אבינועם ליבאי
אבינועם ליבאי (1929 - יולי 2012) היה מהנדס ישראלי, פרופסור להנדסה אזרחית וחתן פרס ישראל לחקר ההנדסה.
ליבאי נולד בתל אביב בשם אבינועם הרציג והיה בוגר המחזור הראשון של בית החינוך לילדי עובדים. אביו, משה, שימש מנכ"ל קואופרטיב "דן". ליבאי עצמו התגייס בתום לימודיו, בשנת 1947, לנוטרות. במלחמת העצמאות שירת בחטיבת אלכסנדרוני, ולאחריה למד לימודי הנדסה אזרחית בטכניון (1949 – 1953).
את התואר הראשון סיים בהצטיינות יתרה ובסיומו התקבל לעבודה ב"סולל בונה" ולאחר מכן כמהנדס גשרים במע"צ. בשנים 1954 – 1955 היה שותף לתכנון גשר הירקון. בסיומו של פרויקט זה למד ארבע שנים באוניברסיטת פרדו שבאינדיאנה בארצות הברית ללימודי תואר שני ולימודי דוקטורט במדעי ההנדסה. עם הסמכתו הוא הצטרף לסגל אוניברסיטת ג'ונס הופקינס כפרופסור משנה, ובשנת 1961 שב לישראל והחל לעבוד כמהנדס מבני כלי טיס בתעשייה האווירית. בעשר שנות עבודתו במקום היה ליבאי למדען הראשי של חטיבת ההנדסה בתעשייה האווירית ולמהנדס הראשי של התעשייה האווירית. בין הפרויקטים שהושלמו באותן שנים נמנו מטוסי "ערבה", "כפיר" ו"קומודור ג'ט".
במהלך שנות עבודתו בתעשייה האווירית היה ליבאי מורה מן החוץ בטכניון. בשנת 1971 הוא הצטרף כחבר הסגל בפקולטה להנדסת אווירונאוטיקה וחלל, בדרגת פרופסור מן המניין. חמש שנים שימש ראש מעבדת מבנים, שלוש שנים כדיקן הפקולטה (1974–1975 ובשנית בין 1989–1990) ושלוש שנים היה חבר הוועד המנהל של הטכניון. משנת 1992 הוא בעל הקתדרה למבנים אווירונאוטים בטכניון. במקביל הוא המשיך בעשייה כיועץ לתעשייה האווירית ולרפאל, והוזמן כפרופסור אורח לאוניברסיטאות הרווארד, וירג'יניה, אוקלהומה ואוניברסיטת טקסס באוסטין. בשנת 1997 פרש לגמלאות.
תחום מחקרו העיקרי של ליבאי, משנת 1961, היה בחקר תורת הקליפות הלא-ליניארית. ספרו בנושא ("התאוריה הלא-ליניארית של קליפות אלסטיות") הוא מיסודות התחום בספרות המקצועית ומאמריו צוטטו בפרסומים מקצועיים רבים. תרומתו העיקרית בתאוריה היא ביסוסה של התורה כענף יסוד במכניקת הרצף. תחומי מחקר אחרים בהם עסק הם תורת הקריסה של קליפות דקות דופן, תורת הדפורמציה ללא עיבור של טבלות, ואופטימיזציה של פנלים.
ליבאי היה חבר החברה הישראלית לאווירונאוטיקה ולחלל, החברה הבינלאומית לקליפות ולמבנים דקים, החברה האמריקנית למחקר ולניסוי של עומסים ומאמץ, המכון האמריקני לאווירונאוטיקה וחלל והחברה הישראלית למכניקה. בשנת 2003 הוענק לו פרס ישראל לחקר ההנדסה. בנימוקי השופטים נקבע כי "ליבאי משתייך לקבוצה קטנה של חוקרים אשר הצליחו לפתח תוך דור אחד את תורת הקליפות ההנדסית לשדה מחקר נרחב במכניקה לא-ליניארית תוך שימוש בכלים מתמטיים מתקדמים. הישגיו המחקריים הייחודיים של פרופ' ליבאי תרמו תרומה מהותית לביסוס תורה זאת המשמשת יסוד להבנת התנהגותם של מבנים דקי-דופן מתוחכמים וחדישים המיושמים בעיקר בכלי טיס וחלל."
נפטר ביולי 2012, בגיל 83.
קישורים חיצוניים
- קורות חייו באתר הטכניון
- קורות חייו באתר פרסי ישראל
