יתד נאמן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
יתד נאמן
תדירות יומון
סוגה חדשות
פורמט טבלואיד
מו"ל יתדות ת.ש.מ.ו.
תאריכי הופעה 12 ביולי 1985 – הווה (39 שנים)
שפה עברית, אנגלית
מערכת ז'בוטינסקי 108, בני ברק
מדינה ישראלישראל ישראל
הגיליון הראשון של "יתד נאמן" - כ"ג תמוז תשמ"ה (1985)

יתד נאמן הוא יומון חרדי-ליטאי המזוהה עם מפלגת דגל התורה. העיתון יוצא לאור החל מ-1985 והוא העיתון בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר במגזר החרדי בימי חול[1].

היסטוריה

בתחילת שנות ה-80 נתגלעו חילוקי דעות בתוך אגודת ישראל, בין הסיעה הליטאית לבין הסיעות החסידיות, ובראשן חסידות גור ('הסיעה המרכזית') ששלטה ב"אגודת ישראל". לאחר שלא ניתנה במה מספקת לדעותיהם של רבי אלעזר מנחם מן שך, הסמכות העליונה בזמנו בקרב הציבור החרדי הליטאי, ורבי יעקב ישראל קניבסקי ("הסטייפלר") ביומון של אגודת ישראל, המודיע.

הפרשה שגרמה לבסוף לפתיחת העיתון, הייתה פרשת חפירת הקברים במלון "גני חמת" בטבריה בסוף שנת ה'תשמ"ד, 'הסיעה המרכזית' באגודת ישראל הגיעה להסדר עם "בנק לאומי"[2] כי ימשיכו לחפור, אולם יהיה זה תחת פיקוח של רבנים שיעצרו אותם בכל מקום שיימצאו קברים. דעתם של הרב שך, "הסטייפלר", רבי שלמה זלמן אוירבך ורבי יוסף שלום אלישיב הייתה שכיוון שהשטח רווי בקברים לא ניתן לחפור כלל. עיתון המודיע פרסם אך ורק את דעתה של "אגודת ישראל" ולא פרסם את דעתם של הרבנים האוסרים. ה"סטייפלר" כינס מספר עסקנים ידועים והורה להם כי יש לפתוח עיתון[3].

תחילה לא הייתה דעתו של הרב שך נוחה מפתיחת העיתון עקב הנצחת הפילוג עם אגודת ישראל, רק לאחר זמן מה ממפתיחת העיתון הוא פרס עליו את חסותו מבחינה רוחנית ומבחינה כלכלית[3].

בשנת 1985 הורה הרב שך על הקמת יומון חדש, שנועד לשמש במה לציבור הליטאי[4]. עורכו הראשון של העיתון, הרב שמואל חסידה, נתן לעיתון את השם "יתד" - יהדות תורה דת[5]. את תוספת המילה "נאמן" הציע ה"סטייפלר"[6][7]. "יתד נאמן" החל להופיע ב-12 ביולי 1985 (כ"ג בתמוז תשמ"ה).

מו"ל העיתון הוא חברת יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, הנמצאת בשליטתה של עמותת יתדות תשמ"ו להחדרת ערכי היהדות. הרב שלמה זלמן ויסנשטרן, היה מיוזמי הקמתו.

הרב שך שימש סמכות עליונה של "יתד נאמן" והעיתון שימש במה לקו ההשקפתי שהוביל. במקביל, מינה הרב שך ועדת רבנים שהיא תהיה הסמכות הרוחנית כלפי צוות העיתון וציבור הקוראים. הרכב חברי הוועדה כלל, בין היתר, את רבי חיים שאול קרליץ, רבי משה אהרן ברוורמן, רבי יוסף ישראלזון, הרב נתן זוכובסקי, הרב צבי פרידמן, והרב ברוך שמואל דויטש. לאחר פטירת הרב שך, בשנת 2001, היה רבי יוסף שלום אלישיב למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ולסמכות העליונה של מפלגת "דגל התורה". במקביל טענו אנשי רבי אהרן יהודה לייב שטינמן שהמערכת מתייחסת בחוסר כבוד לרבם ולרבנים אחרים החלוקים על הקו האידאולוגי של המערכת[8]. בעקבות זאת, במרץ 2008 החל לצאת עיתון יומי מתחרה בשם יום חדש[9]. העיתון פסק מלצאת כעבור כמה חודשים.

