2022 (כ־65 שנים) |
אברהם גבריאל (בולי) יהושע (שם עט: א. ב. יהושע, אברהם ב. יהושע; 9 בדצמבר 1936, כ"ה בכסלו ה'תרצ"ז – 14 ביוני 2022, ט"ו בסיוון ה'תשפ"ב) היה סופר, מסאי ומחזאי ישראלי. חתן פרס ישראל (1995, ה'תשנ"ה), זוכה פרס א.מ.ת לספרות (2016)[1] ופרופסור אמריטוס באוניברסיטת חיפה.
ביוגרפיה
יהושע נולד, גדל והתחנך בירושלים. מצד אביו, יעקב יהושע בן הרב חנניה גבריאל, הוא דור שלישי למשפחה ספרדית יוצאת סלוניקי שביוון. אימו, מלכה לבית רוזיליו, נולדה וגדלה במוגדור שבמרוקו, ועלתה ארצה עם הוריה בשנת 1932[2]. אבי אימו, אלעזר, היה מנכבדי העדה המערבית בירושלים ונכדו של הרב משה רוזיליו, מגדולי ראשי הישיבות במרקש ומחבר הספר "קול מבשר" על הש"ס. לימים תיאר יהושע את חילוקי הדעות בין הוריו על חינוכו. בעיני אימו "הקהילה הספרדית הישנה של אבי לא הייתה זרה פחות מהיישוב האשכנזי הציוני אשר היה כאן רוב, ובוודאי לא הרגישה כלפי העדה הספרדית מחויבות רגשית מיוחדת. שפתה הייתה צרפתית, ולאדינו לא ידעה."[3] שאיפתה הייתה להתחבר אל "לבה של הארץ שהיה העולם הציוני אשכנזי ולא אל משהו שראתה אותו כשולי הרבה יותר."[4] לעומתה, היה אביו קשור יותר למורשת הספרדית-ירושלמית. בסופו של דבר התחנך יהושע בחינוך החילוני-ציוני בזיקה סוציאליסטית. הוא למד בגימנסיה העברית רחביה והיה חניך בתנועת הצופים[5]. לאחר מכן שירת בצה"ל בחטיבת הצנחנים, והשתתף כלוחם בפעולות התגמול ובמבצע קדש. למד באוניברסיטה העברית בירושלים בחוגים ספרות ופילוסופיה. בשנות ה-60 ערך את הביטאון "היה נכון" של תנועת הצופים[6]. בשנת 2016 קיבל את פרס א.מ.ת לספרות ביחד עם רונית מטלון. בשנת 2017 קיבל את פרס דן דוד.
יהושע לימד בבתי-ספר תיכוניים ובאוניברסיטה. שימש כפרופסור אמריטוס בחוג לספרות עברית והשוואתית באוניברסיטת חיפה. הוא לימד סופרים רבים ובהם מרדכי הרטל. התגורר בחיפה רוב חייו הבוגרים, וחיפה והאוניברסיטה שלה מופיעים פעמים רבות בספריו. שימש כמרצה אורח באוניברסיטאות הרווארד (1977) שיקגו (1988, 1997, 2000) ופרינסטון (1992). הוא קיבל תואר ד"ר לשם כבוד מאוניברסיטאות תל אביב, בר-אילן, בן-גוריון, מכון ויצמן, מאוניברסיטת טורינו באיטליה ומהאקול נורמל סופרייר בצרפת.
יהושע התגורר בגבעתיים, היה נשוי לד"ר רבקה (איקה) יהושע, פסיכואנליטיקאית במקצועה, עד פטירתה בספטמבר 2016. לזוג שלושה ילדים ושבעה נכדים.
יהושע נפטר ב-14 ביוני 2022 בגיל 85, לאחר מאבק ממושך במחלת הסרטן[7]. הלווייתו תיערך ב-15 ביוני 2022 בבית העלמין בקיבוץ עין כרמל.
ארכיונו מופקד במחלקת הארכיונים של הספרייה הלאומית בירושלים[8].
