רבי יאיר חיים בכרך

מתוך המכלול
(הופנה מהדף יאיר חיים בכרך)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הרב יאיר חיים בָּכָרָך

Havat.jpg
שו"ת חוות יאיר, למברג, ה'תרנ"ד
לידה ה'שצ"ח
לייפניק
פטירה א' בטבת ה'תס"ב
תלמידיו רבי דוד אופנהיים
חיבוריו חוות יאיר ועוד

הרב שמעון יאיר חיים בָּכָרָך (מכונה על שם חיבורו חוות יאיר; ה'שצ"חא' בטבת ה'תס"ב) שימש כרב בקובלנץ, מיינץ (מגנצא) ובסוף ימיו בוורמס (וורמייזא). היה מגדולי האחרונים באשכנז.

ביוגרפיה

נולד בשם חיים בלייפניק שבמוראביה בשנת שצ"ח[1], לרב משה שמשון בן שמואל בכרך[2], אב"ד ודרשן בוורמס ובפראג, ולאמו, בתו של רבה של מורביה. שמו יאיר נוסף לו לאחר מחלה.

בגיל 12 עבר לוורמס יחד עם אביו, שהחל לכהן כרב הקהילה בעיר. בשנת ה'תי"ג נשא את דינה מפולדא (נפטרה כ"ד בטבת). בגיל 23 הוסמך להוראה בפרנקפורט, ולאחר כשנה הוא כיהן כנראה לתקופת מה כרב העיר מיינץ. בשנת ה'תכ"ו נבחר לרבנות העיר קובלנץ הסמוכה, אך מסיבה לא ידועה הוא לא נבחר מחדש לאחר שלוש שנים, והוא שב לוורמס בשנת ה'תכ"ט כלומד, מלמד וחבר קהילה פרטי. לאחר פטירת אביו בחרה קהילת וורמס ברב אהרן תאומים כיורש. בתשובות חוות יאיר נדפסה תשובתו של הרב תאומים אל רבי חיים בכרך, במענה על שאלתו אליו[3]. לעיתים ישבו יחד בבית הדין ופסקו הלכות[4]. רבי חיים בכרך חיבר לאחר מכן ספר "מטה אהרן" בו ביקורת חריף על חיבורו של הרב תאומים "מטה אהרן", פירוש להגדה של פסח, אם כי הוא לא הוציא את הספר לאור, ואסר לפרסמו גם בעתיד.[5] הוא שהה בוורמס במשך 20 שנה, במהלכם גלה ממנה לתקופה קצרה עם שריפת העיר במהלך מלחמת תשע השנים.

כאשר שב לוורמס בשנת ה'תכ"ט, בריאותו רופפת והוא כמעט חירש, מינתה אותו הקהילה כרב העיר. הרב בכרך לא האריך ימים ברבנותו ונפטר כעבור שנתיים בגיל 64 (א' טבת תס"ב). הוא נטמן בבית העלמין העתיק בוורמס. על מצבתו נחקק[6]:

הגאון הרב מ'ה'ו'ר'ר' חיים בכרך ז'צ'ל'
הנה גדולה אימה וחשכה נופלת
מגניזה המאור ואסיפת רבינו רבתה חלחלת
שמעו נשמע בתורה ובחכמה כעקביה אשר עליו העזרה ננעלת
יאיר נתיב בחבוריו ובתשובותיו אשר השיב לכל נפש משכלת
חיים הם למוצאיהם עזר ותרופה ורב תועלת
הח מו' הגאון מ'ו'ה'ר'ר שמעון יאיר חיים ז'צ'ל' בן מ'ו' הגאון מ'ו'ה'ר'ר משה שמשון בכרך ז'צ'ל' אשר היה אב ב'ד' ומ'ץ' פה וורמיישא וב'ק'ק' מענץ וב'ק' קאבלנעץ
נתבקש בישיבה של מעלה ביום א' באחד לחדש טבת שנת חמשת אלפים וארבע מאות ושישים ושתים ליצירה
תהא נשמתו צרורה בצרור החיים עם שאר צדיקים בגן עדן אמן סלה

דרכו התורנית וחיבוריו

הרב בכרך היה במובנים רבים הוגה מקורי, וכתביו מראים על סגנון מדעי[דרוש מקור] ועצמאי מסוים[7]. הוא נודע גם בידיעותיו הכלליות ובמדעים שונים כמתמטיקה ומוזיקה. על מחויבותו לאמת כתב בפתח אחת מתשובותיו: "כתב ראש הפילוסופים היוני, אהוב סקראט אהוב אפלטון רק האמת אהוב יותר".[8] בכרך התנגד לעיסוק בתורת הנסתר. טען כי "כי הדרך להגיע אל ידיעתה מסוכן מאד", ועדיף "לעמוד על עקרי הדת ומשפטי המצוות".[9] כמו כן התנגד בחריפות לפלפול מוגזם[10].

