רבי יאיר חיים בכרך

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
הרב יאיר חיים בָּכָרָך
שו"ת חוות יאיר, למברג, ה'תרנ"ד
לידה 1638
ה'שצ"ח
לייפניק
פטירה 1 בינואר 1702 (בגיל 64 בערך)
א' בטבת ה'תס"ב
גרמניה
כינוי החוות יאיר
תלמידיו רבי דוד אופנהיים
חיבוריו חוות יאיר, מקור חיים ועוד
בת זוג דינה (לבית ברילין)
אב רבי משה שמשון בכרך

הרב שמעון יאיר חיים בָּכָרָך (מכונה החַווֹת יאיר על שם חיבורו העיקרי; ה'שצ"ח (1638) – א' בטבת ה'תס"ב, (1 בינואר 1702)) היה רב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא). מגדולי האחרונים באשכנז.

ביוגרפיה

לידתו ושמו

נולד בלייפניק שבמוראביה בשנת ה'שצ"ח (1638)[1], נקרא חיים על שם דודו שהיה אב"ד בפוזן ונפטר שלוש שנים קודם לכן, ה'שצ"ה[2], שמו יאיר נוסף לו לאחר מחלה. במקורות מסוימים[3] מופיע שמו המלא רבי שמעון יאיר חיים.

ייחוסו

אביו היה רבי משה שמשון בן רבי אברהם שמואל בכרך, שהיה קודם לכן אב"ד בגדינג ובזמן לידתו בלייפניק, במלחמת שלושים השנים נכלא ונפדה על ידי קהילת פראג וכיהן שם כדרשן, עד שבשנת ה'ת"י נקרא לשוב למולדתו וכיהן כעשרים שנה, עד שנת ה'ת"ל, כאב"ד בוורמייזא. סבו, אבי ואביו, רבי אברהם שמואל היה דרשן בפראג, רבן של העיר וורמייזא ומדינת פפאלץ, כונה בתואר 'רב המדינה', ומחבר הספר 'שמן המאור', נפטר בשנת 1670 בוורמס. סבתו, אם אביו, חוה בכרך הייתה בתו של רבי יצחק (אצק) כ"ץ רבן של וינה, ניקלשבורג ומוראביה כולה, ופייג'לה בתו השנייה של המהר"ל מפראג, ואחות רבי נפתלי הכהן כ"ץ מלובלין ורבי חיים הכהן כ"ץ רבן של ניקלשבורג, פרנקפורט דמיין, פוזנא ומוראביה, וראש ישיבה בפראג; חוה בכרך הייתה למדנית נודעת, חידשה הלכות, וסופר עליה שהייתה מתפלפלת בהלכה עם תלמידי אביה, הרב בכרך מזכיר אותה בספריו[4].

אמו, הרבנית טופריש, הייתה בתו של רבה של מורביה, נפטרה בא' באדר ה'תכ"ב[5].

עם חזרת אביו לוורמס, ה'ת"י, חזר עמו גם רבי יאיר, בהיותו בגיל 12, סבתו האלמנה המלומדת חוה בכרך הצטרפה אליהם והתגוררה איתם עד ניסיונה לעלות ארצה בשנת ה'תי"א. החתם סופר[6] כותב שהיא גידלה אותו וכולם היו קוראים לו על שמה חוות יאיר, אך בהקדמתו לספרו לא משמע כך.

נישואיו

בשנת ה'תי"ג, בגיל 15, נשא את דינה מפולדא (נפטרה בכ"ד בטבת), בת רבי משולם אליעזר ברילין אב"ד פולדא ואחות רבי יצחק (איצק) ברילין אב"ד המלבורג ומנהיים.

בשנת ה'תכ"א, בגיל 23, הוסמך להוראה בפרנקפורט, ולאחר כשנה הוא כיהן כנראה לתקופת מה כרב העיר מיינץ.

בשנת ה'תכ"ו, בגיל 28, נבחר לרבנות העיר קובלנץ הסמוכה, אך מסיבה לא ידועה הוא לא נבחר מחדש לאחר שלוש שנים, והוא שב לוורמס בשנת ה'תכ"ט כלומד, מלמד וחבר קהילה פרטי.

