עלייה לארץ ישראל (יהדות)

מתוך המכלול
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg אין לראות את דף זה כערך אנציקלופדי. נא הימנעו מעריכה בו לפני שכתובו על בסיס הגרסה המקורית
דף זה יובא ו/או טופל בעבר שלא על פי מדיניות המכלול, ומשכך ייתכן שנעדר ממנו תוכן ראוי או ששוכתב בצורה בלתי תקינה.
תוכלו להשוות את הערך מול הערך המקורי, וכן לצפות ב[ שינויים שבוצעו בו]. אתם מוזמנים לשכתב אותו מחדש או לנהל דיון מקדים בדף השיחה.
עליות לארץ ישראל על טהרת הקודש
והתיישבות בה

ראו גם - עלייה לארץ ישראל (ציונות)


עליות באלף הרביעי

עליות באלף השישי וסמוך לו:




ראו גם:
פורטל:היישוב בארה"קקופת רבי מאיר בעל הנס.png


עלייה לארץ ישראל מציין את הגעתם של יהודים אל ארץ ישראל לשם שמים וכחלק ממצוות ישוב ארץ ישראל.

מאז גלותנו מארץ ישראל, במשך כל הדורות, שאפו יהודים לחזור ממקומות גלותם ולעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון השלטונות ובלעדיו, וביקשו לחיות ולהיקבר בה, לקומם את הריסות הקהילות שחרבו או הידלדלו ולהקים קהילות חדשות במקומות נוספים. אלו מצאו בה יהודים המתגוררים בה מקדמת דנה, וקיבלו גם הם בתורם, את אחיהם העולים לרגל או העולים כדי להשתקע בארץ כמותם מכל פזורות ישראל. באלף השישי וביתר תוקף במחציתו השניה של האלף הלך וגדל הישוב בארץ הקודש.

מקור ומשמעות המונח

איזכור בלשון הקודש של המונח "עלייה" מצוי בתורה בספר בראשית, כאשר בני יעקב, שבאו ממצרים לארץ, כדי לקבור את אביהם, נקראו "עולים"[1] מאז היציאה של עם ישראל לגלות מארץ ישראל, נעשה שימוש במונח זה בכל הדורות כאשר יהודים חתרו לעלות לארץ האבות. הם עלו כיחידים ובקבוצות קטנות, ברישיון וללא רישיון, וביקשו לחיות ולהיקבר בה. המונח מבוסס גם במשנה: "הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכל מוציאין".[2] ועל המימרא, מילתא אגב אורחא, בתלמוד בבלי לפיה "וארץ ישראל גבוה מכל הארצות".[3]

באלף הרביעי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – שיבת ציון

הראשונה בקטגוריה זו היא שיבת ציון, מספר גלי עלייה בולטים שהיוו את חזרתם של היהודים מגלות בבל לארץ ישראל בעקבות הצהרת כורש, החל משנת ג'שפ"ט ואפשרו את כינונו של הבית השני.

עליות לארץ ישראל מבבל ומהפזורה היהודית המשיכו להתקיים במינונים שונים עד לחורבן בית שני, כך גם במידה פחותה יותר לאורך קיומו של ישוב יהודי משמעותי בסוף האלף הרביעי בתקופה שלאחר חורבן בית שני. אך עם הידלדלות היישוב היהודי עד לכדי הפסקת קיומם של מוסדותיו האחרונים, עקב תנאי קיום בלתי אפשריים פסקו גם תנועותיהם של יהודים לארץ למעט עליות ספורות של בודדים שמצאו כאן יישוב חרב ושומם למעט במספר נקודות.

בקרבת ראשית האלף השישי

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית בעלי התוספות

בשלהי ימי הראשונים נערכה עליית בעלי התוספות - גלי עליות במאה הראשונה לאלף השישי, מקרב גדולי התורה ביהדות צרפת, אנגליה, צפון אפריקה ומצרים. תנועת עלייה זו, המכונה "עליית שלוש מאות הרבנים", הייתה חריגה בממדיה ובהרכבה האנושי, וכללה כמה מבעלי התוספות המפורסמים בתקופתם. חלק מהעולים התיישבו בעיר עכו שהייתה אז עיר מסחר עיקרית בארץ ישראל.

בשנת ה'י"ח בערך עלה לארץ רבי יחיאל מפריס מגדולי הרבנים בצרפת. הוא הקים ישיבה גדולה שנקראה "מדרש הגדול דפרישי". לאחר פטירת רבי יחיאל בשנת ה'כ"ו, החליף אותו בראשות ישיבת עכו הרמב"ן, שעלה לארץ ישראל באותה שנה, ואשר הנהיג והשפיע על ביסוס היישוב היהודי בירושלים, עכו ומקומות נוספים עד פטירתו ב-ה'ל'. יש הסוברים שבזמנו החלו היהודים להתפלל בכותל המערבי.

בשנת ה'מ"ח עלה ממצרים ר' דוד נכדו של הרמב"ם והתיישב בעכו. כך שבתקופה זו נוצר בעיר באותן שנים מרכז תורני חשוב. בניסן ה'נ"א נכבשה העיר על ידי צבאו של הסולטאן הממלוכי ח'ליל. רוב תושביה נרצחו או נלקחו בשבי. ר' יצחק דמן עכו סיפר בכתביו על חורבנה של הקהילה היהודית.

לאחר תבוסת הצלבנים, נערכו מספר עליות בעיקר על ידי יהודים מארצות האסלאם השכנות, שנקראו בספרות ההלכה בת הזמן מוסתערבים.