בסוף מאי 2012 (סיוון תשע"ב), בתקופה שבה היה הרב אלישיב חולה, ולאחר ניסיונות פשרה שלא צלחו[10], כונסו עמותת יתדות תשמ"ו וועדת הרבנים של העיתון, ואיש העסקים החרדי שמעון גליק, ממקורבי הרב שטיינמן, מונה ליו"ר הנהלת חברת יתדות ת.ש.מ.ו. ובכך ניתנה לו השליטה בעיתון. גליק פיטר את הדומיננטי מבין עורכי העיתון, נתן גרוסמן, מבכירי מחנהו של הרב שמואל אוירבך[11], שבועיים לאחר מכן, לאחר מאבק, פורסם ב-12 ביוני 2012, במהדורה החינמית של העיתון, "גילוי דעת" של רבי חיים קנייבסקי שבו הוא כותב ש"הנהגת הדור" מסורה לרב שטינמן וחובה לציית לו, ושבהוראת חותנו, הרב אלישיב, מנהיג הרב שטינמן את העיתון[12]. מנכ"ל העיתון הוותיק, יעקב לבין, ניסה לפרסם במקביל בעיתון מכתב מהרב אוירבך, שבו העיד בשם הרב אלישיב שאין לערוך שינויים בעיתון, וכן ערך כנס לעובדי העיתון שבו קרא תיגר על ההנהלה החדשה. בעקבות כך פוטר לבין[13]. מפוטרי יתד נאמן פנו לבית המשפט בתביעה כנגד ההליך ובבקשה לצו מניעה, אולם בית המשפט דחה את הבקשה לצו מניעה[14] ולאחר שנה גם את התביעה[15][16]. כחודש לאחר ההליך, ביולי 2012, הקימו גרוסמן ולבין בגיבויו של הרב אוירבך את העיתון "הפלס"[17]. בעקבות כך התגברה המחלוקת בציבור הליטאי בין אנשי הרב שטינמן ואנשי הרב אוירבך. אנשי הרב אוירבך, הקימו מפלגה חדשה ומוסדות נפרדים.

בתקופה זו התחלפה ההנהלה בעיתון וזליג אורלנסקי ממקורבי הרב שטיינמן מונה למנכ"ל העיתון.

מאז פטירת הרב שטיינמן בדצמבר 2017 העיתון נשלט באופן מוחלט על ידי הרב גרשון אדלשטיין[18]. במאי 2019 פרסם בעיתון יו"ר ההנהלה שמעון גליק מכתב שכתב לרבי גרשון אדלשטיין ובו תיאר טענות שגדולי ישראל אינם מעורבים דיים בנעשה בעיתון, וכן את מכתב התשובה של הרב אדלשטיין בו כתב שמערכת העיתון היא בפיקוחו של הרב נתן זוכובסקי ושמתייעצים עימו עצמו בקביעות על ענייני העיתון. המכתב פורסם לאור מאבקי שליטה בין חצרו של רבי חיים קניבסקי לזו של הרב אדלשטיין[19]. בשלב מסוים פעלו בחצר הרב קניבסקי לפתוח עיתון חדש, אך המהלך לא צלח[20].

אידאולוגיה

העיתון מציג את דעתם והשקפתם של גדולי התורה במגזר הליטאי, במיוחד הרב שך, ולאחריו הרב אלישיב, הרב שטיינמן, הרב אדלשטיין, וכיום של הרב דב לנדו. והם מפרסמים בו מעת לעת "דעת תורה" בנושאים שונים ומגוונים ואת קריאותיהם לציבור. במישור המדיני מבטא העיתון את השקפתו של הרב שך, אשר התייחס בחשדנות כלפי השמאל והערבים, ומנגד דחה את הגישה הלאומית וסבר שהעם היהודי נמצא עדיין בגלות ולכן עליו לנהוג בזהירות מרבית ביחסיו עם האומות. ב-2005, למשל, נע סיקורו של העיתון את תוכנית ההתנתקות בין לעג לציבור הדתי לאומי[21] לבין הבעת הזדהות עם מצוקתו, גינוי אריאל שרון וכינויו כדיקטטור. עמדת העיתון הייתה כי המחאה נגד תוכנית ההתנתקות היא "מאבק ציוני מובהק שאין כל מקום להזדהות עמו בצורה כזו או אחרת". במהלך השנים היה "יתד נאמן" מנושאי הדגל במאבקו של הציבור החרדי נגד מוסד הרבנות הראשית לישראל. עם מינויו של הרב יונה מצגר לרב הראשי לישראל, בהשפעתו של מנהיג הזרם הליטאי הרב יוסף שלום אלישיב, חל מיתון בהתקפות על מוסד הרבנות הראשית.