יצירתו
יצירתו של יהושע זוכה להכרה רחבה, בישראל ובעולם. על מגוון יצירותיו זכה בפרסים ספרותיים רבים, בכללם פרס ביאליק, פרס ברנר, פרס ישראל לספרות ופרס מדיסיס לסופר זר. עיתון הניו יורק טיימס תיאר אותו כ-"מין פוקנר ישראלי", בשל יכולתו המיוחדת לבטא ולהעלות על הכתב את "הלך הרוח" הישראלי העכשווי. ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש" (בתרגומו האנגלי: "The Woman from Jerusalem") נכלל ברשימת 'מאה הספרים הטובים של השנה' של הניו יורק טיימס ושל ה"פאבלישרס ויקלי" ב-2006. באפריל 2007 זכה בפרס הלוס אנג'לס טיימס על ספרו "שליחותו של הממונה על משאבי אנוש"[9]. ב-2010 עובד הספר לסרט קולנוע בבימויו של ערן ריקליס ובעיבודו של נח סטולמן.
פעילותו הפוליטית ודעותיו
יהושע מתח ביקורת רבה על מדיניותה של ישראל ביהודה, שומרון ועזה מאז 1967[10] ונמנה עם החותמים על יוזמת ז'נבה; כן היה חבר מפלגת העבודה. בקמפיין הבחירות לכנסת התשיעית תמך במפלגת של"י, אך אחרי המהפך הפוליטי חזר לשורות 'העבודה' במסגרת חוג 77, והיה חבר מרכז המפלגה ושותף בכתיבת מצעה החדש[11].
ב-21 בפברואר 1988, בזמן האינתיפאדה הראשונה, פרסם יחד עם יהודה עמיחי, עמוס עוז ועמוס איילון, מכתב בעיתון הניו יורק טיימס, בו הפצירו הסופרים ביהודי ארצות הברית "שיביעו את דעתם בקול" לגבי מדיניות ישראל בשטחים[12]. בריאיון לשבועון ניוזוויק ב-17 באוקטובר 1988, אמר כי הוא מסוגל להבין כיצד יכלו הגרמנים במלחמת העולם השנייה לומר שלא ידעו על השואה, שהרי גם ישראלים רבים מסרבים לקרוא עיתונים או לצפות בטלוויזיה וכל כך קל להינתק מדברים שקורים במרחק של עשרה קילומטרים. עם זאת, לאחר מכן הכחיש כי השווה את המצב בשטחים למצב בגרמניה הנאצית[13][14].
בשנת 1993 ביקר יהושע בתקוע, ולאחר הביקור קרא ל"הבטחת זכויותיהם, ביטחונם ושליחותם הרוחנית של המתנחלים כמיעוט במדינה הפלסטינית שתקום", בטענה כי הכרה זו חשובה להמשך תהליך השלום[15].
לקראת בחירות 2001, פרסמה קבוצת פעילי שלום, בהם יהושע, מודעה בולטת בעיתון "הארץ", בה הם שללו את שיבת הפליטים הפלסטינים לתחומי מדינת ישראל, "כי פירוש הדבר יהיה חיסולה של מדינת ישראל... שיבה גורפת של פליטים פלסטינים לישראל סותרת את עקרון זכות ההגדרה העצמית של העם היהודי"[16].
ב-2002 אמר על הסכסוך הישראלי-פלסטיני: "הפלסטינים נמצאים כיום במצב טירופי, שמזכיר את זה בו נמצא העם הגרמני בתקופת הנאצים. הפלסטינים הם לא הראשונים שהעם היהודי גרם להם לטירוף הדעת. זה לא העם הראשון שהכנסנו לטירופים, ראינו כבר מה קרה עם הגרמנים". בעקבות הביקורת שעוררו דבריו, בין השאר על ידי הנהלת "יד ושם", הסביר יהושע את כוונתו: "לא עשיתי השוואה בין יחסי ישראל והפלסטינים למעשיהם של הנאצים, אבל אני שואל את עצמי שאלה שאנחנו חייבים לשאול: מה יש באינטראקציה בינינו לבין עמים אחרים, היוצר כזאת שנאה אירציונלית? מה הביא את הגרמנים ומה מביא את הפלסטינים לשנאה כזאת כלפינו? אני מסתכל בחרדה באיזו שנאה התאבדותית מתייחסים אלינו הפלסטינים. גם הגרמנים התייחסו אלינו באותו סוג של שנאה. זה דבר שצריך לברר אותו, מה קורה בינינו לבין עמים אחרים שבתוכם אנחנו חיים"[17].