לאחר פטירת אביו בחרה קהילת וורמס ברבי אהרן תאומים כיורש. השניים שיתפו פעלו ביניהם: בתשובות חוות יאיר נדפסה תשובתו של הרב תאומים אל רבי חיים בכרך, במענה על שאלתו אליו[7], לעיתים הם אף ישבו יחד בבית הדין ופסקו הלכות[8]. אך מנגד רבי חיים בכרך חיבר ספר בשם 'מטה אהרן' בו מתח ביקורת חריפה על חיבורו של הרב תאומים 'מטה אהרן', פירוש להגדה של פסח, עם זאת הרב לא הוציא את הספר לאור, ואף אסר לפרסמו גם בעתיד[9]. הוא שהה בוורמס במשך 20 שנה, במהלכם גלה ממנה לתקופה קצרה עם שריפת העיר במהלך מלחמת תשע השנים.

כאשר שב לוורמס בשנת ה'תנ"ט, בגיל 62, בריאותו הייתה רופפת ושמיעתו הידרדרה כמעט לחרשות, הקהילה מינתה אותו לרב העיר. הרב בכרך לא האריך ימים ברבנותו ונפטר כעבור שנתיים, א' בטבת ה'תס"ב, בגיל 64. הוא נטמן בבית העלמין העתיק בוורמס. על מצבתו נחקק[10]:

הגאון הרב מוהר"ר חיים בכרך זצ"ל' - הנה גדולה אימה וחשכה נופלת - מגניזה המאור ואסיפת רבינו רבתה חלחלת - שמעו נשמע בתורה ובחכמה כעקביה אשר עליו העזרה ננעלת - יאיר נתיב בחבוריו ובתשובותיו אשר השיב לכל נפש משכלת - חיים הם למוצאיהם עזר ותרופה ורב תועלת - הח' מו' הגאון מוהר"ר שמעון יאיר חיים זצ"ל בן מו' הגאון מוהר"ר משה שמשון בכרך זצ"ל אשר היה אב ב"ד ומ"ץ פה וורמיישא ובק"ק מענץ ובק' קאבלנעץ - נתבקש בישיבה של מעלה ביום א' באחד לחדש טבת שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושישים ושתים ליצירה - תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם שאר צדיקים בגן עדן אמן סלה.

בבית אחד מנכדיו של הסופר וחתן פרס ישראל יהושע בכרך נמצאת ספריית המקור עם כתבי יד מקוריים של זקנו הרב יאיר בכרך, מחבר חוות יאיר. לפי הרשום בספרייה זו, נרצחו אשתו ושלש בנותיו בפוגרום, והוא כתב על כך שיר קינה.

דרכו התורנית וחיבוריו

הרב בכרך היה במובנים רבים הוגה מקורי, וכתביו מראים על סגנון עצמאי מסוים[11]. הוא נודע גם בידיעותיו הכלליות ובמדעים שונים כמתמטיקה ומוזיקה. על מחויבותו לאמת כתב בפתח אחת מתשובותיו: "כתב ראש הפילוסופים היוני, אהוב סקראט אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר"[12]. רבי יאיר בכרך התנגד לעיסוק בתורת הנסתר וטען "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד", ועדיף "לעמוד על עקרי הדת ומשפטי המצוות"[13]. כמו כן התנגד בחריפות לפלפול מוגזם[14].

כתב מספר מאמרים על אסטרונומיה מנקודת מבט של ספרות חז"ל, אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין ואף מייעץ לידידו: ""אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו כי איתי הייתה ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה וגם אתה עשה כן""[15].

חיבר כארבעים ספרים בתחום ההלכה, אשר החשוב והמוכר שבהם הוא 'חוות יאיר', שיצא לאור לראשונה בשנת ה'תכ"ט בסיועו של רבי שמשון ורטהיימר עמו היה בקשרי נישואין. בהקדמה לספר כתב שאחד מהטעמים לבחירת השם 'חוות יאיר' הוא לזכרה של חוה בכרך, סבתו הפייטנית והלמדנית, נכדת המהר"ל מפראגהגייה אשכנזית נשמע כ'חוה'ס יאיר' - יידיש: "יאיר של חוה")[16]. כמו כן מתנצל המחבר בהקדמה על שגיאות שאולי נפלו מחמת התלאות הרבות שעבר, ולמרות שראה את עצמו כ'שפל' המוכן למעבר לעולם הבא ואינו רואה חשיבות בכבוד בעולם הזה, כשהוא מכנה את עצמו: ""אפר כירה מוכן"", בכל זאת החליט לפרסם את ההתכתבות אתו רק לשם לימוד התורה[17].

