אהל מכון בניני
אהל מכון בניני
|
|---|
|
אׂהֶל מְכוֹן בִּנְיָנַי / שֶׁשָׁם עָלוּ זְקֵנָי, |
| הבית הראשון של הפיוט |
אהל מכון בניני (ידוע גם כשיר האותיות או אותיות לרבינו סעדיה) הוא פיוט המפרט כמה פעמים מופיעה בתורה כל אחת מכ"ב האותיות. רבים ייחסו את הפיוט לרב סעדיה גאון[1] אך יש שייחסוהו לרבי סעדיה בן יוסף בכור שור.[2]
רקע
האגדה מספרת על רב סעדיה ששאל חייט "כמה תפירות תפרת היום?", החייט, כמנהגם של יהודים ענה בשאלה "כמה אותיות יש בתורה?". רב סעדיה לראשונה בחייו לא ידע תשובה על שאלה שנשאל, והצטער מאוד על כך. הוא השביע מלאך, והמלאך גילה לו את מספר האותיות. לאחר מכן כתב את הפיוט בו ציין כמה פעמים מופיעה כל אחת מהאותיות בתורה.
מבנה
הפיוט כולל 28 בתים. בית אחד עבור כל אות מהאלפבית העברי כולל אותיות מנצפ"ך, ועבור האות ת שני בתים. החלק הראשון של כל בית מתחיל באות אליה הוא מתייחס ולאחר מכן רומז בראשי תיבות למספר הפעמים שהאות מופיעה בתורה, מניין האלפים בחציו הראשון והמאות והיחידות בחציו השני. בחלק השני של כל בית נרמזים פסוקים מהתנ"ך הכוללים את מספר הפעמים שמופיעה האות ואחריו מובאים הפסוקים עצמם. מחבר הספר "סייג לחכמה" הוסיף לפיוט בית מסכם המרמז על מספרן של כל האותיות יחד.
דוגמה
הבית הראשון פותח ב”אׂהֶל מְכוֹן בִּנְיָנַי / שֶׁשָׁם עָלוּ זְקֵנָי”; המילה הראשונה מתחילה באות א עליה נסוב הבית. אחריה שתי מילים עם ראשי התיבות מ' ב' המרמזות על מ"ב אלפים (42,000), ושלוש מילים נוספות עם ראשי התיבות ש' ע' ז' המרמזות ל-377 (שע"ז) יחידות. בסך הכל לפי הפיוט מופיעה האות א' בתורה 42,377 פעמים. החלק השני של הבית ”הַקָּהָל עָשׂוּ קָרְבָּנַי / וּלְזֶבַח הַתּוֹדָה בָּאוּ בָּנַי” מרמז לשני פסוקים המובילים גם הם למספר 42,377, הפסוק הראשון הנרמז במילה "הקהל" הוא "כָּל הַקָּהָל כְּאֶחָד אַרְבַּע רִבּוֹא אַלְפַּיִם שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שִׁשִּׁים"[3] הכולל את המספר 42,360, הפסוק השני הנרמז ב"ולזבח" הוא "וּלְזֶבַח הַשְּׁלָמִים בָּקָר שְׁנַיִם אֵילִם חֲמִשָּׁה עַתּוּדִים חֲמִשָּׁה כְּבָשִׂים בְּנֵי שָׁנָה חֲמִשָּׁה"[4] הכולל פעם אחת את המספר 2 ושלוש פעמים את המספר 5 ובסך הכל: 17, חיבור המספרים שבשני הפסוקים מוביל שוב לתוצאה 42,377.
