שן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Incomplete-document-purple.svg
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כמעט מידע על שיניים בבעלי חיים.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
יש להשלים ערך זה: בערך זה חסר תוכן מהותי. אין כמעט מידע על שיניים בבעלי חיים.
הנכם מוזמנים להשלים את החלקים החסרים ולהסיר הודעה זו. שקלו ליצור כותרות לפרקים הדורשים השלמה, ולהעביר את התבנית אליהם.
שן חותכת של אדם

שן היא מבנה סידני קשיח, שאיננו עצם. שיניים נכללות (בדרך כלל) בתוך סט סדור בתחילת מערכת העיכול של בעלי חוליות. השיניים אצל רוב היצורים משמשות בעיקר לחיתוך, לעיסה, ועיבוד ראשוני של מזון, כך שניתן יהיה להמשיך את עיבודו במערכת העיכול. היונקים הטורפים משתמשים בשיניהם לצוד ולהרוג את טרפם. נחשים ארסיים משתמשים בשיניהם להזרקת הארס לגוף טרפם, ולהתגוננות מטורפים, ואצל בעלי החטים השיניים מיועדות לשימושים אחרים. שיניים קיימות ביונקים, בחלק מהדו-חיים, בחלק מהזוחלים ובחלק מהדגים. יש בעלי חיים המצמיחים רק סט שיניים אחד לאורך החיים, יש כאלה שאצלם נוצרים שני סטים, כאשר הסט השני, הקבוע, מחליף את הראשון(כמו אצל האדם). זה המקרה אצל רוב היונקים, אך פילים, קנגורו ופרות הים מצמיחים סטים רבים של שיניים.[1] יש בעלי חיים,בין הדגים והזוחלים, אשר אצלם מתחלפים במהלך החיים סטים רבים של שיניים.[2] כרישים מצמיחים סט שיניים חדש כל שבועיים. יש גם בעלי חיים אשר חלק משיניהם ממשיכים לצמוח ולהתארך במהלך החיים. כך המצב אצל המכרסמים, אצלם הניבים מתארכים כל הזמן ורק השימוש הבלתי פוסק בהם שומר על אורך קבוע. פעילותו של הבונה בעיצוב נחלים מתאפשרת תודות לחידוש מתמיד זה של הניבים.

מבנה השן באדם

מבנה השן

חלקי השן העיקריים

כל שן מורכבת מהחלקים הבאים:

  • הכותרת - היא חלק השן הנראה לעין.
  • הצוואר - הוא החלק המחבר בין הכותרת לשורש.
  • השורש - הוא חלק הסמוי מן העין ונמצא בתוך הלסת.

חלקי השן המשניים

השורש והכותרת מורכבים מהחלקים הבאים:

  • מוך השן - החלק הפנימי ביותר של השן המורכב מרקמת תאים רכה עם כלי דם ועצבים. חלק זה הוא האחראי לתחושה בשן. המוך מחולק ל-3 חלקים: כותרתי - לישכה וקרני מוך. ושורשי - תעלות המוך. (בזמן טיפול שורש מנקים את השן ואת התעלות, ובמקום המוך ממלאים בחומר המיועד לכך) לכן במקרים מסוימים השן אינה מעוצבבת ולכן אין תחושה מהשן, כגון לאחר טיפול שורש.
  • דנטין - חלק העשוי מרקמה קשיחה העוטפת את מוך השן.
  • שכבת מלט השן (צמנטום) - שכבה דקה העוטפת את הדנטין, המשכית לשכבת האמייל הכותרתי באזור השורש. נקודת המפגש בין האמייל לצמנטום נקראת: צמנטום אמייל ג'נקשיין.
    • אמייל - החומר ממנו עשויה השכבה שעוטפת את הכותרת, והיא עבה יותר מהצמנטום. אמייל השן המצפה את הכותרת הוא החומר הקשיח ביותר בגוף האדם. האמייל עשוי גבישים של הידרוקסי אפטיט Ca10(PO4)6(OH)2. החלפת חלק מיוני ההידרוקסיל -OH ביוני פלואוריד (למשל על ידי שימוש במשחת שיניים המכילה פלואור או שתיית מים מופלרים) מגדילה את עמידות האמייל בפני המסה בחומצה.
  • ליגמנט פריודונטלי - סיבים אלו מחברים את השן אל עצם הלסת.

