ג'ון אדמס דיקס
 | |||||||
| לידה |
24 ביולי 1798 בוסקאוון, ניו המפשייר, ארצות הברית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
21 באפריל 1879 (בגיל 80) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
| מדינה |
 ארצות הברית | ||||||
| מקום קבורה | בית הקברות של כנסיית השילוש ה"קדוש", ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
ג'ון אדמס דיקס (באנגלית: John Adams Dix; 24 ביולי 1798 - 21 באפריל 1879) היה מזכיר האוצר של ארצות הברית, מושל ניו יורק וקצין בדרגת מייג'ור גנרל בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקאית. הוא נודע בשל כך שביצע מעצר של שישה חברי האספה הכללית של מרילנד, שתמכה במדינות הדרום, ובכך מנע ממדינת הגבול המפולגת מלפרוש מהאיחוד. הוא גם ארגן מערכת של חילופי שבויים באמצעות הסכם דיקס-היל קרטל, שסוכם בינו לבין קצין צבא הקונפדרציה, מייג'ור גנרל דניאל הארווי היל.
ראשית חייו
ג'ון אדמס דיקס נולד בבוסקאוון, ניו המפשייר לטימותי דיקס ואביגיל וילקינס. אחותו הייתה התמלילנית והמלחינה מריון דיקס סאליבן (אנ'). הוא למד באקדמיית פיליפס אקסטר ובמאי 1813 הוא התגייס לצבא ארצות הברית כקצין בדרגת אנסיין, שם הוא שירת תחת פיקודו של אביו, עד למותו כמה חודשים לאחר מכן. באוגוסט 1825 הוא קיבל דרגת קפטן ובדצמבר 1828 הוא פרש מהצבא.[1]
ב-1826 נשא דיקס לאישה את קתרין מורגן, בתו המאומצת של חבר בית הנבחרים של ארצות הברית ג'ון מורגן, ששכר את דיקס לעבודת ניהול קרקעותיו בקופרסטאון שבאפסטייט ניו יורק. ב-1830 הוא מונה על ידי מושל ניו יורק אנוס ת'ורפ כשליש הראשי של המיליציה של מדינת ניו יורק ועבר לאולבני. בשנים 1833–1839 הוא שימש כמזכיר המדינה של ניו יורק וב-1842 הוא היה חבר האספה המדינתית של ניו יורק.
סנאטור
דיקס נבחר מטעם המפלגה הדמוקרטית כדי לאייש את מושבו בסנאט של סילאס רייט שהתפטר וכיהן בתפקיד מ-1845 ועד 1849. בנובמבר 1848 הוא היה מועמד לתפקיד מושל ניו יורק, אך הוא הובס על ידי הוויגי המילטון פיש. בפברואר 1849 הוא התמודד מחדש לסנאט, אך הרוב הוויגי בבית המחוקקים המדינתי של ניו יורק בחר בויליאם סיוארד.
ב-1853 היה דיקס לנשיא חברת הרכבת של מיסיסיפי ומיזורי. בשנים 1860–1861 הוא היה מנהל הדואר של העיר ניו יורק.
מלחמת האזרחים
מזכיר האוצר
בינואר 1861 מונה דיקס כמזכיר האוצר של ארצות הברית על ידי הנשיא ג'יימס ביוקנן במקומו של פיליפ פרנסיס תומאס שהתפטר. עם פרוץ מלחמת האזרחים הוא שיגר מברקים לסוכני מחלקת האוצר בניו אורלינס, בו הוא הורה: "אם מישהו ינסה להוריד את הדגל האמריקאי, יש לירות בו מיד". אף על פי שהמברק יורט על ידי אנשי הקונפדרציה, ומעולם לא הגיע לייעדו, תוכנו הגיע לידי העיתונות, ודיקס היה לאחד הגיבורים הראשונים של הצפון במהלך המלחמה. משפט זה הוטבע על רבים מ"אסימוני מלחמת האזרחים" (אנ'), אף על פי שהניסוח שלו שונה מעט.
