רבי אברהם בורנשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף אברהם בורנשטיין)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
האדמו"ר מסוכטשוב
רבי אברהם בורנשטיין
לידה ה'תקצ"ט
פטירה י"א באדר א' ה'תר"ע (בגיל 71 בערך)
מקום קבורה סוכטשוב
השתייכות חסידות סוכטשוב
רבותיו אביו רבי זאב נחום בורנשטיין
חותנו רבי מנחם מנדל מקוצק
חיבוריו שו"ת אבני נזר
אגלי טל
בת זוג שרה צינא מורגנשטרן
צאצאים רבי שמואל בורנשטיין
אסתר בריינדל בורנשטיין
אדמו"ר מסוכטשוב ה־הראשון
תר"לי"א באדר א' ה'תר"ע

רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (כ"ה בתשרי ה'תקצ"ט - י"א באדר א' ה'תר"ע), היה האדמו"ר הראשון של שושלת סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" ו"אבני נזר". נודע כאחד מגדולי הלמדנים והפוסקים בפולין.

תולדות חייו

שנותיו הראשונות

נולד בבנדין שבפולין לרבי זאב נחום, מחבר הספר "אגודת אזוב", בנו של רבי אהרן בורנשטיין משצ'קוצ'ין, ולאמו הרבנית דובריש. היה מצאצאי הרמ"א[1], הש"ך[2] והמעשה רוקח[3]. בילדותו עברה משפחתו לגור באולקוש, שם מונה אביו לרב. לאחר מכן כיהן ברבנות ביאלה פודולסק.

בהקדמת ספרו 'אגלי טל' הוא מספר כי כילד "לימדני אבי מורי ורבי זצ"ל את דרכי הפלפול, וכד הוינא בן עשר, חידושים חידשתי". לאחר ניסיון שידוך עם בתו של רבי חיים הלברשטאם מצאנז שלא צלח[4], הוא נישא בגיל שלש עשרה לרבנית שרה צינא, בתו של רבי מנחם מנדל מקוצק, שאביו היה מחסידיו. התגורר בבית חותנו (שנפטר בשנת תרי"ט) עד החורף של שנת תרכ"ג[5].

בחותנו ראה את רבו המובהק. למרות שהגיע לקוצק בתקופה שחותנו הסתגר בחדרו, בפניו הייתה דלתו פתוחה. בהקדמת ספרו 'אגלי טל' הוא מעיד:

"אחר כך נכנסתי לפני ולפנים לבית חמי אדמו"ר זצ"ל מקוצק, מקור החכמה והתבונה, ממנו דרכי העיון למדתי, וממנו נתוודעתי מה יקרא חידושי תורה באמת, כי לא כל הפלפולים חידושים המה, ולא יאומן כי יסופר השגחה הגדולה אשר השגיח עלי בעינא פקיחא, גם בעניין סדר הלימוד וחידושים"[6].

רב ואדמו"ר

האהל על ציון ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

כעבור 4 שנים מפטירת חותנו, בשנת ה'תרכ"ג נתמנה לרבה של פרצ'ב, שם שהה מספר שנים, שבהם סבל רדיפות מצד חסידי גיסו רבי דוד, בן חותנו רבי מנחם מנדל מקוצק, משום שלא קיבל את מרות רבם[7] ותחת זאת היה חסידו של רבי יצחק מאיר אלתר מגור ולאחר מכן חסידו של רבי חנוך העניך מאלכסנדר. בתרכ"ז עבר לכהן כרב בקרושנוביץ.

ב-ה'תר"ל אחר פטירת רבי חנוך העניך מאלכסנדר החל לכהן כאדמו"ר. ב-ה'תרל"ו עבר לכהן ברבנות נשלסק. גם שם בעלי הבתים לא ראו בעין יפה את ניהול החצר במקביל לתפקיד הרבנות, ולכן עזב את העיר וב-ה'תרמ"ג עבר לכהן כרב העיר סוכטשוב, שבה הקים ישיבה במקביל לחצר החסידית שבראשותו. לאחר מספר שנים עזב את רבנות העיר ושימש כאדמו"ר בלבד. נפטר בי"א באדר א' ה'תר"ע.

משפחתו

מצבת ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" בסוכטשוב

פעילות למען ארץ ישראל

רבי אברהם תמך בעלייה לארץ ישראל, וכך כתב בספרו "אבני נזר"[8]:

מצווה גדולה להשתדל אצל הממשלה ליתן רשות לקיבוץ אנשים לעלות שזה ודאי בכמה עניינים: א. לגוף העלייה שתהיה חופשית. ב. הישיבה שמה לקיום המצוות בכלל, ובייחוד למצוות התלויות בארץ כי לא הורגלו בהם, ואם יהיו הרבה מישראל הכשרים, איש את רעהו יעזורו וגו'. ג. לעניין קדושת הארץ וברכותיה, כי על ידי קיום המצוות בא"י תתרבה קדושתה... ואפילו להאנשים היושבים בחו"ל הוא מצווה גדולה לקנות נחלה בא"י, ובפרט אם יהיה מזה פרנסה, אף אם ישבו בחו"ל - נחשב קצת כאילו יושבים בארץ ישראל.