נקודת המגע

צילום רנטגן של שן עם סתימת אמלגם - החלק הבהיר בשן השמאלית. בצילום רואים חלק משן נוספת, מימין. השן שמשמאל לשן עם הסתימה חסרה. בגלל אופי הצילום, הפרטים של הרקמות הרכות אינם מובחנים. הדבר מדגיש את נקודת המגע. מוצע להשוות את נקודת המגע עם אלו הנראות בצילום השן החותכת, שבתחילת הערך.

אזור השן שקרוב יותר לשן שלצידה מכונה נקודת המגע. תפקידה של נקודת המגע הוא להגן על אזור החניכיים, ועל חלקי השן הקרובים יותר לחניכיים. בניגוד לשם, מדובר על קרבה גדולה, אך לא על חיכוך בין השיניים. המרחק בין שתי שיניים בנקודת המגע משתנה בין אנשים שונים, ואף בפה של אותו אדם. אצל חלק מהאוכלוסייה יש שיניים שחוט דנטלי עבה מדי מכדי לעבור בנקודת המגע. מנגד, מקום שבו המרחק בנקודת המגע גדול בהשוואה לעובי של חוט דנטלי הוא בעייתי.

סוגי משנן אצל האדם

משנן נשיר - השיניים הנשירות

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – משנן נשיר

אצל ילדים, המשנן הנשיר מורכב מ-20 שיניים. השן החותכת הראשונה בוקעת בדרך כלל כשהתינוק בן 6–10 חודשים, כאשר בדרך כלל החותכות התחתונות הן הראשונות לבקוע ואחר כך החותכות העליונות, כאשר בקיעת כל השיניים הנשירות צפויה להסתיים עד שתיים וחצי שנים. לאחר שכל השיניים הנשירות צמחו, בכל רבע של הפה צריכות להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, ושתי שיניים טוחנות. בשיניים הטוחנות החלביות החריצים והחרירים באזור שטחי הלעיסה עמוקים מאוד, ובשילוב העובדה שילדים (עד גיל 11 בערך) מצחצחים שיניים ביעילות פחותה[3], הרי ששיניים אלו פגיעות במיוחד לעששת (חורים).

שיניים בקיעה בלסת עליונה בקיעה בלסת תחתונה זמן נשירה
חותכות מרכזיות 8 - 12 חודשים 6 - 10 חודשים 6 - 7 שנים
חותכות צידיות 9 - 13 חודשים 10 - 16 חודשים 7 - 8 שנים
ניבים 16 - 22 חודשים 17 - 23 חודשים 10 - 12 שנים
טוחנת ראשונה 13 - 19 חודשים 14 - 18 חודשים 9 - 11 שנים
טוחנת שנייה 25 - 33 חודשים 23 - 31 חודשים 10 - 12 שנים

משנן קבוע - השיניים הקבועות

המשנן הקבוע מתחיל להתפתח עוד לפני הלידה, וממשיך לגדול בתוך הלסתות במשך כל הזמן שהשיניים הנשירות נמצאות בפה. השן הקבועה הראשונה שבוקעת בפה היא הטוחנת הראשונה (שן מספר 6), היא צפויה לבקוע כבר בגיל 6. השן האחרונה שצפויה לבקוע היא הטוחנת השלישית, היא מופיעה עם תום גיל ההתבגרות, בסביבות גיל 18 - 25, וקרויה שן בינה. במשנן הקבוע, לאחר שכל השיניים הקבועות צמחו, בכל רבע של הפה צריכות להיות שתי שיניים חותכות, ניב אחד, שתי מלתעות ושלוש טוחנות, סך הכול 32 שיניים כולל שיני הבינה.

