אברהם ברלינר

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם ברלינר בעת כהונתו בסמינר לרבנים

מכתב ברכה של רבי יעקב אטלינגר בעל הערוך לנר, לפירוש רש"י זכור לאברהם

בס״ד

נדרשתי לאשר שאל ממני התורני היקר מ״ה אברהם ברלינער נ״י להיות מן המודיעים מעשה ידיו להתפאר להוציא לאור פירוש רש״י על התורה היקר מפנינים, הוגה מטעויות וקמשונים, מתוך ספרים מדפוסים ישנים, ומתוך כתבי ידות אשר כמה מאות שנים נעלמו מעין כל ונטמנו כמטמונים, ונלוו אליו פירושי קדמונים, לא שזפתם עין האחרונים, ועוד הוסיף דברים נאמנים, לגלות המעינות מהם דלה גדול הפרשנים. לכן אומר יישר כחו וחילו ויהיה שכר לפעולתו, ולמצוה יחשב לאשר ידבנו לבו לקנות הספר הזה להניח ברכה אל ביתו. כ"ד המדבר לכבוד התורה והעוסקים בה

פה ק״ק אלטאנא יום ה׳ ב׳ מרחשון תרכ״ז לפ״ק

הקטן יעקב יוקב בלאאמ״ו מ"ה אהרן עטטליננער ז"ל

הח״פ בק״ק הנ״ל והמדינה יע״א

אברהם (אדולף) בֶּרְלִינֶר (י"ג באייר ה'תקצ"ג, 2 במאי 1833 - ז' באייר ה'תרע"ה, 21 באפריל 1915) היה תאולוג והיסטוריון יהודי-גרמני.

ביוגרפיה

נולד לצבי הירש באוברזיצקו (אנ') שבדוכסות הגדולה של פוזן (אנ'), פרוסיה. למד אצל אביו ורבנים נוספים ואחר כך באוניברסיטת לייפציג בה קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה.

בתחילת דרכו היה מורה בארנסוולד (אנ') ב"חברת ש"ס". ב-1867 הוציא את מהדורתו לפירוש רש"י לתורה, עבודה שהקנתה לו שם ברחבי אירופה. ב-1873 הוזמן בידי רבי עזריאל הילדסהיימר לכהן כמורה להיסטוריה של עם ישראל בבית המדרש לרבנים בברלין.

עבודתו הספרותית

ברלינר ערך מספר כתבי עת, בין השנים 18751877 ערך את המגזין להיסטוריה וספרות יהודית ("Magazin für Jüdische Geschichte und Literatur"); ובמקביל, החל משנת 1876 הוציא לאור בשיתוף עם רבי דוד צבי הופמן את המגזין למדעי היהדות ("Magazin für die Wissenschaft des Judenthums"). בתקופה זו ערך גם את כתב העת "אוצר טוב" שעסק בעיקר בפרסום כתבי יד עבריים.

בשנת 1885 התמנה לראשות חברת מקיצי נרדמים שחידשה אז את פעילותה.

בסך הכל הוציא ברלינר בשנות פעילותו 37 ספרים, ערך או הקדים מבוא ל-9 ספרי אחרים, ופרסם עשרות רבות של מאמרים בכתבי עת. תלמידיו אהרן פריימן ומאיר הילדסהיימר פרסמו ביבליוגרפיה של כתביו בספר היובל "ברכת אברהם" שיצא לאור בשנת 1903 לרגל יום הולדתו ה-70.

מספריו בעברית

מספריו בגרמנית

  • Raschi, Commentar zum Pentateuch, 1866
  • Aus dem Inneren Leben der Deutschen Juden im Mittelalter, 1871; 2d ed., 1900
  • Pleṭat Soferim: Beiträge zur Jüdischen Schriftauslegung im Mittelalter, 1872
  • Yesod 'Olam, das Aelteste Bekannte Dramatische Gedicht in Hebr. Sprache, von Mose Sacut, 1874
  • Die Massorah zum Targum Onkelos, 1875, 1877
  • Migdal Ḥananel, Ueber Leben und Schriften R. Chananel's in Kairuan, 1876
  • Ein Gang Durch die Bibliotheken Italiens, 1877
  • Rabbi Jesaja Berlin: Eine Biographische Skizze, 1879
  • Beiträge zur Hebräischen Grammatik im Talmud und Midrasch, 1879
  • Hebräische Grabschriften in Italien, 1881
  • Persönliche Beziehungen Zwischen Juden und Christen im Mittelalter, 1882
  • Beiträge zur Geographie und Ethnographie Babyloniens im Talmud und Midrasch, 1884
  • Targum Onkelos (now the standard edition), 1884
  • Aus den Letzten Tagen des Römischen Ghetto, 1886
  • Censur und Confiscation Hebräischer Bücher im Kirchenstaate, 1891
  • Geschichte der Juden in Rom, von der Aeltesten Zeit bis zur Gegenwart (2050 Jahre), 3 vols., 1893
  • Ueber den Einfluss des Ersten Hebräischen Buchdrucks auf den Cultus und die Cultur der Juden, 1896
  • Aus Meiner Bibliothek, Ein Beitrag zur Bibliographie und Typographie, 1898.

לקריאה נוספת

  • משה ריינס, רבי אברהם ברלינער, בתוך: דור וחכמיו: לחקר תולדות ספרות ישראל וגדולי סופריה בדור הזה. חלק א. קראקא, תר"ן. עמ' 49–58.
  • אברהם מאיר הברמן (עורך), כתבים נבחרים / אברהם ברלינר, שני כרכים, ירושלים: הוצאת מוסד הרב קוק, תש"ה-תש"ט.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אברהם ברלינר בוויקישיתוף
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0