רבי אברהם אף שלח את בנו ואחיו-חתנו לארץ ישראל בשנת תרנ"א, על מנת לקנות שטח אדמה להקמת יישוב דתי בארץ ישראל. תוכנית זו לא יצאה אל הפועל עקב גזירה של הסולטאן הטורקי[9].

מתלמידיו המפורסמים

במסגרת ישיבתו ומחוצה לה, נמנו רבים על תלמידיו[10]. המפורסמים שביניהם:

ספריו

  • אגלי טל - על ל"ט מלאכות שבת. נדפס בתרס"ה. ההקדמה מפורסמת בעולם התורני. בהקדמה מפרט רבי אברהם בורנשטיין את דרך הלימוד אותה רכש אצל חותנו, רבי מנחם-מנדל מקוצק, וכן מתפלמס בשאלה אם ניתן ליהנות ממצוות לימוד תורה, על-אף הכלל הידוע ש"מצוות לאו ליהנות ניתנו". "פנים" הספר נערך על ידי בנו רבי שמואל שאביו העיד עליו שיש לו לשון צחה. הספר התפרסם במהירות וצעירים רבים בפולין החלו ללמוד מסכת שבת באותה תקופה בכדי שיוכלו ללמוד בספר אגלי טל[11].

הגאון רבי שלמה רזכטה מחבר ספר בכורי שלמה, כותב במכתבו אל המחבר:

"הנה זכיתי בעזה"י לקנות את ספרו הקדוש אגלי טל, וקבעתי לי ללמוד בו, ואורו עיני מאור תורתו הקדושה, ומתקו לחכי מנופת צוף דבריו החוצבים להבות קודש, ומה עמקו דבריו הנאמרים בפלפול עצום לאמיתתה של תורה ובקיאות נפלא, לא נראה כבושם הזה מכמה שנים כו'".

בכורי שלמה, או"ח סי' ה
  • אבני נזר - שו"ת. נדפס בשבעה כרכים, הראשון, כשנתיים לאחר פטירתו, בתרע"ב, והאחרון - ערב מלחמת עולם השנייה. הספר ערוך לפי סדר ארבעת חלקי השולחן ערוך, ומוכיח את גאונותו של המחבר ואת בקיאותו הרבה בכל חלקי התורה.
  • נאות הדשא - על התורה והמועדים (3 כרכים). כרכים אלה מהווים ליקוטים מתורותיו, ומתורות צאצאיו, שבדפוס ושבכתבי-יד, ונערכו על ידי נכדו (בנו של ה"שם משמואל") רבי אהרון-ישראל בורנשטיין.

לקריאה נוספת

  • אביר הרועים - לתלמידו רבי צבי יהודה מאמלוק, פיטרקוב תרצ"ה.
  • מראה הדשא - תולדות ופרקי חיים של ה"אבני נזר" וה"שם משמואל" מסוכטשוב זי"ע. מאת אהרן ישראל בורנשטיין (בנו של השם משמואל).
  • אליעזר שטיינמן, על אדמור"י פולין, פרק העוסק בו.
  • רבי אברהם יצחק ברומברג, מגדולי התורה והחסידות - חלק ה, ירושלים תשט"ו.
  • אהרן סורסקי, מרביצי תורה מעולם החסידות, חלק ב, בני ברק, תשמ"ז, עמ' קנו-קצד.
  • אהרן פרלוב, שיחות קודש, ירושלים תשנ"ה.
  • שמחה מורגנשטרן, אמת ואמונה-קאצק, מהדורת תשפ"א

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ כן כתב בשו"ת 'אבני נזר' (אבן העזר סימן קלה).
  2. ^ כן כתב בשו"ת 'אבני נזר' (אורח חיים סימן תפו) ובהקדמת ספרו 'אגלי טל' (סוף הגהה שניה).
  3. ^ כן כתב בשו"ת 'אבני נזר' (אבן העזר סימן רלט אות ה).
  4. ^ אביר הרועים (חלק א אות כד).
  5. ^ מראה הדשא עמוד סה-סו.
  6. ^ "ומדיוק לשונו הזהב שכתב 'גם בענין הלימוד וחידושים', מבואר איך שעיקר השגחתו עליו היתה בעניינים לבד מסדר הלימוד וחידושים, להעלותו במעלות הקודש בענייני עבודה וחסידות בקדושה ובטהרה ומדריגות קדושות ונוראות הגבוה למעלה וכו', וזהו שכתב 'גם בענין סדר הלימוד וחידושים'" (אביר הרועים אות מד).
  7. ^ מראה הדשא עמוד סז.
  8. ^ יורה דעה סימן תנד.
  9. ^ אביר הרועים (חלק א אות ר-רא).
  10. ^ לרשימה רחבה (אך עדיין חלקית) של תלמידיו, ראו 'חכמי פולין' (ישראל אברהם גרינבוים, ירושלים תשס"ט, עמ' תה-תו).
  11. ^ מראה הדשא (עמ' קעט).
Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0