מספור השיניים

על מנת להקל על החלפת מידע נהוג למספר את השיניים. קימות כמה שיטות למספור[4]. בישראל, ברפואת השיניים, נפוצה שיטת[5]FDI: מחלקים את המשנן לארבעה רבעים. הרביעים ממוספרים באופן שיוצר מעגל, בו המספור עולה נגד כיוון השעון. כאשר כיוון השעון נקבע לפי שעון עליו מסתכל האדם שאת שיניו בוחנים. את השיניים בכל רביע ממספרים מהקדמיות לאחוריות. בטבלאות הבאות, ימני ושמאלי הן של האדם שאת שיניו בוחנים. כלומר החלק הימני של פיו נמצא בצד שהוא חושב עליו כצד ימין.

מספור של משנן קבוע, 32 שיניים (מספור שנהוג אצל רופאי השיניים)
לסת עליונה לסת תחתונה
רביע ימני עליון - 1 רביע שמאלי עליון - 2 רביע שמאלי תחתון - 3 רביע ימני תחתון - 4
מספר השן החותכת הקיצונית ביותר ברביע 11 21 31 41
מספרי השיניים האמצעיות 12 ... 17 22 ... 27 32 ... 37 42 ... 47
מספר השן הטוחנת הקיצונית ביותר ברביע, שן הבינה 18 28 38 48
מספור של משנן מתחלף, 20 שיניים(מספור שנהוג אצל רופאי השיניים)
לסת עליונה לסת תחתונה
רביע ימני עליון - 5 רביע שמאלי עליון - 6 רביע שמאלי תחתון - 7 רביע ימני תחתון - 8
מספר השן החותכת הקיצונית ביותר ברביע 51 61 71 81
מספרי השיניים האמצעיות 52 ... 54 62 ... 64 72 ... 74 82 ... 84
מספר השן הטוחנת הקיצונית ביותר ברביע 55 65 75 85

בעבר היה מקובל, בעקבות אריסטו[6], כי לגברים מספר גדול יותר של שיניים מאשר לנשים. כיום הדבר מופרך מדעית.

במספר מקורות מדרשיים באחרונים מופיעה הבחנה, לפיה מספר השיניים שונה בין יהודי לגוי, בהפרש של שן אחת יותר אצל גוי (או שן אחת פחות)[7].

שיניים אצל יונקים

השיניים של היונקים קבועות בתוך מכתשים שבלסת העליונה והתחתונה, מכתש נפרד לכל שן. אצל שאר בעלי החוליות השיניים מחוברות ישרות לעצמות הלסתות, חוץ מאשר לתנינים. אצל בעלי החיים מבחינים בכמה סוגי שיניים, המותאמות לתזונה של בעלי החיים.

- חותכות-Incisors- צורת מפסלת

-ניבים-Canines- צורת קונוס

-טוחנות קדמיות-Premolars .אצל בעלי חיים נקראות גם מלתעות

-טוחנות אחוריות-Molars

המלתעות והטוחנות הן שטוחות או חדות, בהתאם לתזונה.

זואולוגים משתמשים במספור שונה[8], המתיחס למחצית לסת עליונה ומחצית לסת תחתונה, שלעיתים אינן זהות. בכל סט, החותכות רשומות ראשונות(I), אחריהן הניבים (C), טוחנות קדמיות(P) ואחרונות, טוחנות אחוריות (M), כך שנוצרת נוסחא I.C.P.M / I.C.P.M כאשר חלק אחד של הנוסחה מתיחס למחצית לסת העליונה ואילו החלק השני למחצית לסת התחתונה. מאחר והסדר זהה תמיד, נוהגים להשמיט את האותיות, ולכן הנוסחא של השיניים הקבועות אצל האדם היא: 2.1.2.3 / 2.1.2.3

לשיניים יש תפקיד מפתח בהישרדותם של היונקים בעלי חום גוף קבוע(בעלי דם חם). חום גוף קבוע מעניק יתרונות רבים, אך צורך אנרגיה רבה. השיניים מפרקות את המזון לפיסות קטנות, בעלות שטח פנים גדול, וכך מתאפשרת פעילות אופטימלית של אנזימי עכול. התוצאה היא הפקת כמות מרבית של קלוריות מכל נגיסה, והגדלת כמות האנרגיה הזמינה לגוף.