הסגנון הפובליציסטי בעיתון היה, בתקופת עריכתו של נתן גרוסמן, חריף ונשכני במיוחד כלפי ציבורים שהשקפתם הדתית שונה: חילוניים, תנועת חב"ד, הציונות הדתית ורבניה, ובמיוחד רבני צהר[22]. בשנים האחרונות ביקר העיתון קבוצות של חרדים מודרניים הסוטות מהקו החרדי המרכזי, אשר כונו "שוליים" או "החרדים החדשים". לאחר המהפך בעיתון הופסקו כמעט לגמרי כינויים אלו.

לפי ישראל גרובייס, הקמת העיתון כמתחרה לעיתון 'המודיע' הניעה את מגמת העיתונות המפלגתית בציבור החרדי, כך שכל תת-פלג משמעותי הקים עיתון משלו. בנוסף, העיתונות החרדית זכתה לשדרוג מעמד: מכלי חולין שהותר בדיעבד כהגנה מפני עיתונים חילוניים, לכלי ערכי שמבטא את דעת גדולי ישראל[23].

במאי 2013 פרסם חיים ולדר מאמר בעיתון, בו השווה את דבריו של יאיר לפיד על הציבור החרדי לדבריו של אדולף היטלר על היהודים[24].

ביולי 2020 פרסם העיתון מודעה על לימוד הרמב"ם היומי, תקנה של הרבי מלובביץ', שהרב שך התנגד לה בנחרצות[25].

תביעות לשון הרע נגד העיתון

בכמה מקרים נתבע העיתון על ידי אישים שראו עצמם נפגעים מכתיבתו. בשנת 2005 פורסם בעיתון מאמר של העורך ישראל וורצל שבו הותקף הרב ישראל רוזן ובין היתר נטען כי הוא עוקף את ההלכה בשל תאוות ממון. הרב רוזן תבע בתביעת לשון הרע את העיתון, הכותב ושניים מן העורכים בבית משפט השלום בירושלים. בית המשפט קיבל את טענותיו ופסק לו בשנת 2009 פיצוי של שבעים אלף ש"ח[26]. בשנת 2014 הגיש יואב ללום, יו"ר עמותת נוער כהלכה, תביעת דיבה בסך 300,000 ש"ח נגד העיתון ועורכיו, לאחר שלטענתו העיתון התנכל אליו בכתיבתו וכינה אותו בכינויי גנאי בעקבות פעילותו בבג"ץ בית הספר בעמנואל[27]. בינואר 2019 פסק בית המשפט לתשלום פיצויים בסך של 135,000 ש"ח: 60,000 ממערכת העיתון, וסך מצטבר של 75,000 ש"ח מארבעה חברי מערכת העיתון[28].

העיתון

העיתון מחולק בשני מערכות: יומון למנויים ושבועון-חינמון המופיע ביום שלישי. בנוסף יש לעיתון מוסף סוף שבוע, המכונה "יתד השבוע", מוסף לילדים - "פרחי יתד" (לשעבר "יתד שלנו"), מוסף לנשים - "קטיפה" ומוסף תורני בשם "שבת קודש".

במוסף יתד השבוע מתפרסמת מדי שבוע קריקטורה פרי עטו של הקריקטוריסט יוני גרשטיין, בה הוא מותח ביקורת על הנעשה בישראל או בציבור החרדי. סגנונה של הקריקטורה גרר לעיתים תגובות חריפות[29].

במוסף היה מתפרסם מדי שבוע (עד שנת 2014) טור פובליציסטי חריף בשם "אדרבה", בסגנון סרקסטי שנכתב על ידי ישראל וורצל תחת שם העט "פ. חובב". בטור זה ביטא העיתון לעיתים את עמדותיו האידאולוגיות בנושאים אקטואליים שאינם מתפרסמים בו בגלוי, כגון אירועי ספורט או מקרי אלימות קשים, בעזרת רמזים ומשלים. בדצמבר 2011, כאשר עלה נושא הדרת נשים, עורר העיתון סערה בעקבות דברים שנכתבו בטור זה: "גם בתקופת השואה, כשגרמנים הפעילו את מכונת ההשמדה במלוא הקיטור, היהודים הוחזקו במחנות ההשמדה בבלוקים נפרדים לגברים ונשים. אפילו חיות האדם הללו התייחסו אל ההפרדה כדבר טבעי."[30]. מסוף שנת 2013 מתפרסם טור דומה בשם "די לחכימא" על ידי הסופר חיים גרינבוים שכותב תחת שם העט צ. שפיגלמן.

