אברל הארימן

אברל הארימן
Averell Harriman
לידה	15 בנובמבר 1891; ניו יורק, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
פטירה	26 ביולי 1986 (בגיל 94); יורקטאון הייטס, מדינת ניו יורק, ארצות הברית
שם מלא	ויליאם אברל הארימן
מדינה	ארצות הברית
השכלה	בית הספר גרוטון, אוניברסיטת ייל
עיסוק	פוליטיקאי, איש עסקים, דיפלומט
מפלגה	המפלגה הדמוקרטית
	4 באפריל 1963 – 17 במרץ 1965; (שנתיים)
תחת הנשיאים	ג'ון פיצג'רלד קנדי, לינדון ג'ונסון
	1 בינואר 1955 – 31 בינואר 1958; (3 שנים ו־4 שבועות)
	→ תומאס דיואי נלסון רוקפלר ←
	7 באוקטובר 1946 – 22 באפריל 1948; (שנה ו־28 שבועות)
תחת הנשיא	הארי טרומן
	→ הנרי ואלאס
חתימה	William Averell Harriman Signature.svg

ויליאם אברל הארימן (באנגלית: William Averell Harrima‏; 15 בנובמבר 1891 - 26 ביולי 1986) היה פוליטיקאי, איש עסקים ודיפלומט אמריקאי.

ביוגרפיה

הארימן נולד בניו יורק לברון אדוארד הנרי הארימן ולרעייתו מרי ויליאמסון הארימן. הוא למד בבית הספר גרוטון ובאוניברסיטת ייל. בייל הצטרף לאחוות הגולגולת והעצמות, ובעת לימודיו יצר הארימן קשרים שהובילו להקמת חברה בנקאית שהתמזגה בסופו של דבר עם "חברת האחים בראון, הארימן ושות'". הוא היה בעליהם של חלקים מחברות אחדות, בהן יוניון פסיפיק ותאגיד פולארויד. במהלך נשיאותו של פרנקלין דלאנו רוזוולט, שירת הרימן ב"מנהל השיקום הלאומי" (National Recovery Administration) ובמועצה המייעצת לעסקים לפני שעבר לתפקידים הנוגעים במדיניות חוץ.

לאחר שעזר לתאם את תוכנית השאל-החכר, כיהן הארימן כשגריר ארצות הברית בברית המועצות והשתתף בפגישות בין מנהיגי בעלות הברית במלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה, נהפך הארימן לתומך בולט של תורת הבלימה של ג'ורג' קנאן. נוסף על כך, כיהן כמזכיר המסחר של ארצות הברית בקבינט בממשלו של הנשיא הארי טרומן ותיאם את יישום תוכנית מרשל. מ-30 באפריל עד 1 באוקטובר 1946 כיהן הארימן כשגריר ארצות הברית בממלכה המאוחדת.

ב-1954, הארימן ניצח את נציגה של מדינת ניו יורק בסנאט של ארצות הברית, אירווינג אייבס הרפובליקני, בבחירות למושלות ניו יורק. הוא שירת בתפקיד זה במשך תקופת כהונה אחת בעקבות תבוסתו לנלסון רוקפלר ב-1958. ללא הצלחה, התמודד הארימן למועמדות הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1952 ובכינוס הוועדה הדמוקרטית הלאומית ב-1956. אף על פי שהארימן קיבל את תמיכתו של טרומן בוועידת 1956, הדמוקרטים בחרו את עדלי סטיבנסון למועמדם הנשיאותי.

לאחר תבוסתו בבחירות למושלות, הארימן נהפך לבכיר בכל הנוגע במדיניות חוץ בתוך המפלגה הדמוקרטית. הוא סייע במשא ומתן על האמנה למניעת ניסויים גרעיניים באטמוספירה, בחלל החיצון, ותחת פני המים תחת הנשיא ג'ון פיצג'רלד קנדי, והיה מעורב עמוקות בניהול מלחמת וייטנאם בממשלם של קנדי ולינדון ג'ונסון. לאחר שג'ונסון עזב את הבית הלבן ב-1969, הארימן נקשר לארגונים שונים, כולל מועדון רומא והמועצה למדיניות חוץ. הארימן נפטר ביולי 1986.