אביהו מדינה
 | |
| לידה | 19 באוגוסט 1948 (גיל: 75) |
|---|---|
| מוקד פעילות | תל אביב, ישראל |
| תקופת הפעילות | 1971–הווה (כ־53 שנים) |
| סוגה |
מוזיקה מזרחית זמר עברי |
| חברת תקליטים |
א.מ. הפקות האחים ראובני |
אביהו מדינה (נולד ב-19 באוגוסט 1948) הוא זמר, פזמונאי ומלחין בולט במוזיקה הישראלית, בזמר המזרחי והים-תיכוני בישראל. תרם רבות בשיריו ובמאבקיו ללגיטימציה התקשורתית של הזמר המזרחי, שנהפך עם השנים לחלק בלתי נפרד מהזמר העברי.
ביוגרפיה
אביהו מדינה נולד בשכונת שבזי בתל אביב כבנם השלישי של לאה לבית מיסק, ילידת ירושלים שהוריה עלו ארצה מתימן במסגרת העלייה השנייה, ואהרן לוי מדינה, יליד תימן שעלה ארצה ב-1942, ובהמשך עברה משפחתו לגור בחולון. כשהיה בן 12 נפטרה אמו. שנה לאחר מכן התחתן אביו מחדש, ואביהו עזב את הבית ועבר להתגורר עם אחיו הגדול. בנערותו התחנך בקיבוץ כיסופים, שם ספח השפעות מוזיקליות שרווחו בשנות השישים, כגון מוזיקת רוק, ביטלס ועוד. בשנת 1967 התגייס לצה"ל, ושירת בחיל השריון כמפקד טנק. במלחמת יום הכיפורים נקרא למילואים במסגרת חטיבה 217. במהלך המלחמה שימש כמפקד ותותחן[1] והחליף מספר טנקים לאחר שהטנקים עליהם פיקד נפגעו. השתתף גם במלחמת לבנון הראשונה.
מדינה החל לכתוב שירים ב-1970. שירו הראשון "אל תירא ישראל" זכה במקום השלישי בפסטיבל הזמר המזרחי ב-1971. לפסטיבלים הבאים הצליח מדינה להכניס עשרה שירים נוספים, וכולם הגיעו למקומות 1-3.
הקריירה של מדינה כזמר התחילה בפסטיבל הזמר המזרחי 1980.
בין יצירותיו של אביהו מדינה ישנם להיטים כמו "כי אליך אקרא", "כינור דוד", "להיות אדם", "כבר עברו השנים", "סוד המזלות", "למה קל", "שבחי ירושלים", "אבי" ו"תן לזמן ללכת", "אל תשליכני לעת זקנה" ועוד. שירים אלה בוצעו על ידי זוהר ארגוב, חיים משה ושימי תבורי.
בין השנים 2010–2011 כיהן כיו"ר אקו"ם.
מדינה הוא מהדוברים הבולטים של תעשיית המוזיקה המזרחית במאבקה למען לגיטימציה בתקשורת. ב-1980 האשים את רשות השידור ("רשעות השידור, זה בזבוז כספי ציבור") בכך שזמרים כמו ג'ו עמר, בעז שרעבי ועליזה עזיקרי עזבו את ישראל, ואחרים נאלצו לוותר על הז'אנר הים-תיכוני כדי למצוא חן בעיני עורכי המוזיקה.[2] ב-2013, במהלך ראיון שערך עמו ניב רסקין בגלי צה"ל, מתח ביקורת קשה על גל"צ וגלגלצ ואמר: "למה אתם מציגים אותי כמזרחי ולא כישראלי? שמים אותנו בגטו, כמו משהו שאמור לעבור מהעולם. אתם עד היום לא רואים בנו חלק לגיטימי של עם ישראל ומהתרבות הישראלית".[3] הוא עצמו מגדיר את המוזיקה שלו "ישראלית ים-תיכונית".
בשנת 2015 נבחר מדינה להיות אחד מארבעה עשר מדליקי המשואות של יום העצמאות של אותה שנה.
בקיץ 2015 שימש כשופט בתוכנית המציאות "הפייטן" של ערוץ 20.
בשנת 2016 הוענק לו פרס שר החינוך לתרבות יהודית בתחום המוזיקה.
חיים פרטיים
מדינה גרוש ואב ל -3 מתגורר בקריית מטלון בפתח תקווה. אחותו היא נאווה מדינה.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ציטוטים בוויקיציטוט: אביהו מדינה |
- אביהו מדינה, האתר הרשמי (ארכיון)
- שמעון כהן, המדינה זה אני, באתר בשבע - ערוץ 7, 18 בדצמבר 2003
- אביהו מדינה, בוא שיר עברי |, באתר הארץ, 10 באפריל 2009
- אביהו מדינה בציפורי לילה מתגעגעות, גלי צה"ל, 14 באוגוסט 2011
- בן שלו, אל תשליכוהו - אביהו מדינה עדיין לא סלח לתקשורת, באתר הארץ, 16 בספטמבר 2012
- אסף נבו, אביהו מדינה: "גלי צה"ל לא רואים בנו חלק מעם ישראל", באתר מאקו, 26 במאי 2013
- יעקב בר-און, אביהו מדינה: בגל"צ נתנו לי להרגיש לא שייך. ילדים החליטו שם, באתר מעריב השבוע, 14 באוקטובר 2013
קובי מידן, "אנשים בלילה" עם אביהו מדינה, באתר iCast, 15 באוקטובר 2013- אבי שושן, אביהו מדינה: "מוזיקה מזרחית זו מוזיקה ישראלית", באתר ynet, 19 באוגוסט 2014
- שגיא בן נון, אביהו מדינה: "אני לא עלה תאנה", באתר וואלה!, 8 במרץ 2015
- ארי פינס, "אנחנו מתנשאים מעל הערבים, חושבים שזאת תרבות מפגרת שלא נאה לנו להידמות לה", באתר מאקו, 5 באפריל 2015
- יובל אברמוביץ', אני ניצחתי, באתר ישראל היום, 17 באפריל 2015
- אייל לוי, לא מזרחי, ישראלי: לאביהו מדינה יש בטן מלאה על 67 שנות קיפוח, באתר מעריב אונליין, 19 באפריל 2015
- עמי פרידמן, אביהו מדינה: 'אני לא פחות ישראלי מאף אחד', באתר ynet, 16 ביוני 2016
- אביהו מדינה, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, דצמבר 2016
- שיר זיו, "יש לי שבעה נכדים, ואני זה שמנסה להכניס להם קצת משמעת", באתר ישראל היום, 11 בינואר 2018
אמירה לם, 70 דברים שלמדתי, באתר "ידיעות אחרונות", 1 באוגוסט 2018- אביהו מדינה באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- שיחה עם אביהו מדינה ושיחה עם שמעון פרנס ואביהו מדינה, בתוך: מוזיקה בישראל, עיונים - סדרת 'נושא' (2014), בעריכת מיכאל וולפה, גדעון כ"ץ וטוביה פרילינג, הוצ' מכון בן-גוריון, אונ' בן-גוריון
הערות שוליים
- ^ אביגדור קהלני, אני נשבע לך:שיחות אישיות עם לוחמים על מלחמת יום הכיפורים, הוצאת כתר 2004, עמ' 47-55
- ^ אביהו מדינה: ערב אחד בשנה על המפה, מעריב, 9 בדצמבר 1980
- ^ אסף נבו, אביהו מדינה: "גלי צה"ל לא רואים בנו חלק מעם ישראל", באתר מאקו, 26 במאי 2013
