אהרן פרננדו

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.
יש לערוך ערך זה. ייתכן שהערך סובל מבעיות ניסוח, סגנון טעון שיפור או צורך בהגהה, או שיש לעצב אותו, או מפגמים טכניים כגון מיעוט קישורים פנימיים.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אהרן פרננדואיטלקית: Aron Fernando, כפי שהוא חותם על כתביו; או פרננדס, או פרננדז, על פי כמה מקורות) ליבורנו (1761-1828) היה מורה, מחבר ומתרגם יהודי איטלקי של תקופת ההשכלה.

אהרון פרננדז היה מורה לשפות עתיקות ומודרניות, ומתרגם[1][2]. הוא משך על עצמו את תשומת הלב של רשויות ליבורנו בשל אהדתו ליעקבינים ובשל ניסיונותיו לפרסם כתבים אשר נחשבו כקיצונים וחתרנים מדי. בין אלה:

  • תרגום לאיטלקית עם פירוש של Les Nuits Champêtres ("לילות הכפריות") של ז'אן-צ'ארלס לבו (אנ'), נכתב ב-1792[3] ופורסם רק בשנת 1803[4].
  • Lo spettatore libero ovvero speculazioni filosofiche sulla rigenerazione politica, e morale dello spirito umano ("הצופה החופשי או ספקולציות פילוסופיות על התחדשות הפוליטית והמוסרית של הרוח האנושית"), פורסם במילאנו, ב"שנה השנייה של החירות" (1793)[5].
  • תרגום לאיטלקית של החוברת "שקיעתה ונפילתה של המערכת הפיננסית האנגלית" של תומאס פיין. ב-29 ביוני 1796 פרננדו פגש את נפוליאון בונפרטה, בעת שעבר דרך ליבורנו, כדי לבקש את תמיכתו. התרגום לא פורסם בסופו של דבר, אך בגללו פרננדו גורש מליבורנו[6][7].
  • "פרויקט פילוסופי לרפורמה מקיפה של הפולחן ושל החינוך הפוליטי-מוסרי של העם היהודי"[8] בשני כרכים, שהיה אמור לצאת לאור ב-1810. בספר הזה פרננדו תיאר רפורמה קיצונית ביותר של היהדות, עם דחייה של התורה שבעל פה, הורדת מספר המצוות ל-60 בלבד, וחינוך חובה במקצועות חול. הכרך הראשון[9] הודפס כמעט בחשאי בשנת 1813 על ידי המוציא לאור ג'יובני מרניג בליבורנו; לאחר סיפור ארוך של התערבות הרשויות וערעורים שנמשך עד 1818[10][11] גם הודות לשינוי במשטר עקב הרסטורציה, כמעט כל העותקים הוחרמו והושמדו. של הכרך השני שורד את כתב היד, אשר הועבר לצנזור הצרפתי, ונשמר בגנזך המדינה של פריז[12].

הערות שוליים

  1. ^ Isidore Singer, Richard Gottheil, ערך FERNANDO, AARON, באתר 1906 Jewish Encyclopedia
  2. ^ אשר סלה, , שבט סופרים: תולדות חכמי איטליה (תס – תקס) – La République des Lettres, Rabbins, écrivains et médecins juifs en Italie au XVIII siécle, Leiden: Brill, 2007, עמ' 237
  3. ^ Ulrich Wyrwa, Juden in der Toskana und in Preussen im Vergleich: Aufklärung und Emanzipation in Florenz, Livorno, Berlin und Königsberg i. Pr., Tübingen: Mohr Siebeck, 2003, עמ' 152-153
  4. ^ כרטיסית Le notti campestri di De Laveaux, באתר OPAC הקטלוג המאוחד של הספריות האטלקיות
  5. ^ Donata Giglio, Tra rivoluzione ed emarginazione: il caso di Aron Fernandez, Per Marino Berengo: studi degli allievi, Milano: Franco Angeli, 2000, עמ' 705-715
  6. ^ Carlo Mangio, Politica toscana e rivoluzione: momenti di storia livornese, Pisa: Pacini, 1974, עמ' 89, 137-138.
  7. ^ Liana Elda Funaro, Un governo avaro e mercantile. Tre edizioni italiane di un'opera di Tom Paine, Studi Storici 31, nº 2, Istituto Gramsci, 1990, עמ' 481-510
  8. ^ Progetto filosofico di una completa riforma del culto e dell'educazione politico-morale del popolo ebreo
  9. ^ טקסט מלא ב-Project Gutenberg
  10. ^ Abraham Berliner, Aus meiner Bibliotek, Beiträge zur hebräischen Bibliographie und Typographie, Frankfurt a. M.: J. Kauffmann, 1898, עמ' 16-18
  11. ^ Achille de Rubertis, Gl'Israeliti e la Censura della stampa in Toscana, La Rassegna Mensile di Israel 18, nº 1, 1952, עמ' 10-20
  12. ^ Catalogue général des manuscrits des bibliothèques publiques de France. Archives nationales. Site de Paris, cote F/18/579, ccfr.bnf.fr
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0