לקראת סוף מלחמת לבנון השנייה, השתתף במסיבת עיתונאים עם דויד גרוסמן ועמוס עוז בה קראו לממשלת ישראל להסכים להפסקת אש ולא להרחיב את הלחימה בלבנון, כפי שאכן הוחלט לאחר מכן. במאמריו תיאר את עצמו כ"סופר מגויס", בעל מחויבות ואחריות למתרחש. את חשיפת דעותיו בעניינים חברתיים ומדיניים החל בספר המסות "בזכות הנורמליות", שעורר הדים בישראל ובעולם, ובמאמרים וספרים נוספים שפרסם מאז.
במסע הבחירות לכנסת הארבע עשרה הוצב במקום ה-116 ברשימת מרצ, ובמסע הבחירות לכנסת התשע עשרה, בינואר 2013, היה במקום ה-109.
בדצמבר 2016 הציע לתת למאה אלף ערבים תושבי שטחי-C ביהודה ושומרון, תושבות - ואולי אף אזרחות, בלי לספח את שטחי-C עצמם[18].
היה חבר במועצה הציבורית של ארגון "בצלם"[19].
לקריאה נוספת
- ישראל ברטל, בורות המים וככר השוק, , דימוי 3 (1991), עמ' 26–27
- אברהם בלבן, מר מולכו, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1992. גרסה מקוונת של הספר (לבעלי הרשאה), באתר "כותר"
- ידידיה יצחקי, הפסוקים הסמויים מן העין, עיונים ביצירת א"ב יהושע, אוניברסיטת בר-אילן, 1992
- ניצה בן-דב, בכיוון הנגדי - קובץ מחקרים על מר מאני של א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1995
- יאיר קוטלר, סופר לכל עת - דו-שיח אקטואלי עם הסופר אברהם ב. יהושע, י. גולן הוצאה לאור, 1999
- ניצה בן-דב, והיא תהילתֶךָ: עיונים ביצירות ש"י עגנון, א"ב יהושע ועמוס עוז, הוצאת שוקן, 2006
- רות נצר, מאמרים על הספורים של יהושע - 'מולכו', 'מר מאני', 'השיבה מהודו'. השלם ושברו. כרמל. 2009. פרק ט"ו-ט"ז, עמ' 303–332
- אמיר בנבג'י, ניצה בן-דב, זיוה שמיר (עורכים), מבטים מצטלבים - עיונים ביצירת א"ב יהושע, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2010
- ניצה בן-דב, "על חסד ספרדי של א.ב. יהושע" בתוך: חיים כתובים: על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות הוצאת שוקן, 2011
- גלעד מורג, החמלה והזעם: על הסיפורת של א"ב יהושע, הוצאת דביר, 2014
- נורית גוברין. "א.ב. יהושע והוריו: 'סיום מלא מתיקות ואהבה'". בתוך: 'קריאת הדורות - ספרות עברית במעגליה', כרך ה', הוצאת גוונים ואוניברסיטת תל אביב, תשע"ה/2015
- זיוה שמיר, סיפור לא פשוט: עיונים ביצירותיהם של א"ב יהושע, עמוס עוז וחיים באר, הוצאת ספרא והוצאת הקיבוץ המאוחד, 2015
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אברהם ב. יהושע |
- א.ב. יהושע, באתר לשימור זכרונות ממוריז פלוס
- אברהם ב. יהושע, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
- אברהם ב. יהושע, ב"לקסיקון הסופרים העברים בהווה"
- מידע על אברהם ב. יהושע בקטלוג הספרייה הלאומית
- ספרי אברהם ב. יהושע באתר הספריה החדשה
- אברהם ב. יהושע, באתר המכון לתרגום ספרות עברית (באנגלית)
- רשימת הפרסומים של אברהם ב. יהושע, בקטלוג הספרייה הלאומית
- הספרים של אברהם ב. יהושע, באתר "סימניה"
- גיטה אבינור, "ערכים הפוכים בסיפוריו של א. ב. יהושע", השקף אחורה בעצב: מאמרים בביקורת הספרות העברית, 1974.