תפוצה

על פי סקר TGI משנת 2016, "יתד נאמן" הוא היומון הנפוץ ביותר בציבור החרדי, עם שיעור חשיפה ממוצע של 24.1% בעיתוני אמצע השבוע ו-21% בסוף השבוע. כאשר החינמון זוכה לחשיפה של 44.9%, שיעור החשיפה הגבוה ביותר של כלי תקשורת במגזר החרדי[1].

מאפיינים

צוות העיתון

סופרים רבים במגזר החרדי עשו את ראשית דרכם בעולם הכתיבה במוספיו השונים של העיתון; מהם: חיים ולדר, הרב שלום מאיר ולך, קובי לוי, חנה רגב, יהודית פריינד ונתן שטרנפלד.

באנגלית

בארצות הברית מופיע באנגלית עיתון שבועי, בשם יתד נאמן. העורך הוא פנחס (פיני) ליפשיץ ממונסי ניו יורק. העיתון מופיע בימי חמישי ובערבי חגים. בתחילת דרכו היה משויך ליתד נאמן הישראלי והופיע בו טור קבוע של העורך באותה עת, נתן גרוסמן. עם השנים התפלגו העיתונים. השם "יתד נאמן" מעוצב בעיתון האמריקני בלוגו שונה.

באירופה מופיע "יתד נאמן" באנגלית, שנמצא בבעלותו של העיתון בישראל.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 ישראל כהן, ‏סקר TGI לעיתונות החרדית: התחזקות קלה לעיתונים, הרדיו מעט נחלש, באתר כיכר השבת, 5 בספטמבר 2016
  2. ↑ חברת אפריקה ישראל שבנתה את המלון הייתה חברת בת של בנק לאומי.
  3. ^ 3.0 3.1 יעקב ריבלין, מוסף 'מדור לדור', עיתון בקהילה, סוכות תשפ"ד, עמ' 26, עמ' 32- 33.
  4. ↑ "המודיע" הזהר! תוקעים לך יתד נאמן, חדשות, 2 ביוני 1985
  5. ↑ ספר שואף זורח, פרק העיתון, עמוד 71.
  6. ↑ אף על פי ש'יתד' היא לשון נקבה, הוחלט להותיר את השם 'נאמן' בלשון זכר, תוך ציון הפסוק "ותקעתיו יתד במקום נאמן" (ישעיהו כב, כג).
  7. ↑ "יתד נאמן" – יומון חרדי מתחרה ל"המודיע" באתר נח זבולוני
  8. ↑ ישראל כהן, ‏רביץ: "היעד של תוקפי גפני - פגיעה במרן הרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 9 במאי 2017
  9. ↑ נטע סלע, עיתון חרדי חדש באוויר: "נסקר את כו-לם", באתר ynet, 5 במרץ 2008
  10. ↑ שרי רוט, בחדרי חרדים, שופר חדש להגראי"ל שטיינמן? • חשיפה בלעדית, באתר בחדרי חרדים, 23 במרץ 2012
    ישראל כהן, ‏נחשף: מאחורי הקלעים של מהפך השליטה ב'יתד נאמן', באתר כיכר השבת, 6 באפריל 2014
  11. ↑ נתי טוקר, דרמה בעיתון החרדי "יתד נאמן": העורך הראשי פוטר, באתר TheMarker‏, 31 במאי 2012
    קובי נחשוני, פוּטש ליטאי: נפגעי 'יתד נאמן' השתלטו על העיתון, באתר ynet, 1 ביוני 2012
    חיים שקדי, ‏טלטלה ביתד נאמן: הנהלה חדשה, בכיר בעיתון פוטר, באתר כיכר השבת, 31 במאי 2012
    חזקי שטרן, מאחורי הקלעים של המהלך הדרמטי לכיבוש 'יתד נאמן', כיכר השבת, 1 ביוני 2012.
  12. ↑ חיים שקדי, ‏רבי חיים קנייבסקי: "הנהגת הדור מסורה לרב שטיינמן", באתר כיכר השבת, 12 ביוני 2012
    קובי נחשוני, אחרי דרמה לילית: הרב שטיינמן הוכתר ביתד נאמן, באתר ynet, 12 ביוני 2012
  13. ↑ שרי רוט, בחדרי חרדים, גליק נגד לבין • המאבק ההיסטורי על 'יתד', באתר בחדרי חרדים, 12 ביוני 2012
  14. ↑ שרי רוט, בחדרי חרדים, נוסח ההחלטה המלא בפרשת יתד נאמן • מיוחד, באתר בחדרי חרדים, 27 ביוני 2012
  15. ↑ ישראל כהן, צוואת הרב שך גרמה לפסיקה: ההנהלה.., באתר כיכר השבת, ‏2012-06-27