היה מראשוני הפוסקים לזהות את חילזון הפורפורא כחילזון שמפיקים ממנו תכלת לציצית[18].

כאמור לעיל ספריית המקור נמצאת כיום בבית אחד מצאציו.

מספריו

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – חוות יאיר (ספר)

מצאצאיו

  • בנו - רבי שמואל זנוויל בכרך
    • נכדו - רבי מיכאל בכרך, ראש בית דין בפראג, מחבר ספר 'ערוגת הבֹּשם' על שולחן ערוך חלק אבן העזר[20].
  • הרב יהושע בכרך.

מתלמידיו


תקופת חייו של רבי יאיר חיים בכרך על ציר הזמן

שגיאה: התמונה שגויה או שאינה קיימת.

לקריאה נוספת

  • יעקב כ"ץ, בין יהודים לגויים, עמודים 166–167
  • ביוגרפיה עליו מאת דוד קאופמן, Zur Gesch. Jüdischer Familien: I., R. Jair Chajjim Bacharach, 1638–1702, und Seine Ahnen, 1894 (בגרמנית)
  • רבי יצחק דוב פלד, מפתח שמות בסוף שו"ת נשאל דוד חלק ג' עמ' רלג-רלד

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. ^ יש הטוענים שנולד בעיר מאהרישברוד בשנת ה'שפ"ח (1628).
  2. ^ רבי יאיר חיים בכרך, באתר אישי ישראל
  3. ^ ממורבוך של קהילת וורמייזא. נדפס בתוך קובץ על יד ג (תרמ"ו), עמ' 22.
  4. ^ לדוגמה: מקור חיים, אורח חיים, תרעא, א שם הזכיר את טעמה לכך שהנשים לא עושות מלאכה כלל בכל ימי החנוכה.
  5. ^ דוד קויפמאנן, "ספר המלואים: הוספות ותקונים לס' הזכרת נשמות וורמיישא", קובץ על יד ה (תרנ"ג–תרנ"ד), עמ' 15.
  6. ^ שו"ת חתם סופר ח"ד אבן העזר סי' כה ובליקוטים על תהילים קיט.
  7. ^ חוות יאיר, סימן קכ"א.
  8. ^ שו"ת נשאל דוד, חלק ג', יורה דעה, סי' ט.
  9. ^ הוא פורסם בכל זאת במאה ה-19 בקונטרסים שונים, ראו בערך עליו באנצ' היהודית. ראו עוד במבוא לספר בגדי אהרן, יוניאן סיטי, ה'תשמ"ז, עמ' 13-14.
  10. ^ תמונת מצבתו באתר מיי צדיק
  11. ^ בחוות יאיר סוף סימן קנ"ה הוא כותב: "ואף כי הטור והרא"ש הלכו בדרך התוספות דפסקו כך - מכל מקום הרשות בידי לומר על אבוהון דכלהו, שהוא התוספות, שצריך לעיין".
  12. ^ "חוות יאיר" סימן ט
  13. ^ חוות יאיר סימן ר"י
  14. ^ חוות יאיר סי' קכד
  15. ^ חוות יאיר סוף סי' ריט.
  16. ^ אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21.
  17. ^ בהקדמה לחוות יאיר, מבקש המחבר מצאצאיו להוציא לאור כתבים רבים נוספים, שלא יכול היה להוציא, בגלל בריחתו ממקום למקום, ובגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר. ואכן, בסביבת שנות ה'תש"י, דאג הרב יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים[דרוש מקור], שמצא בכתבי יד שהיו ברשותו, ונשמרו בספרייתו.
  18. ^ ספרו מקור חיים על שו"ע סי' י"ח
  19. ^ באתר המכון
  20. ^ עוד עליו ראו בפתיחה ל"דרוש לתשובה" ממנו, קובץ עץ חיים - באבוב, גיליון א', תשס"ז, באתר אוצר החכמה.
  21. ^ שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, (גרמניה 2004) עמ' 100.
סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0