אחרי גירוש ספרד

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – עליית מגורשי ספרד

בשנה ה'רנ"ב נחתם הצו המורה על גירוש היהודים מספרד אירוע זה השפיע על זרמי ההגירה של יהודים באירופה וממנה לארץ ישראל, ובעקבותיהם התחוללה עליית מגורשי ספרד ופורטוגל.

  • על העליות בתקופה זו ראו:

במאה הרביעית לאלף השישי, התחולל גם חידוש היישוב היהודי בטבריה וסביבתה בעזרת דונה גרציה ו-דון יוסף נשיא בשנת ה'שי"ח. ולאחריהם בעזרת דון שלמה בן יעיש יישוב זה התקיים כמאה שנים.

בשנת ה'שפ"א עלה השל"ה לארץ ישראל והצטרף למנהיגי היישוב היהודי בארץ, בעקבותיו הייתה עלייה ניכרת לארץ מפראג ובוהמיה וממקומות נוספים. השל"ה עצמו מתאר בשמחה, כי בימיו נהיה המקום בירושלים צר מחמת העולים הרבים.

באמצע המאה החמישית לאלף התארגנה עליית רבי יהודה חסיד; בראשותו עלו בשנת ה'ת"ס עלו כ-1000 איש לירושלים.

במחצית השניה של האלף השישי

עולים בנמל יפו, פסיפס שיצר נחום גוטמן

במאות השישית והשביעית לאלף השישי היו לא מעט גלי עלייה, בהם לקחו חלק יחידים, משפחות, קבוצות ושיירות מאורגנות, ממגוון ארצות. עשרות ומאות העולים הצטרפו אל היישוב היהודי בארץ ישראל באותן שנים; בעיקר אל הקהילות היהודיות בירושלים, אשר באמצע המאה השביעית לאלף כבר היוו רוב באוכלוסיית העיר, ואל הקהילה בעיר יפו. תופעה זו ראויה לציון, על רקע העוינות הרבה של השלטונות העות'מאניים, תנאי המחיה הנחשלים, פגעי הטבע, המגפות והתמותה הרבה שפקדו את תושבי ירושלים, כמו גם את שאר חלקי היישוב בארץ. רבים מהעולים הגיעו לארץ ישראל בשל קשיים שחוו בגולה, כמו עוני, אפליה, גיוס כפוי לצבא ועוד. עולים אלה היו לא פעם עול בצווארם של ראשי הכוללות שהתקשו לפרנס רבים כל כך באמצעות הקופה הציבורית המידלדלת מכספי החלוקה. בשלב מסוים אף נעשה ניסיון לעצור את זרם העולים ולהגביל אותו לתלמידי חכמים בלבד אך ניסיון זה לא צלח, כפי שמעיד מכתבו של ר' נתן נטע, בנו ר' מנחם מנדל משקלוב משנת ה'תקצ"ז:

"...אבל ידע נא אדוני כי במדינה זאת, לגדור בזה הוא דבר שאי אפשר. הרבה יגיעות יגעו הראשונים ושקדו על תקנת ארץ הקודש לגדור גדר בפני העולים שלא כל הרוצה לעלות יעלה, כי אם ברשות, ואשר לא יעלה ברשות הרוזנים הגבאים הכוללים לא יקבל חלוקתו. וכן הודיעו בארץ הקודש תוב"ב אבל לא עלתה בידם, כי כל איש אשר שלהבת חיבת הקודש תוקד בקרבו או איזה דבר לוחצו ודוחקו להימלט ההרה מפני חשש לקיחת אנשי חיל וכדו', אינו שואל ודורש עצה כלל, וגם כי לא ישובו ולא יחתו מפני כל, כי ממש עולים במסירות נפשם ונפשות ביתם ולא יחושו לנפשם אם עולים בחוסר כל. ויש אשר הלחם אוזל מכליו באדעס ונפישי אחי ומרחמי לקבץ שמה נדבות על שכר הספינה, ומקבלים על עצמם לחיות חיי צער, פת חריבה פעם אחת ביום."

אגרת ר' נתן נטע בן ר' מנחם מנדל משקלוב, שבט תקצ"ז, מובא אצל אריה מורגנשטרן, השיבה לירושלים, הוצ' שלם, ירושלים תשס"ז, עמ' 253
  • על העליות במאה השישית והשביעית לאלף ראו:
  • על יוזמות להתחדשות תרבותית וכלכלית והניסיונות להרחבת ההתיישבות ולהתיישבות חקלאית בתקופה זו ראו:
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – היישוב הישן

ראו גם

לקריאה נוספת

מקורות

  • ח' מרחביה, קולות קוראים לציון, ירושלים: הוצאת מרכז זלמן שזר, תשמ"א-1981.

הדרכה

מחקרים

מאמרים

קישורים חיצוניים

Evolution-tasks-not.png ערך זה מכיל דפי טיוטה וניסוי וטעייה של ניסוח המבט התורני  בנושא ציונות. Theodor Herz007.jpg

  1. ספר בראשית, פרק נ', פסוק י"ד. הביטויים עלייה וירידה מוזכרים גם קודם אצל אברהם כשירד למצרים ועלה ממנה בחזרה (בראשית פרקים י"ב-י"ג).
  2. משנה, מסכת כתובות, פרק י"ג, משנה י"א.
  3. תלמוד בבלי, מסכת קידושין, דף ס"ט, עמוד א'.