משנן מתואם תזונה אצל בעלי חיים

סדרת טורפי יבשה: הניבים גדולים וחדים, הטוחנות הקדמיות (המלתעות) חדות ומשוננות כמסור והטוחנות בעלות גבשושיות חדות. המלתעה האחרונה בלסת העליונה והטוחנת הראשונה בלסת התחתונה מפותחות ביותר ואף נקראו "שיני טרף", ותפקידן לשבור ולפרק עצמות. החותכות, המשמשות לגרוד הבשר מהעצם, קטנות. במשפחת הכלביים השייכת לסדרה זו, נוסחת השיניים היא 3.1.4.3./ 3.1.4.2 . סך השיניים 42, והיא מתארת גם את המשנן של הכלב.[9]

דה-מינרליזציה ורה-מינרליזציה אצל האדם

המעטפת החיצונית של השן בנויה בעיקרה מסידן וזרחן, המתמוססים בחומצות. בעת האכילה נוצרות בפה חומצות כתוצאה מפירוק המזון. החומצות מפרקות את זגוגית השן בתהליך הקרוי דה-מינרליזציה (Demineralization). עלייה משמעותית של החומציות בפה יכולה לנבוע כתוצאה מאכילת מאכלים חמוצים במיוחד, כמו לימון ומשקאות קלים, או כתוצאה מהקאות מרובות שגורמות להימצאות מיצי עיכול חומציים בפה. לחיידקים המתפתחים על פני שטח השן (פלאק) יש תפקיד מרכזי בעליית החומציות. הם מפרקים פחמימות ותוך כדי כך מייצרים חומצת חלב. תהליך הדה-מינרליזציה מוביל לדילול השכבה המגנה על השן ובהמשך לעששת ("חור" בשן). יש לציין שכלבים חשופים פחות להווצרות עששת תודות לרמת PH הגבוהה (בסיסית) של הרוק בפיהם.[10]

בין הארוחות, לרוק תפקיד מכריע בסתירתן של החומצות. בעזרת חומרים בסיסיים מצליח הרוק, בתהליך אטי, לעצור את המשך פירוק פני שטח השיניים. ככל שכמות הרובד החיידקי על פני השיניים גדולה יותר, כך לבסיסי הרוק יהיה קשה לסתור את החומצות המיוצרות על ידי חיידקי הרובד. כאשר הרוק שוטף את פני השטח של הזגוגית ונוצרת סתירה מוחלטת של חומציות הרובד, מתחיל תהליך של היצמדות מינרלים הבונים את הזגוגית מחדש בתהליך הקרוי רה-מינרליזציה (Remineralization). תהליך זה מתרחש בעת חשיפת השן ליונים של סידן, זרחן ופלואור, בתנאים שאינם חומציים.

מחלות שיניים

מחלות שונות עלולות להתפתח בחלל הפה ובלסתות, דוגמת עששת שמקורה בפעולותיהם של חיידקים שנמצאים על השיניים, אולם אלו נפוצות בעיקר אצל חברות האדם שעברו מהפכה חקלאית[11].

במשך אלפי שנים נשמר איזון עדין בין פעולות החיידקים שבחלל הפה למינרלים של השן, וממצאים של שיניים מתקופות קדומות כמעט ולא מעלות ממצאים של עששת בקרב בני האדם ובעלי החיים שחיו אז. על פי הערכת מחקר שביצעה אוניברסיטת אוהיו, חברות חקלאיות באזור ג'ורג'יה המודרנית סבלו משיעור של כפי 6 בתפוצת העששת, לעומת חברות ציידים לקטים. לאחר המהפכה התעשייתית חל זינוק נוסף במספר המקרים. בארצות הברית של תחילת המאה ה-21, לדוגמה, תשעה מתוך עשרה אנשים סובלים מעששת[11].