- ליאת רון, א.ב. יהושע: "לא מכיר סופרים שמתפרנסים רק מהכתיבה", באתר גלובס, 19 בספטמבר 2012
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הרכבת שלא עוצרת, באתר הארץ, 12 ביוני 2009 - ריאיון עם א.ב. יהושע
- הרצל חקק, שורשים ומציאות - ריאיון עם הסופר א.ב. יהושע
- ניר ברעם, להתקרב אל המציאות, באתר הארץ, 5 ביוני 2006 - ריאיון עם א.ב. יהושע
- רומי נוימרק, עד מאה ועשרים, באתר nrg, 2 באוקטובר 2007
- גידי וייץ ודרור משעני, אש ידידותית, באתר הארץ, 12 בפברואר 2008
- ארי שביט, הפסיון של יהושע, באתר הארץ, 15 במרץ 2004
- מיה סלע, עכבר העיר אונליין, 28 שנה אחרי "גירושים מאוחרים" א.ב. יהושע ומנחם פרי מוציאים את הרומן מחדש, באתר הארץ, 29 במרץ 2010
- אלון הדר, צד א', צד ב': ריאיון עם א"ב יהושוע, באתר nrg, 25 בינואר 2011
- מסע הערב של יתיר - שיחה של איריס לביא עם א. ב. יהושע, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- יאיר שלג, א"ב יהושע: יהדות היא קודם כל לאומיות, באתר nrg, 26 בדצמבר 2012
אברהם ב. יהושע - כתבת פרופיל. מרכז תקשורת אשדוד 2013- אברהם ב. יהושע מרצה על כתיבה ורפואה, אוניברסיטת תל אביב 2014
- יניב מגל, א.ב יהושע: "בזכות השלום גם יוקר המחיה יוכל להיפתר; אנחנו לא רוצים מדינה דו-לאומית", באתר גלובס, 23 בינואר 2015
- יותם שווימר, א.ב. יהושע: "הכיבוש לא מניח לי אף פעם", באתר ynet, 7 בינואר 2016
- יעקב בר-און, א.ב יהושע בראיון מיוחד: "המחנה שלי צריך ללמוד מהימין", באתר מעריב אונליין, 19 ביוני 2016
אמירה לם, "הימין באמת רוצה מדינה אחת? הימין רוצה אפרטהייד", באתר "ידיעות אחרונות", 15 במרץ 2017- אלעד זרט, "יש לנו מספיק כוח וכסף כדי לשלב את הפלסטינים כאזרחים שווים", באתר "ידיעות אחרונות", 7 ביוני 2017
- אמיר זיו, הסופר א.ב. יהושע: "שוויון הוא הדבר החשוב ביותר", באתר כלכליסט, 9 בספטמבר 2018
- יובל פלוטקין, א. ב. יהושע: "מוכן למוות, אם זה יהיה במקום צעיר", באתר ynet, 14 באפריל 2020
- אבידב ליפסקר, א"ב יהושע – רטרוספקטיבה: ממטאפיזיקה של רוע לאתיקה של מצבים, מכאן י"ד, מרץ 2014, עמ' 311–326
- דפנה לוי, ראיון עם א.ב. יהושע בפודקאסט "על החיים ועל המוות", ספטמבר 2021
- ניר ברעם, "עכשיו הגעתי לסוף", באתר "ידיעות אחרונות", 21 באפריל 2022
- עדו בן פורת, הסופר א.ב. יהושע הלך לעולמו בגיל 85, באתר ערוץ 7, 14 ביוני 2022
- מאיה כהן, "הוא היה סוג של ילד נצחי": עולם התרבות סופד לא. ב. יהושע, באתר ישראל היום, 14 ביוני 2022
מכּתביו
מסע הערב של יתיר, פרק ראשון, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים- מסע הערב של יתיר, פרק שני, באתר התסכיתים של האוניברסיטה העברית בירושלים
- קטע מתוך הנובלה "גאות הים", באתר nrg, 11 ביוני 2009
- מולדת, באתר הארץ, 7 באוקטובר 2011
- לדבר עם החמאס, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2012
- מיהו ציוני?, באתר הארץ, 13 במאי 2013