שירות צבאי
.jpg)
עם פרוץ מלחמת האזרחים מונה דיקס כקצין בדרגת מייג'ור גנרל במיליציה של ניו יורק. יחד עם ג'ורג' אופדיק וריצ'רד מילפורד בלטצ'פורד, הוא הקים את ועדת ההגנה של האיחוד שהוסמכה על ידי הנשיא אברהם לינקולן להוציא כספי ציבור במהלך ההקמה וההצטיידות הראשונית של צבא האיחוד. ב-16 במאי הוא התגייס לצבא האיחוד והיה הקצין בדרגת מייג'ור גנרל הבכיר ביותר בצבא המתנדבים במהלך המלחמה. באותו יום מונו גם נתניאל בנקס ובנ'מין בטלר, אך שמו של דיקס היה בראש רשימת הקידומים, כלומר הוא היה הבכיר ביותר מבין כל הקצינים בדרגה זו בכוחות המתנדבים. בקיץ 1861 הוא פיקד על מחלקת מרילנד ועל מחלקת פנסילבניה. פעולה חשובה שלו בראשית המלחמה היית מעצרם של שישה חברי האספה הלאומית של מרילנד כדי למנוע ממנה להתכנס.[2] מהלך זה מנע ממרילנד להצטרף למדינות הפורשות, ועל כך הכיר לו הנשיא לינקולן תודה. בחורף אותה שנה הוא פיקד על הארגון האזורי שנודע בשם "פיקוד דיקס", במסגרת ארמיית הפוטומק בפיקודו של מייג'ור גנרל ג'ורג' מקללן.[3] מיוני 1862 ועד יולי 1863 פיקד דיקס על מחלקת וירג'יניה ולאחר מכן ועד אפריל 1865 על מחלקת המזרח.
ב-22 ביולי 1862 הגיעו דיקס ומייג'ור גנרל דניאל הארווי היל מצבא הקונפדרציה להסכם לחילופי שבויים בין צבאות האיחוד והקונפדרציה. הסכם זה נודע בשם "דיקס-היל קרטל". הוא התווה סולם של הקבלות, על פיו קצין היה מוחלף תמורת מספר מסוים של חיילים וכן אפשר את חנינתם של שבויים, שקיבלו על עצמם לא לשרת שירות צבאי עד שהם הוחלפו באופן רשמי. הקרטל פעל יפה במשך כמה חודשים, אך קרס כאשר הדרומיים עמדו על כך שהיחס אל שבויים שחורים יהיה כאל עבדים נמלטים ושהם יוחזרו לבעליהם הקודמים.
ב-10 באוקטובר 1862 כתב מזכיר הצי בממשלו של לינקולן, גדעון ולס, שהתקיימו "תוכנית להיתרים, העדפות מיוחדות, וניהול בלתי ראוי" שאורגנו על ידי מזכיר האוצר סלמון צ'ייס, לטובתו של דיקס. נראה היה שהמניע של צ'ייס היה למטרה פוליטית ולא פיננסית.[4]
דיקס כבר היה מבוגר מדי כדי לקבל על עצמו תפקידי פיקוד בשדה הקרב. היו שהאמינו שתרומתו המשמעותית ביותר למלחמה הייתה דיכויים של מהומות הגיוס בניו יורק ביולי 1863, אף על פי שהמהומות כבר שככו כאשר דיקס החליף את גנרל ג'ון וול.[5] הוא גם היה פעיל במסגרת המצור על סאפוק (אנ'), שהייתה חלק ממרחב הפיקוד של המחלקה שלו.
לאחר המלחמה
בנוסף לתפקידיו הצבאיים והציבוריים, היה דיקס נשיא חברת יוניון פסיפיק בשנים 1863–1868, במהלך סלילתה של מסילת הברזל הטרנס-יבשתית הראשונה. הוא היה דמות מפתח בסביבתו של איל הרכבות תומאס דוראנט. לזמן קצר בשנת 1872 הוא גם היה נשיא חברת הרכבות אירי.
