אדריכלות הפורטיקו של בולוניה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אדריכלות הפורטיקו של בולוניה
Portici di Bologna
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
פורטיקו אופייניים
פורטיקו אופייניים
מדינה איטליה
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2021, לפי קריטריונים 4
קואורדינטות 44°29′29″N 11°19′58″E / 44.49139°N 11.33278°E / 44.49139; 11.33278

אדריכלות הפורטיקו בבולוניה (איטלקית Portici di Bologna) היא מאפיין תרבותי ואדריכלי חשוב של בולוניה, והפורטיקו נחשבים - יחד עם המגדלים הרבים שמתנשאים בה - לסמל של העיר. במרכז ההיסטורי של העיר לבדו, ישנם 40 קילומטרים של פורטיקו, ובעיר כולה עומד נתון זה על 62 קילומטרים[1]. בשל חשיבותם האומנותית והתרבותית הוכרזו 12 פורטיקו כאתר מורשת עולמית בשנת 2021.

היסטוריה

העדות הראשונה למבנה עם פורטיקו בחזיתו היא משנת 1041‏[2]. היה זה בית קטן בסטראדה מג'ורה, ופורטיקו זה כמו יתר הפורטיקו בשלב הראשון היה עשוי מעץ. בניגוד להתפתחות הפורטיקו בעולם היווני-רומי, בבולניה התפתחו הפורטיקו באופן ספונטני וכדי לענות על צורך בהגדלת הבתים. בתחילה בלטו הקומות העליונות באופן שלא חייב תמיכה נוספת, אך עם הזמן נדרשה הקמת שורת עמודים תומכת. הרחבתו של המבנה בקומותיו העליונות והצורך לתמוך בהרחבות אלה גלשו אל מעל לרחובות. התופעה העלתה שאלות באשר לזכות הבעלות בקרקע עליה נצבו הפורטיקו, והתעורר צורך לקבוע את דרך הטיפול בפורטיקו בלתי חוקיים. בעוד שערים אחרות חוקקו חוקים שדרשו את חיסול הפורטיקו בתחומן, בולוניה הסדירה אותם, וב-1288 חוקק חוק אשר חייב את בנייתם בבתים חדשים ואת הוספתם בבתים קיימים. תחזוקת הפורטיקו הוטלה על בעלי הבתים ועל חשבונם.

במאה ה-15 החלו עמודי הפורטיקו להבנות באבן במקום עץ, והתפשטה אופנה של בניית קיר בין המעבר המקורה והרחוב. קיר זה העמיק לתוך האדמה ושימש גם כקירו החיצוני של המרתף שבלט גם הוא מקו החזית של הבניין עצמו אל מתחת לפורטיקו. כך, אף על פי שהמעבר המקורה נועד לשימוש ציבורי, הקומות שמעל לפורטיקו ומתחתיו נחשבו לרכוש פרטי. ב-1567 חייבה חקיקה להחליף את עמודי העץ בעמודי אבן או לבנים (אף שמספר מבני עץ שרדו), דבר שתרם להקמת פורטיקו ארוכים שנבנו מחומרים עמידים. שינוי זה הביא לכך שלפורטיקו נוצר תפקיד חדש של הגנה על הפעילות המסחרית שהתקיימה בקומת המסד.

כך, הפורטיקו שזכו תחילה להתנגדות בשל הצרת הרחובות, הפרעה לתנועה ובשל דאגות הגייניות, הפכו עם הזמן למחסה מפני פגעי מזג האוויר, שטחים מועדפים למסחר ולמעברים מקורים. במאה ה-20 החל חודר השימוש בבטון והחלפת עמודי חלק מהפורטיקו בחומר זה. הבטון פתח פתח לאפשרויות בנייה חדשות ולשפה אדריכלית מעודכנת של הפורטיקו.

פורטיקו די סן לוקה

פורטיקו די סן לוקה (ראו להלן מס' 6 בטבלה) הוא הפורטיקו הארוך ביותר בעיר ובעולם כולו. אורכו 3,976 מטרים והוא מוליך לאורך 664 מדרגות, משער סרגוצה של העיר העתיקה במעלה גבעת המשמר עד להיכל המדונה של לוקאס הקדוש. הפורטיקו נבנה בין השנים 1674-1739[3], ומדי שנה משמש הפורטיקו תהלוכה דתית הנושאת איקונין ביזנטי של המדונה והילד המיוחס ללוקאס כותב הבשורה, כמו גם כדרך עולי רגל.

הפורטיקו המוכרזים

מיקום ההכרזות במפת העיר
מס' במפה שם בעברית שם באיטלקית תמונה
1 פורטיצ'י רזידנציאלי די סנטה קתרינה
Portici residenziali di Santa Caterina
Bologna - Portico di via Santa Caterina.jpg
2 פיאצה פורטיקטה די סנטו סטפנו
Piazza porticata di Santo Stefano
3 סטראדה פורטיקאטה די גליירה
Strada porticata di Galliera
Palazzo Bonasoni a Bologna.jpg
4 פורטיקו דל ברקאנו
Portico del Baraccano
Portico del Pavaglione - Via dell'Archiginnasio (4).JPG
5 פורטיצ'י קומרציאלי דל פוואליונה א דיי בנקי
Portici commerciali del Pavaglione e dei Banchi
6 פורטיקו דבוציונאלה די סן לוקה
Portico devozionale di San Luca
Il Portico di San Luca sopra la curva delle Orfanelle - panoramio.jpg
Fotografia dell'Emilia - n. 161 - Bologna - Veduta del monte di S. Luca e i portici.jpg
7 פורטיצ'י אקדמיצ'י די ויה דזמבוני
Portici accademici di via Zamboni
8 פורטיקו דלה צ'רטוזה
Portico della Certosa
Portico della Certosa abc1.jpg
9 פורטיצ'י די פיאצה קוור א ויה פריני
Portici di piazza Cavour e via Farini
Portici di Bologna.jpg
10 פורטיצ'י טריאונפאלי די סטראדה מג'ורה
Portici trionfali di Strada Maggiore
Quadriportico dei Servi (Santa Maria dei Servi) - panoramio.jpg
11 אדיפיצ'יו פורטיקאטו דל קוארטיירה בארקה
Edificio porticato del quartiere Barca
-
12 אדיפיצ'יו פורטיקאטו דל מאמבו
Edificio porticato del MAMbo
Bologna Mambo.jpg

קישורים חיצוניים

הערות שוליים


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0