אוגר
 |
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי.
| |
| יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. |
ערך זה עוסק בסוג של מכרסם(אוגר שי). אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו  אוגר
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | מכרסמים |
| משפחה: | אוגריים |
| תת־משפחה: | אוגרים |
| סוג: | אוגר |
| שם מדעי | |
 Mesocricetus
| |
האוגר (שם מדעי: Mesocricetus) הוא סוג מכרסם בתת-משפחת האוגרים ממשפחת האוגריים. הסוג כולל ארבעה מינים ונפוץ באזור דרום-מזרח אירופה.
מיני הסוג
- אוגר זהוב (Mesocricetus auratus) - המין המוכר ביותר בסוג זה.
- Mesocricetus brandti - נפוץ בטורקיה, הקווקז, ארמניה, גאורגיה ואזרבייג'ן.
- Mesocricetus raddei - נפוץ במורדות הצפוניים של הרי הקווקז
- Mesocricetus newtoni - נפוץ ברומניה ובבולגריה. בשנת 1995 נאמדה סך האוכלוסייה בכ-3000 פרטים בוגרים.
תיאור
האוגר קיבל את שמו עקב נטייתו לאגור מזון. הוא נוהג להסתייע בכיסי הלחיים שלו למטרה זו. את המזון שאגר הוא מרגיש בנוח לפלוט רק במקום מוכר לו. שקי הלחיים של האוגר יכולים להכיל אף שגר גורים (האימהות נוהגות לעשות פעולה זו כאשר הן חוששות) אך פעולה זו יכולה להיגמר בחניקה או עריפת ראשיהם של הגורים.
לאוגר גוף קטן מאד - כ-17 ס"מ בלבד אורכו, הזכר קטן אך במקצת מן הנקבה. אוזניו קטנות אך חוש השמיעה שלו מפותח מאד. גם חוש הריח שלו מפותח מאד. לעומתם, חוש הראייה אינו מפותח. שיני האוגרים, כדרכם של המכרסמים, צומחות כל הזמן.
האוגר בטבע אוכל בעיקר זרעים אך הוא לא יבחל גם בחרקים ובפירות למיניהם.
האוגר מגיע לבגרות פיזיולוגית בגיל 11 שבועות לערך. עונת הרבייה בטבע היא בחורף. ההריון הוא הקצר ביותר במחלקת היונקים - 16 עד 18 יום בלבד[1]. האוגרות ממליטות פעמים אחדות בשנה; בכל המלטה יופיעו בין 2 ל-6 גורים (תלוי בסוג האוגר)[1] חסרי ישע, עיוורים[1].
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: אוגר |
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אוגר |
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 אבי קרן-צבי, אוגר Hamster, אתר "המרכז לטיפול בחיות אקזוטיות"