כתב מספר מאמרים על אסטרונומיה מנקודת מבט של ספרות חז"ל, אך היות שחש שהוא אינו בקי דיו בתחום, שרף את כל כתביו בעניין ואף מייעץ לידידו: "אל תוסף עוד ראות פני בחקירות בחכמה זו כי איתי הייתה ולרוב יגיעה ומיעוט השגה שלחתיה לנפשה וגם אתה עשה כן"[11].

חיבר כארבעים ספרים בתחום ההלכה, אשר החשוב והמוכר שבהם הוא חוות יאיר, שיצא לאור לראשונה בשנת ה'תכ"ט בסיועו של הרב שמשון ורטהיימר עמו היה בקשרי נישואין. אחד מהטעמים לבחירת השם חוות יאיר כתב בהקדמה שהיא לזכרה של חוה בכרך, סבתו הפייטנית והלמדנית, נכדת המהר"ל מפראג שגידלה אותו[דרוש מקור]הגייה אשכנזית נשמע כ'חוה'ס יאיר' - יידיש: "יאיר של חוה")[12]. כמו כן מתנצל המחבר בהקדמה על שגיאות שאולי נפלו מחמת התלאות הרבות שעבר, ולמרות שראה את עצמו כשפל המוכן למעבר לעולם הבא ואינו רואה חשיבות בכבוד בעולם הזה, כשהוא מכנה את עצמו: "אפר כירה מוכן", בכל זאת החליט לפרסם את ההתכתבות אתו רק לשם לימוד התורה[דרושה הבהרה].[13]

היה מראשוני הפוסקים לזהות את חילזון הפורפורא כחילזון שמפיקים ממנו תכלת לציצית[14].

מספריו

מצאצאיו

רבי מיכאל בכרך בן בנו רבי שמואל זנוויל, ראש בית דין בפראג, מחבר ערוגת הבֹּשם על שלחן ערוך חלק אבן העזר[16].

מתלמידיו

לקריאה נוספת

  • יעקב כ"ץ, בין יהודים לגויים, עמודים 166-167
  • ביוגרפיה עליו מאת דוד קאופמן, Zur Gesch. Jüdischer Familien: I., R. Jair Chajjim Bacharach, 1638–1702, und Seine Ahnen , 1894 (בגרמנית)
  • רבי יצחק דוב פלד, מפתח שמות בסוף שו"ת נשאל דוד חלק ג' עמ' רלג-רלד

קישורים חיצוניים

ספריו

הערות שוליים

  1. יש הטוענים שנולד בעיר מאהרישברוד בשנת ה'שפ"ח (1628).
  2. נפטר בשנת 1670 בוורמס. כונה בתואר "רב המדינה". סבו ר' שמואל חיבר את שמן המאור
  3. חוות יאיר, סימן קכ"א.
  4. שו"ת נשאל דוד, חלק ג', יורה דעה, סי' ט.
  5. הוא פורסם בכל זאת במאה ה-19 בקונטרסים שונים, ראו בערך עליו באנצ' היהודית. ראו עוד במבוא לספר בגדי אהרן, יוניאן סיטי, ה'תשמ"ז, עמ' 13-14.
  6. תמונת מצבתו באתר מיי צדיק
  7. בחוות יאיר סוף סימן קנ"ה הוא כותב: "ואף כי הטור והרא"ש הלכו בדרך התוספות דפסקו כך - מכל מקום הרשות בידי לומר על אבוהון דכלהו, שהוא התוספות, שצריך לעיין".
  8. "חוות יאיר" סימן ט
  9. חוות יאיר סימן ר"י
  10. חוות יאיר סי' קכד
  11. חוות יאיר סוף סי' ריט
  12. אברהם גוטסדינר, הארי שבחכמי פראג, בתוך: אזכרה ח"ג, ירושלים: מוסד הרב קוק ומוסד ביאליק, תרצ"ז, עמ' שלח, הערה 21.
  13. בהקדמה לחוות יאיר, מבקש המחבר מצאצאיו להוציא לאור כתבים רבים נוספים, שלא יכול היה להוציא, בגלל בריחתו ממקום למקום, ובגלל הצרות והתלאות הרבות שעבר. ואכן, בסביבת שנות ה'תש"י, דאג יהושע בכרך להוסיף בספרי סבו חלקים חסרים רבים[דרוש מקור], שמצא בכתבי יד שהיו ברשותו, ונשמרו בספרייתו.
  14. ספרו מקור חיים על שו"ע סי' י"ח
  15. באתר המכון
  16. עוד עליו ראו בפתיחה ל"דרוש לתשובה" ממנו, קובץ עץ חיים - באבוב, גיליון א', תשס"ז, באתר אוצר החכמה.
  17. שלמה רסקין, קברי צדיקים באשכנז, (גרמניה 2004) עמ' 100.


תקופת חייו של רבי יאיר חיים בכרך על ציר הזמן
תקופת הזוגותתנאיםאמוראיםסבוראיםגאוניםראשוניםאחרוניםציר הזמן

סמל המכלול גמרא 2.PNG
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רישיון cc-by-sa 3.0