אוזנן פפואני
 אוזנן פפואני
| |
|---|---|
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | בעלי חיים |
| מערכה: | מיתרניים |
| מחלקה: | יונקים |
| סדרה: | עטלפים |
| תת־סדרה: | דמויי נשפון |
| משפחה: | נשפוניים |
| סוג: | אוזנן פפואני |
| מין: | אוזנן פפואני |
| שם מדעי | |
 Pharotis imogene
| |
| תחום תפוצה | |
| |
אוזנן פפואני (שם מדעי: Pharotis imogene) הוא סוג של עטלף קטן ונדיר במשפחת הנשפוניים שאנדמי לגינאה החדשה ומהווה מין יחיד בסוגו. הוא תואר מדעית לראשונה בשנת 1914 על ידי הזואולוג הבריטי אולדפילד תומאס על בסיס 45 דגימות שנאספו על ידי האתנוגרף האיטלקי למברטו לוריה ממושבה אחת בשנת 1890. מאז איסוף הדגימות במאה ה-19, המין לא נצפה שוב ונחשב לנכחד במשך 120 שנה; בשנת 2012, פרט אחד נאסף במקרה על ידי משלחת מחקר אוסטרלית.
האוזנן הפפואני הוא אחד העטלפים הנדירים ביותר בעולם ואוכלוסייתו קטנה מ-100 פרטים. הוא אחד מ-35 העטלפים הנדירים בעולם ששימורם נמצא בעדיפות ראשונה עבור ארגון שימור העטלפים הבינלאומי והברית להכחדה אפסית (AZE).
תיאור
האוזנן הפפואני מתאפיין בגוף קומפקטי, ראש מעוגל וכנפיים קצרות. החרטום קצר במיוחד, הלוע קטום ונטול שיער והעיניים בולטות וגדולות למדי. הניבים גדולים יחסית. האוזניים גדולות, רחבות ומשולשות עם צפירים מעוגלים והן מחוברות במצח באמצעות קרום עור. מעל הנחיריים המחורצים, יש עיטור עלה אפי מוזר בצורת קובייה חלולה. הזנב ארוך וכנף הזנב גדולה ורחבה. אורך הראש והגוף של האוזנן הפפואני 43–50 מ״מ, אורך הזרוע 37–36 מ״מ, אורך האוזן 23–25 מ״מ ואורך הזנב 42–43 מ״מ; משקלו עד 7.7 גרם. האוזנן הפפואני קרוב פילוגנטית לסוג אוזנן אוסטרלי שאחדים ממיניו חופפים איתו בטווח התפוצה.
הפרווה של האוזנן הפפואני צפופה ועבה. צבעה הכללי כהה למדי ונע בין חום שוקולד כהה לחום ביסטר או חום שחרחר. הסנטר, החזה והגחון חיוורים יותר עם גוון אוכרה, זהוב או חום אפרורי חיוור. הפנים החשופות כהות אף הן. הזרועות והשוקיים בצבע בורדו והכנפיים והאוזניים שחורות (להוציא את החלק הפנימי).
תפוצה ואקולוגיה
האוזנן הפפואני אנדמי לפפואה במזרח גינאה החדשה; בתוך פפואה, תפוצתו הידועה מוגבלת לאזור מצומצם בנפת אבאו (נמצאת במחוז המרכז בחצי האי זנב-ציפור), דרומית-מזרחית לבירה פורט מורסבי, אך ייתכן שהיה נוכח בעבר במספר נפות נוספות. בית הגידול של הסוג מורכב מיער גשם טרופי ויער סקלרופילי שפלתי בגובה שאינו עולה על 100 מטר מעל פני הים.
מאז האיסוף של המושבה המקורית ב-1890, האוזנן לא נלכד שוב בטבע והסברה הייתה שמדובר במין נכחד; שתי דגימות שנאספו במהלך המאה ה-20 ונחשדו כשייכות למין לא נשמרו היטב ואבדו. בשנת 2012, משלחת מחקר אוסטרלית שיצאה למסע בדרום פפואה, אספה בין השאר נקבת עטלף אחד שנחשב כמין של אוזנן אוסטרלי, והפקידה אותו במוזיאון הלאומי של פפואה. הדגימה הושאלה מאוחר יותר למוזיאון האוסטרלי, ובבדיקה בשנת 2014 נתגלה שמדובר במין הנדיר. כל התמונות הידועות של המין צולמו במהלך הלכידה ב-2012.
בהתחשב בנדירות המין, מעט מאוד ידוע עליו. האוזנן הפפואני חי בבדידות או בקבוצות קטנות ומבלה את שעות היום בעלווה צפופה ושרכים. הוא ניזון מחרקים בלבד (בעיקר עשים, חגבאים ןתיקנאים), ובהתבסס על אוזניו הגדולות סביר להניח שהוא מאתר אותם באמצעות האזנה פסיבית או איכון-הד. ייתכן שהוא צד באמצעות ליקוט מענפים ופחות מחטיפה מהאוויר. על בסיס הדגימות שנאספו על ידי למברטו לוריה, נראה שהאוזנניות מתקבצות במושבות גדולות במהלך ההיריון וההנקה.
מצב
האוזנן הפפואני מסווג על ידי הרשימה האדומה של IUCN במצב השימור סכנת הכחדה חמורה (CR), מכיוון שהאוכלוסייה שלו קטנה מ-100 פרטים, והוא בעל טווח תפוצה מצומצם במיוחד. אם לא די בכך, בית גידולו המצומצם נמצא בסיכון גבוה בשל אובדן בית גידול מתמשך ופריצת שריפות, בפרט באזורי השפלה ובאזורים הסמוכים לכפרים. האוזנן אינו נוכח באזורים מוגנים. IUCN ממליץ לבצע סקרים מקיפים באזור בכדי לבדוק האם קיימות אוכלוסיות נוספות, וכן להקים בדחיפות אזורים מוגנים בטווח התפוצה של המין.
האוכלוסייה העולמית של האוזנן הפפואני כוללת על פי הערכות של ארגוני השימור 40–50 פרטים בוגרים בלבד.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