על פי סברה רווחת, הסיבה לעלייה הדרמטית במחלה מקורה בחוסר התאמה בין סוג המזון שהשיניים שלנו מיועדות לאכול לבין סוג המזון שאנו אוכלים בפועל, שהוא עתיר סוכרים ומרקמו רך[11].

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Kenneth Kardong, Vertebrate: Comparative Anatomy, Function, Evolution., New York: McGraw-HIll, 1995, עמ' 215-225,מסת"ב ISBN 9780078023026.
  2. ^ שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם :0
  3. ^ Douglas S. Ramsay, Patient compliance with oral hygiene regimens: A behavioural self-regulation analysis with implications for technology, International Dental Journal (2000) Vol. 50/No.6
  4. ^ americantooth.com, באנגלית, ללא מידע מסחרי: מספור FDI, PALMER, UNIVERSAL
  5. ^ בצרפתית, Fédération Dentaire Internationale, אך הקישור לערך באנגלית
  6. ^ ראו אריסטו, On the Generation of Animals (אנ'), ספר 3.
  7. ^ רבי שמואל בן משה מסוויסלוץ', שם שמואל, ספר בראשית, ד"ה אבל לעניננו, וספר שמות, ד"ה הטעם שצוה, פרנקפורט שעל האודר תנ"ט, דף ט"ז, טור ג', ודף כ"ח, טור ג' (פודגוז'ה תרנ"ו, דף י"ד); רבי אליהו הכהן, מדרש תלפיות, אות א', ענף אברים, ד"ה אמר המאסף קבלתי, קושטא ת"ף, דף י"א, טור ב' (ורשה תרל"ה, דף י"ב, טור ד'), וראו שם שתמה על כך; רבי ברכיה ברך בן אליקים גצל, זרע ברך שלישי, מסכת ברכות, פרנפורט של האודר, אחר שנת תצ"ה, דף ל"ב, טור ג', ד"ה בדף הנ"ל; רבי חיים פלאג'י, עמודי חיים, עמוד העבודה, אות כ"ה, ד"ה חקר, אזמיר תרל"ה, דף ק"ד, טור ג'; ועוד.
    ראו גם הרב דוד יואל וייס, מגדים חדשים, במדבר, עמ' שכ"ט-של"א, על הדעות השונות בעניין, וראו עוד שם שדן מאיזה תקופה נהיה הבדל זה, וכן בעניין גר, וראו שם שסיים שבימינו לא ידוע ברפואה על הבדל כזה, ושאולי השתנו הטבעים. וראו הרב צבי יברוב (עורך), דרך שיחה, פרשת וארא, על פרק ט', פסוק ג', בני ברק תשס"ד, עמ' רכ"ז, שמביא מהרב חיים קניבסקי בשם גיסו הרב יצחק זילברשטיין, שיודע על רופא שיניים אנטישמי בארצות הברית שנמנע מלטפל בלקוחות שמוצא כי יש להם 32 שיניים. ראו גם דניאל בלס, ליהודי וגוי יש אותו מספר שיניים?, באתר הידברות, כ"ו באדר א' ה'תשע"ד, שניסה לתת הסבר מדעי לתופעה, שהוא מחמת השוני של היהודים האירופיים, משכניהם האירופאים הגויים, שאלו הראשונים מוצאם מאסיה.
  8. ^ Angus Stevenson, כרך 1, Dentition definition, Shorter Oxford English Dictionary, A-M 6th ed., Oxford University, 2007, עמ' 646,מסת"ב ISBN 978-0-19
  9. ^ יהושוע מרגולין, כרך בעלי חוליות, זואולוגיה, קיבוץ מרחביה: הקיבוץ המאוחד, עמ' 438-473
  10. ^ Fraser A. Hale, Dental caries in the dog, Can Vet J. 2009 Dec; 50(12) 50 (12), National Library of Medicine, 2009, עמ' 1301-1304
  11. ^ 11.0 11.1 11.2 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם scientificamerican, פיטר אונגר


Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0