אבולצי
| מחוז |
 ויטבסק |
|---|---|
| מחוז משנה | טולוצ'ין |
אבולצי (בבלארוסית: Абольцы; ברוסית: Обольцы, אובולצי; בפולנית: Obolce, אובולצה; במקורות יהודיים: אבוליץ) היא עיירה חקלאית במחוז משנה טולוצ'ין במחוז ויטבסק בבלארוס.
גאוגרפיה
הכפר שוכן 22 ק"מ צפונית-מזרחית לטולוצ'ין ומחובר בכבישים מקומיים עם כבישים P15 ו-P25 המצטלבים בסמוך לכפר. כביש מהיר נוסף מוביל לקוחנובו. תחנת הרכבת הקרובה, למניצה, שוכנת 7 ק"מ צפונית-מזרחית (קו אורשה-לפל).
היסטוריה
האזכור הראשון של אבולצי הוא משנת 1387. אז הקים בה ולדיסלב השני יגיילו כנסייה, מהראשונות בשטחה של בלארוס המודרנית. היישוב מוזכר בשם אובולצ'י (Оболчи) ברשימת הערים הרוסיות במאה ה-14. באבולצי העתיקה נבנתה טירה כק"מ אחד ממרכז היישוב בן זמננו.
בתחילת המאה ה-16 הייתה אבולצי מרכז מחוז ויטבסק. כמה פריבילגיות של הדוכס קזימיר נשמרו, בהן העברת הרכוש המקומי לבויארים. במחצית השנייה של המאה ה-15 עברה אבולצי בין מספר בעלים. זיגמונט הראשון, מלך פולין, העניק את האחוזה לאשתו בונה ספורצה.
באמצע המאה ה-16 איבדה אבולצי מחשיבותה. בשנת 1543 החליפה המלכה בונה ספורצה את אבולצי ביישוב סמוליאני, ואבולצי עברה לבעלות משפחת האצולה סנגושקו (אנ'). ברפורמה המנהלית-טריטוריאלית בדוכסות הגדולה של ליטא באמצע המאה ה-16, הפך אבולצי לחלק ממחוז אורשה שבוויטבסק.
כתוצאה מהחלוקה השנייה של פולין (1793), הפך היישוב אבולצי לחלק מהאימפריה הרוסית, ושכן בנפת קופוסט שבפלך מוהילב. בשנת 1809 הוקמה בעיר כנסייה חדשה. בשנת 1885 היו בעיר 60 בתים. בתחילת המאה ה-20 היו בעיר 91 בתים ושתי כנסיות - קתולית ואורתודוקסית.
ב-25 במרץ 1918 הפכה אבולצי לחלק מהרפובליקה העממית של בלארוס. משנת 1919 עד 1924 היה היישוב חלק מהרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית של ברית המועצות. במרץ 1924 עברה אבולצי לרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית הבלארוסית.
במלחמת העולם השנייה, מיולי 1941 עד יולי 1944, היה היישוב תחת כיבוש גרמניה הנאצית.
בשנת 1969 היו ביישוב 225 תושבים, ובשנת 1992 - 337 תושבים.
הקהילה היהודית
ב-1897 היו בעיירה 421 יהודים מתוך 630 - למעלה משני שלישים.[1][2] בין 1901 ו-1912 כיהן בה הרב שלמה זלקינד לנדרס.[2] ב-1923 נמנו בה 353 יהודים מתוך 382.[2][3] ערב השואה מרבית היהודים עסקו בחקלאות והיו מאוגדים בקולחוז.[4]
ב-14 באוגוסט 1941[3][2] או ב-26 באוגוסט[4], כחודש לאחר הכיבוש הגרמני, הוקם בעיירה גטו בו רוכזו כ-150 יהודיה באותה תקופה. הוקם יודנרט, היהודים נדרשו לשאת מעין טלאי צהוב והושתו עליהם עבודות כפייה.
באביב 1942 נודע ליהודים על חיסול גטו סמוליאני וקבוצה של כ-60 יהודים בראשות סמיון יופיק, מנהיג הקולחוז לפני הכיבוש הגרמני, החליטה לברוח ליערות בעזרת שוטר ששיחדו וחיפה עליהם ובעזרת כלי נשק שהצליחו לשמור לפני נסיגת הסובייטים ב-1941.[4][3] לאחר הבריחה רובם הצטרפו לפרטיזנים או הצליחו לעבור את קו החזית לתוך ברית המועצות וחלקם ניצלו. ב-4 ביוני 1942 כ-100 יהודים שנותרו בגטו נלקחו ונורו בבור הריגה מחוץ לאבולצי.[4][3]
קישורים חיצוניים
- "אבולצי", באתר JewishGen (באנגלית)
- אובולצי באנציקלופדיה ליהדות רוסיה (ברוסית)
- אובולטצי (Oboltsy), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
- דניאל רומנובסקי (אנ'), אובולצי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1709), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ אורשה ביברייסקיה אנציקלופדיה (ברוסית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אובולצי באנציקלופדיה ליהדות רוסיה (ברוסית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 דניאל רומנובסקי (אנ'), אובולצי, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1709), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 אובולטצי (Oboltsy), ב"אנציקלופדיה של הגטאות", באתר "יד ושם"