ספירת האותיות
לא ברור את מה התכוון מחבר הפיוט לספור, האם את האותיות בחמישה חומשי תורה, או בתנ"ך כולו. לפי סיכום האותיות בשיר עולה סכום של 815,280 אותיות, מספר שבחישוב שטחי אפשר להיווכח כי אינו נכון, לא לגבי חמישה חומשי תורה ולא לגבי התנ"ך כולו.[5] ייתכן שהכוונה היא לתורה ונביאים בלבד.[6]
| אות | לפי "אהל מכון בניני"[7] | לפי ספירה ממוחשבת[8] |
|---|---|---|
| א | 42,377 | 27,059 |
| ב | 38,218 | 16,345 |
| ג | 29,537 | 2,109 |
| ד | 32,530 | 7,032 |
| ה | 47,754 | 28,056 |
| ו | 76,922 | 30,513 |
| ז | 22,867 | 2,198 |
| ח | 23,447 | 7,189 |
| ט | 11,052 | 1,804 |
| י | 66,420 | 31,531 |
| כ | 37,272 | 8,610 |
| ך | 10,981 | 3,358 |
| ל | 41,517 | 21,570 |
| מ | 52,805 | 14,466 |
| ם | 24,973 | 10,624 |
| נ | 32,977 | 9,867 |
| ן | 8,719 | 4,259 |
| ס | 13,580 | 1,833 |
| ע | 20,175 | 11,250 |
| פ | 20,750 | 3,975 |
| ף | 1,975 | 830 |
| צ | 16,950 | 2,927 |
| ץ | 4,872 | 1,035 |
| ק | 22,972 | 4,695 |
| ר | 22,197 | 18,125 |
| ש | 32,148 | 18,125 |
| ת | 59,343 | 17,950 |
| סך הכל | 815,280 | 304,805 |
ראו גם
לקריאה נוספת
- שלמה יהודה רפפורט תולדות גדולי ישראל וורשה ה'תרע"ג, חלק א' עמודים 158 - 159.
- ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט ניו יורק ה'תרפ"ד, חלק א' עמוד 78. (ערך 1685).
- צבי מלטר, Saadia Gaon: His Life and Works, פילדלפיה 1942, עמודים 339 - 341.
- צבי מלטר, כתבי רס"ג והספרות עליו, רב סעדיה גאון, ירושלים ה'תש"ג, עמודים תקצג - תקצד, תרמט.
- מנחם זולאי, האסכולה הפייטנית של רב סעדיה גאון, ירושלים ה'תשכ"ד, עמודים רפ-רפג.
- יוסף טובי, פיוטי רב סעדיה גאון ומבוא כללי ליצירתו, ירושלים ה'תשמ"ב, עמודים 41-42.
- מנחם כשר, שרי האלף ירושלים ה'תשמ"ד, חלק ב' עמוד תכ'.
- יצחק יודלוב, גנזי ישראל ירושלים ה'תשמ"ה, עמוד 200.
- אברהם קורמן, מספר הפסוקים, המלים והאותיות שבתנ"ך, שמעתין גיליון 65, עמודים 5 - 28.
- עזרא פליישר, לקדמוניות ספר יצירה, תרביץ עא, ה'תשס"ב, עמודים 425-424.
קישורים חיצוניים
- אהל מכון בניני כתב יד מאיטליה ה'קל"ג באתר הספרייה הלאומית.
- אהל מכון בניני בתוך מסורת המסורת, ונציה ה'רצ"ח.
- אהל מכון בניני בתוך נובלות חכמה בסיליאה ה'שצ"א.
- אהל מכון בניני בתוך מדרש תלפיות ערך "אותיות". מהדורת למברג ה'תרל"ה. (הספר נדפס לראשונה באזמיר ה'תצ"ו.)
- אהל מכון בניני עם ביאור בתוך סייג לחכמה פפד"מ ה'תקכ"ו.
- אהל מכון בניני באתר 'מאגרים' של המילון ההיסטורי ללשון העברית.
- אליהו בר-שלום, אות היא לעולם בתוך מוסף שבת קודש של יתד נאמן פרשת בראשית ה'תשנ"ב, עמודים 8 - 9.
הערות שוליים
- ^ ראו שם הגדולים מערכת גדולים אות ס' בערך רב סעדיה גאון, ואנציקלופדיה אוצר ישראל ערך "אותיות".
- ^ ישראל דוידזון, אוצר השירה והפיוט חלק א' עמוד 78. (ערך 1685).
- ^ ספר עזרא, פרק ב', פסוק ס"ד
- ^ ספר במדבר, פרק ז', פסוק י"ז ועוד.
- ^ הרב יאיר בכרך, שו"ת חוות יאיר סימן רל"ה.
- ^ הרב יעקב שור, משנת רבי יעקב פיעטרקוב ה'תר"ץ פרק ד' אות ג'.
- ^ על פי סייג לתורה פפד"מ ה'תקכ"ו
- ^ על פי ד"ר משה כץ, יש שישים רבוא אותיות בתורה, תחומין כא' ה'תשס"א, עמודים 555 - 560
