אברהם נחום שטנצל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אברהם נחום שטנצל משמאל בצעירותו
אביו הדיין רבי חיים דוב שטנצל
אחיו הגאון מסוסנוביץ רבי שלמה שטענציל

אברהם נחום שְטֶנְצְלכתיב יידי: שטענצעל, שטענצל; Stencl;‏ 9 במאי 1897, צ'לדז28 בינואר 1983, י"ד בשבט תשמ"ג, לונדון) היה סופר ומשורר יידי.

חייו

שטנצל נולד בצ'לדז שבדרום-מערב פולין בשנת 1897. למד בתחילה בחיידר ולאחר מכן בישיבה בסוסנוביץ, שם היה אחיו רבי שלמה שטענציל רב וראש ישיבה. אביו הדיין של העיר צלדז הרב חיים דוב שטענצל, ולאימו פראדיל גיננדיל לבית שוייצר, שמר איתו קשר דרך מאות אגרות ששיגר אליו לברלין ולאחר מכן לאנגליה על מנת לנסות להשאיר אותו קרוב לדת. האגרות האלה קיימות בימים אלה.[1] הוא גם מסר שיעור לצעירי "המזרחי".[2] באותה תקופה התחיל לקרוא ספרים ביידיש ולכתוב שירה המושפעת ממשוררים כמו אברהם רייזן ומוריס רוזנפלד.[1]

הוא עזב את ביתו ב-1917 והצטרף לקבוצה של "החלוץ". בסוף 1918 קיבל צו גיוס לצבא הרוסי, ובהסכמת אביו עזב מיד את פולין.[3] ב-1919 נסע להולנד, שם שהה עד 1921. בשנה זו היגר לגרמניה – בתחילה ללייפציג ואחרי כן לברלין. שם פגש אינטלקטואלים וסופרים כמו בעל-מחשבות, פרנץ קפקא ואהובתו של קפקא דורה דיאמנט. הוא חי שם חיים בוהמיים והיה מבקר קבוע ב"רומאנישס קפה" (Romanisches Café).[4]

שטנצל התחיל לכתוב שירה ביידיש בסגנון מודרניסטי ואקספרסיוניסטי. החל משנת 1925 פרסם שירים, וכן כמה ספרים עד שנות השלושים. שיריו תורגמו לגרמנית, והסופרים תומאס מאן וארנולד צווייג כתבו עליהם ביקורות.[5] המשוררת אלזה לסקר-שילר כתבה לכבודו שיר.[1] הוא היה בקשר עם דיאמנט עד שעזבה בפברואר 1936.[6]

שטנצל נעצר ועונה על ידי הגסטפו ב-1936, אך שוחרר ונמלט לאנגליה. שם התיישב בלונדון, בתחילה בהמפסטד ואחר כך בווייטצ'אפל. שם נפגש שוב עם דורה דיאמנט. הוא ייסד חוג ספרותי שבו דנו בבעיות פוליטיות וספרותיות ובשירה ביידיש שנקרא ליטערארישע שבת נאכמיטאג. כמו כן ערך מ-1946 עד 1981 את כתב העת לשון און לעבן ("לשון וחיים").

נפטר בעודו רווק. קרובי משפחתו תרמו את כתביו ל-School of Oriental and African Studies.

כתביו

שטנצל פרסם בנוסף לשירה גם סיפורים, מאמרים על ספרות, מחזה אחד וזיכרונות. את רוב יצירתו השירית פרסם בכתב העת בעריכתו "לשון און לעבן".

יעקב גלאטשטיין כתב עליו: "כל מהות כתיבתו של שטנצל היא פזרנות ולא בחירה, אבל בתוך השפע שלו יש מדי פעם מה לבחור".[2] מיצירותיו:

  • און דו ביסט גאט, לייפציג, 1924 (ואתה הוא אלקים)
  • אין אויפגיין (פון חלוצים לעבן), לייפציג, 1924 (בצמיחה: מחיי החלוצים – מחזה)
  • פישערדארף, ברלין, 1933 (כפר דייגים)
  • מזל טלה, ברלין, 1935 (שירים על נושאים תנ"כיים)
  • מענדעלע מוכר ספרים, ברלין, 1936 (מנדלי מוכר ספרים)
  • פונדערהיים, ברלין, 1936 (מהבית)
  • לאנדאנער סאנעטן, לונדון, 1937 (סונֶטות לונדוניות)
  • סוף זומער פערזן אין א ווייטשעפל-געסל, לונדון, 1937
  • איבער אייראפעאישער קונסט: די דייטשע גאטיק און אימפרעסיאניזם אינ'ם ליכט פון דער אייראפעאישער קונסט: דעם ביישטייער פון יידן צו דער קונסט, לונדון, 1938 (על אמנות אירופית: הגוטיקה הגרמנית והאימפרסיוניזם לאור האמנות האירופית: תרומתם של היהודים לאמנות)
  • האקן-קרייץ , לונדון, 1938 (צלב הקרס)
  • לאנדאן-ליריק, לונדון, 1940 (ליריקה לונדונית)
  • יידיש, לונדון, 1942 (מאמרים)
  • יידישקייט און קולטור, לונדון, 1943 (יהדות ותרבות)
  • ירושלים: לידער, באלאדעס און פאעמעס, לונדון, 1948 (ירושלים: שירים, בלדות ופואמות)
  • גלות און גאולה, לונדון, 1958
  • ווייטשעפל שטעטל דבריטן, לונדון, 1961
  • משה מאץ; יאשקע בעל-מום און דער פרעסער (משה מאץ, ישקה בעל מום והזללן – סיפורים)

לקריאה נוספת

  • Rachel Lichtenstein (2006), "Avram Nachum Stencl", in Sinclair, Iain, London: City of disappearances, London: Hamish Hamilton
  • S. S. Prawer (1985), "A.N. Stencl — Poet of Whitechapel", The Times Literary Supplement, 3 May 1985
  • Kathi Diamant (2003), Kafka's Last Love: The Mystery of Dora Diamant

קישורים חיצוניים

משיריו שתורגמו לעברית:

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 ספר יזכור לקהילת סוסנוביץ והסביבה בזגלמביה, בספריית העיר ניו יורק, עמ' 579
  2. ^ 2.0 2.1 לעקסיקאן פון דער נייער יידישער ליטעראטור, באנד 7
  3. ^ Diamant, עמ' 140
  4. ^ Diamant, עמ' 140-1
  5. ^ Joseph Leftwich (editor), The Golden Peacock (1939 reissued 1944), short biography for Abraham Nahum Stenzel, p. 665
  6. ^ Diamant, עמ' 190-1
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0