רבי אברהם שמואל בכרך
| לידה |
1575 ה'של"ה בומסלא |
|---|---|
| פטירה |
26 במאי 1615 (בגיל 40 בערך) כ"ז באייר ה'שע"ה גרנסהיים, הדוכסות הגדולה של הסן |
| מקום קבורה | בית הקברות היהודי באלסבך |
רבי אברהם שמואל בכרך (ה'של"ה בערך, 1575 - כ"ז באייר שע"ה, 26 במאי 1615) היה רב במספר ערים בצ'כיה וגרמניה, ובסוף ימיו רבה של וורמס.
ביוגרפיה
נולד בערך בשנת ה'של"ה בבומסלא לרבי יצחק בכרך. בשנת ה'ש"ס (1600) נישא לחוה בת רבי יצחק כ"ץ ופייגל'ה - בת המהר"ל מפראג. היה תלמיד המהר"ל מפראג.
בראשית דרכו היה דרשן בפראג, לאחר מכן מונה לרבה של עיר הולדתו בומסלא. מאוחר יותר כיהן כרב בטורבין, קולין (בוהמיה) ובפוהרליץ (מורביה), בסוף ימיו כיהן כרבה של וורמייזא וכרבה של מדינת ריינלנד-פפאלץ. כונה בתואר 'רב המדינה'. ניהל מערכה נגד רבני פרנקפורט.
בשביעי של פסח שנת שע"ה ערכו מעמד הפועלים בוורמס פוגרום ביהודי העיר, הרסו את בית הכנסת, חיללו את בית הקברות וגירשו את היהודים. רבי אברהם שמואל נפטר בכ"ז באייר כחודש לאחר הגירוש בגלותו, בהיותו בגרנסהיים, בדוכסות הגדולה של הסן, ונקבר באלסבך[1].
בנו רבי משה שמשון בכרך הדפיס חלק מדברי תורתו בספרו "שמן המאור". נכדו, רבי יאיר חיים בכרך הדפיס את תשובותיו בשו"ת "חוט השני" (פרנקפורט, 1679). את גדולת סבו ביטא בתשובה (שו"ת חות יאיר, סימן קמו):
כי זה האיש ראוי שנאמר עליו כמו ר"ח בר בון[2], כי מת בן ארבעים ולא הניח דבר קטן ודבר גדול, ש"ס עם כל הפוסקים והתוס' ושאר כל חכמות ומדרשי חז"ל, ספרא וספרי ומכילתא ותורת כהנים, ונפלאות ימלל בביאורם, וכן פיהו ימלל רברבן בביאורו על קידוש החודש לרמב"ם, והשיב השגות נמרצות על החביב, וכן עשה ביאורים על ספר צורת הארץ ועל כמה ספרי התוכניים, ורובם נאבדו לבד מקיבוץ קונטרסים מעט מהרבה שבאו לידי והנחתי לכורכם, והם מונחים בבי גזא דידי בע"ה.
כן כתב חיבור על לוח השנה היהודי, וכן מספר יצירות אפולוגטיות נגד הנצרות, ומספר פיוטים. חלק מיצירותיו עדיין קיימות בכתב יד[1].
משפחתו
הותיר אחריו את אלמנתו חוה בכרך, בן ושלוש בנות. אשתו סירבה להינשא בשנית כל ימיה, וגם כשרבי ישעיה הלוי הורוויץ ("השל"ה") שלח להציע לה להינשא לו לאחר פטירת אשתו חיה בשנת ה'ש"ף, עמדה בסירובה זה[3][4]. לאחר פטירת בעלה עברה לפראג, ושבה לוורמייזא כשבנה רבי משה שמשון מונה לרבה, בשנת ה'ת"י, וכעבור שנה פתחה במסע לארץ ישראל, אך נפטרה בדרכה בסופיה בשנת ה'תי"א ונקברה שם[5]. הספר "חוות יאיר" נקרא על שמה.
צאצאיהם היו:
- רבי משה שמשון בכרך אב"ד גדינג, לייפניק, וורמייזא, ודרשן בפראג, אביו של רבי יאיר חיים בכרך בעל ה"חוות יאיר".
- סלאווא (נפטרה בכ"ד באלול שפ"א בווינה).
- טלציל אשת רבי משה פרץ זבלא רבה של שנייטאך (גר')[4].
- הנדל אשת רבי אליעזר ליברמן דרשן, מחבר תפלות ובקשות נאים, פראג תי"ז.
לקריאה נוספת
- צבי יעקב לרר, "תולדות הגאונים ממשפחת בכרך בוורמייזא", בתוך: שו"ת חוט השני, תשפ"ג.
קישורים חיצוניים
- הרב צבי הלוי הורוויץ (דרזדן), עיר בומסלא ורבניה, בתוך: אוצר החיים, שנה שמינית, ברגסס תרצ"ב, עמ' 16–26, באתר אוצר החכמה.
- מצבת קברו ופרטים נוספים, בתוך: לודוויג לויזון, נפשות צדיקים, פפד"מ תרט"ו, אפיטף מס. 30. עמ' 52–53, באתר היברובוקס
- מכון ירושלים - ירחון תורני, מוריה - קיז-קיח (שנה י ט-י), ירושלים תשמ"א, עמ' ט, באתר אוצר החכמה
- דוד הלחמי, רבי אברהם שמואל בכרך אב"ד וורמיזא, בספר "חכמי ישראל", תל אביב תשי"ח, חלק א', עמ' נ"ג, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 "בכרך, אברהם שמואל", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית).
- ^ הכוונה לרבי אבין בר חייא שהוספד "יגע רבי בון בתורה לעשרים ושמונה שנה מה שאין תלמיד וותיק יכול ללמוד למאה שנה".
- ^ לפי נכדה רבי יאיר חיים - אמר השל"ה על סירובה "עוונותי גרמו שלא זכיתי להזדווג לגוף קדוש זה".
- ^ 4.0 4.1 ספר קהילה, סעפלאק וגליל מארגרטין - עולמי ספר זכרון, "משפחת ויינברגר המסועפת", עמ' 164-166
- ^ משה אריה רוזנברג, שערי משה ירושלים תשע"א, "ענף עץ אבות", עמ' קט-קי.