ב-1866 שימש דיקס כיושב הראש הזמני של ועידת האיחוד הלאומית (אנ') שהתכנסה בפילדלפיה. באותה שנה הוא מונה כשגריר ארצות הברית בצרפת, תפקיד בו הוא כיהן עד 1869.
בנובמבר 1872 נבחר דיקס מטעם המפלגה הרפובליקנית כמושל ניו יורק. הוא כיהן בתפקיד בשנים 1873–1874. בבחירות הבאות, שהתקיימו בנובמבר 1874, הוא הובס על ידי סמואל טילדן. הוא גם הובס בבחירות שהתקיימו ב-1876 לראשות עיריית ניו יורק.
מותו והנצחתו
ג'ון אדמס דיקס נפטר בניו יורק ב-21 באפריל 1879 ונקבר בבית הקברות של כנסיית השילוש ה"קדוש" שבעיר.
זכרונותיו, הכוללים שני כרכים, קובצו על ידי בנו, מורגן דיקס.[6]
על שמו של דיקס קרוי פורט דיקס, בסיס של צבא ארצות הברית בניו ג'רזי. כן נקראו על שמו היישוב דיקס שבאילינוי וכמה ספינות של שירות ספינות המכס של ארצות הברית.
על שמו של דיקס נקרא הר דיקס, שהוא אחד הפסגות של הרי אדירונדק (Adirondack Mountains) שבמדינת ניו יורק. בהמשך הורחב השם לכל רכס ההרים.
מצבת זיכרון המנציחה את דיקס נמצאת בקתדרלת כל הקדושים שבאולבני, ניו יורק.
קישורים חיצוניים
- ג'ון אדמס דיקס באתר מחלקת האוצר של ארצות הברית (באנגלית)
- ג'ון אדמס דיקס באתר אגודת המושלים הלאומית (באנגלית)
- ג'ון אדמס דיקס באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
שגיאות פרמטריות בתבנית:Find a Grave
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים- Likenesses of New Hampshire War Heroes & Personages
הערות שוליים
- ^ Heitman, Francis B., Historical register and dictionary of the United States Army : from its organization, September 29, 1789, to March 2, 1903, Washington : Govt. Print. Office, 1903, p. 375.
- ^ Thomas J. Reed (12 November 2015). Avenging Lincoln's Death: The Trial of John Wilkes Booth's Accomplices. Fairleigh Dickinson University Press. p. 18.
- ^ Eicher, John H., and Eicher, David J., Civil War High Commands, Stanford University Press, 2001, pp. 210-11.
- ^ Gideon Welles, Secretary of the Navy Under Lincoln and Johnson, Vol. I, 1861 – March 30, 1864. (Boston and New York: Houghton Mifflin Company, 1911), p. 166..
- ^ Warner, Ezra J., Generals in Blue: Lives of the Union Commanders, Louisiana State University Press, 1964, pp. 125-126.
- ^ Morgan Dix, Memoirs of John Adams Dix, Vol 1, Harper & brothers, 1883. Morgan Dix, Memoirs of John Adams Dix, Vol 2, Harper & brothers, 1883.
| מזכירי האוצר של ארצות הברית | ||
|---|---|---|
|
- מושלי מדינת ניו יורק
- מזכירי האוצר של ארצות הברית
- חברי הקבינט של ארצות הברית בממשל ג'יימס ביוקנן
- מושלי ניו יורק
- מושלי מדינות ארצות הברית מהמפלגה הרפובליקנית
- שגרירי ארצות הברית בצרפת
- חברי הסנאט של ארצות הברית מניו יורק
- סנאטורים חברי המפלגה הדמוקרטית
- מזכירי מדינה במדינות ארצות הברית
- חברי בית המחוקקים המדינתי של ניו יורק
- אנשי צבא האיחוד
- גנרלים במלחמת האזרחים האמריקנית
- גנרלים בצבא ארצות הברית
- עורכי דין אמריקאים
- אמריקאים שנולדו ב-1798
- אמריקאים שנפטרו ב-1879