  16. ↑ ישראל כהן, ‏שנה למהפך ב'יתד נאמן': בית המשפט אישר ההשתלטות, באתר כיכר השבת, 29 במאי 2013
  17. ↑ חיים לב, הובסו במשפט והקימו עיתון עצמאי - "הפלס", באתר ערוץ 7, 13 ביולי 2012
  18. ↑ "יתד נאמן" סירב לפרסם מכתב של הרב קנייבסקי, באתר ערוץ 7, ‏21.04.20
  19. ↑ קרב השליטה ביתד נאמן: המכתב של הגרי"ג שמסעיר את הליטאים, באתר בחדרי חרדים, 3 במאי 2019
  20. ↑ יאיר שרקי, בבית הרב קנייבסקי פועלים להקמת עיתון חדש, באתר טוויטר, ‏21 במאי 2019
  21. ↑ פ. חובב מציע: התנתקות גרמא, באתר בחדרי חרדים, 22 באוקטובר 2004
  22. ↑ בשנת השמיטה (2007) כתב העיתון: "מי שמכיר את רבני המפד"ל ואנשיהם יודע מזמן שאינם באמת דתיים. אולי לאומיים - אבל ודאי שאינם עובדי ה'". וכן: "רבני צהר אינם דתיים".
  23. ↑ ישראל גרובייס, על דעת המקום ועל דעת הקהל, באתר צריך עיון, א' אייר תשע"ז
  24. ↑ שנאת נפש בלי חשבון באתר בחדרי חרדים
  25. ↑ ארי קלמן, סערת הרמב"ם היומי: המשב"ק של הרב שך ביטל המנוי ל'יתד נאמן', באתר בחדרי חרדים, 7 ביולי 2020
  26. ↑ יתד נאמן חויב ב-70,000 ש"ח פיצויי לה"ר לרב רוזן, באתר בחדרי חרדים
  27. ↑ עו"ד יואב ללום תובע דיבה את יתד נאמן, מחלקה ראשונה
  28. ↑ תא (י-ם) 8200-03-14 יואב ללום נגד יתדות ת.ש.מ.ו. הוצאה לאור ופרסומים בע"מ, ניתן ב-2 בינואר 2019
  29. ↑ הרב עו"ד אורי רגב, ‏צלב הקרס של יתד נאמן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏17 באוגוסט 2011‏; ישראל כהן, ‏החסידים זועמים על יתד נאמן, באתר כיכר השבת, 25 באוקטובר 2013.; מיכל לוי, 'יתד נאמן' התעלם מיום הזיכרון, באתר ערוץ 7, 1 במאי 2017.
  30. ↑ רויטל בלומנפלד, עורך ביתד נאמן: הפרדה בין המינים "טבעית - כמו באושוויץ", באתר הארץ, 14 בדצמבר 2011
  31. ↑ שוקי טאוסיג, על חטאים שחטאנו, באתר העין השביעית, 3 באפריל 2009
  32. ↑ אלי פלאי, מי מעצב את דעת הקהל, באתר צריך עיון, ד' אייר תשע"ז
  33. ↑ רות קפלר, ספר, סופר וסיפור – תפקידה החברתי של הספרות, באתר צריך עיון, א' תמוז תשע"ז


דגל ישראל
דגל ישראל
עיתונים יומיים בישראל
עיתונים כלליים בתשלום הארץ • ידיעות אחרונות • מעריב השבוע
עיתונים כלליים בחינם ידיעות אחרונות (גרסה מקוצרת) • ישראל היום • מעריב הבוקר
כלכלה ועסקים גלובס • כלכליסט • TheMarker
המגזר החרדי המבשר • המודיע • הפלס • יתד נאמן
יומונים ושבועונים ברוסית נאשה סטראנה • נובוסטי נדלי
עיתונים בשפות נוספות אל-איתיחאד (בערבית) • ג'רוזלם פוסט (באנגלית) • הניו יורק טיימס הבינלאומי (באנגלית)
יומונים שהפכו לתקופונים מקור ראשון
עיתונים שנסגרו 24 דקות • דבר • הבקר • היום • הצופה • וסטי (ברוסית) • זמנים • חדשות • חרות • טלגרף • יום חדש • ישראלי • למרחב • מעריב • על המשמר • קול העם • שערים • חדשות ישראל (בגרמנית) • לעצטע נייעס (ביידיש) • רוסקי איזראילטיאנין (ברוסית)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

יתד נאמן36448768Q2915199

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=יתד_נאמן&oldid=2949961"