- מיהו יהודי, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2013
- מיהו ישראלי, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2013
- המרד, באתר הארץ, 29 בנובמבר 2013
- היתוך או ריתוך, באתר הארץ, 12 בספטמבר 2015
- פתיחה של רומאן בכתובים מאת א.ב יהושע, באתר הארץ, 11 במאי 2016
- הגיעה העת להיפרד מחזון שתי המדינות, באתר הארץ, 12 באפריל 2018
- התוכנית לבלימת האפרטהייד, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
הערות שוליים
- ^ אב יהושע באתר א.מ.ת
- ^ אלעד זרט, עכשיו אני חולה... א.ב.יהושע, 7 ימים ידיעות אחרונות גליון 2979, 12.2.2021, עמ' 35-55
- ^ הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, זמורה ביתן, תל אביב, 1989, עמ' 230
- ^ הקיר וההר: מציאותו הלא-ספרותית של הסופר בישראל, זמורה ביתן, תל אביב, 1989, עמ' 231
- ^ יהושע, אברהם ב' א"ב יהושע, באתר school.kotar.cet.ac.il
- ^ א.ב. יהושע, וידויו של עורך, באתר תנועת הצופים, 1960
- ^ הסופר חתן פרס ישראל א.ב יהושע הלך לעולמו בגיל 85, באתר חדשות 13, 14 ביוני 2022
- ^ ארכיון אברהם ב. יהושע, בספרייה הלאומית
- ^ שירי לב-ארי, פרס "לוס אנג'לס טיימס" לא"ב יהושע, באתר הארץ
- ^ תנועה חדשה: "בטחון ושלום כן - סיפוח לא", למרחב, 15 בדצמבר 1967
- ^ ניבה לניר-פבלסקי, חוזרים בתשובה, דבר, 18 במאי 1979
- ^ תומאס פרידמן, מביירות לירושלים, עמ' 397.
- ^ תום שגב, המיליון השביעי: הישראלים והשואה, ז, 3, עמ' 383; עמ' 527, הערה 22.
- ^ יגאל קוצר, "לא השוויתי אותנו לנאצים", חדשות, 11 באוקטובר 1988
- ^ לילי גלילי, א. ב. יהושע: קיום המתנחלים במדינה פלשתינית חשוב לשלום, הארץ, 8 באוקטובר 1993
- ^ תום שגב, הציונים החדשים, עמ' 132.
- ^ איתי אשר, "אנחנו צריכים להבין למה שונאים אותנו", באתר nrg, 20 ביוני 2002
- ^ "א. ב יהושע מאמץ את תוכנית הסיפוח של בנט?"
- ^ אודות בצלם, באתר "בצלם"
| הקודם: נתן שחם |
פרס ביאליק לספרות יפה במשותף עם אבנר טריינין 1989 |
הבא: ט. כרמי, פנחס שדה, נתן יונתן |
- אברהם ב. יהושע
- מחזאים ישראלים
- מחזאים כותבי עברית
- סופרים ישראלים
- סופרים כותבי עברית
- יקירי חיפה
- סגל אוניברסיטת חיפה: ספרות עברית והשוואתית
- חברי הוועד הציבורי למניעת הרס העתיקות בהר הבית
- זוכי פרס ישראל לספרות ושירה
- זוכי פרס ביאליק לספרות יפה
- זוכי פרס ברנר
- מקבלי אות לגיון הכבוד
- זוכי פרס מדיסיס לסופר זר
- פעילי מרצ
- בוגרי גימנסיה רחביה
- חיילי חטיבת הצנחנים
- זוכי פרס רמת גן לספרות
- זוכי פרס היצירה בתחום הציונות
- זוכי פרס דן דוד
- זוכי פרס א.מ.ת.
- זוכי פרס ניומן
- זוכי פרס קורט לספר היהודי
- זוכי הפרס הלאומי לספרים יהודיים
- סופרים ישראלים הידועים בשם עט
- בוגרי האוניברסיטה העברית בירושלים
- פעילי מפלגת העבודה
- בוגרי תנועת הצופים בישראל
- ישראלים שנולדו ב-1936
- ישראלים שנפטרו ב-2022
- ישראלים שנפטרו מסרטן