עטלפים
![]() | |
---|---|
![]() | |
מיון מדעי | |
ממלכה: | בעלי חיים |
מערכה: | מיתרניים |
מחלקה: | יונקים |
אינפרא־מחלקה: | שיליניים |
על־סדרה: | לאורסיאתריה |
סדרה: | עטלפים |
שם מדעי | |
![]() | |
תחום תפוצה | |
![]() |
עטלפים או עֲטַלֵּפָאִים[1] (שם מדעי: Chiroptera) הם סדרה של מעופפים במחלקת היונקים, הכוללת כ-115 סוגים ולמעלה מ-1,200 מינים,[2] והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים. העטלפים הם היונקים המעופפים האמיתיים היחידים וחשיבותם האקולוגית, הן של אוכלי הפירות והן של אוכלי החרקים, גדולה. בגלל מראם המפחיד והיותם פעילי לילה, זכו העטלפים ליחס של פחד ושנאה מבני האדם ובתרבויות רבות קושרו לאופל ולרשע.[3] בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם, וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים.
אנטומיה
העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעיתים אלפי פרטים. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה לעשרים שנה ולעיתים אף יותר, תוחלת חיים ארוכה מאד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין עטלף פירות זהוב-כיפה (Acerodon jubatus) שמשקלו עד 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין עטלף דבורה (Craseonycteris thonglongyai) שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ והוא הקטן שביונקים.
כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שהתפתחו לעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.
לעטלפי הפרי חוש ראייה טוב, אולם אצל עטלפי החרקים (עטלפים קטנים) הראייה מנוונת בדרגות שונות. חוש ההתמצאות של העטלפים מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים יותר מהתדר אותו יכולה אוזן בני אדם לשמוע. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות. לכן חוש הראייה איננו קריטי עבורם - יכולת איכון באמצעות הד שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם 'תמונה מרחבית' בכושר הפרדה גבוה מאוד. לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם, שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. העיטורים על האף מכונים עלה אפי בשל דמיונם לעלה, בעוד שהעיטורים על האוזניים מכונים "צפירים" בשל דמיונם לקרני העז.
חלק ממיני העטלפים לא רק מאכנים מזון באמצעות הדי הקולות שהם משדרים, אלא גם ב"ציתות" לקולות והדים ששידרו עטלפים אחרים. הם מסוגלים לנתח את ההד המוחזר מקריאה של עטלף אחר ולהסיק מכך שיש מזון בסביבה.[4]
פעימות לבם בלילה, בפעולה, מגיעות ל-1,000 פעימות בדקה. לעומת זאת, פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף מגיעות ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף, כשאין בנמצא מזון.
עטלף ואיבריו: כנפי העטלף הם קרום דק וחזק המחובר לידיו, אצבעותיו וגופו של העטלף, ולעיתים אף לרגליו
איכון הד (echolocation)
תעופה
העטלפים הם היונקים המעופפים האמיתיים היחידים, ושייכים למועדון מצומצם של בעלי חיים מעופפים הכוללים את החרקים, הפטרוזאורים שנכחדו, והעופות.
מהירות וצורת התעופה משתנה ממין למין. העטלף המהיר ביותר הוא ככל הנראה אשף מקסיקני (שם מדעי: Tadarida brasiliensis) שיכול לעוף במהירות אופקית של 160 קמ"ש (כ-100 מייל לשעה). מהירות תעופה אופקית זו הופכת את האשף המקסיקני לבעל החיים המהיר ביותר בעולם.[5]
רבייה
קצב הרבייה של העטלפים נמוך יחסית ליונקים בגודלם (ובפרט ביחס למכרסמים), ובמרבית המינים נולד פרט אחד בלבד בכל המלטה. משך ההריון כחודשיים. לקראת ההמלטה מתקבצות חבורות רבות של נקבות במערות נפרדות מאלו של הזכרים. ברוב המינים משקלו של הוולד כ-20% ממשקלה של האם. הגור נתלה בפרוות אמו באמצעות שיניו וציפורניו, כל עוד היא מסוגלת לשאת את משקלו. בגיל שלושה שבועות מסוגלים הצעירים לצאת לתעופה קצרה. תקופת ההנקה נמשכת כחודשיים.
אקולוגיה

לעטלפים חשיבות אקולוגית רבה.[2] עטלפי הפירות מאביקים עצים ופרחים ומפיצים את זרעיהם על פני שטח רב ולמרחקים ארוכים. כך יוצרים העטלפים יערות גדולים. עטלפי החרקים משמשים מדבירים טבעיים בהיותם מסוגלים לטרוף אלפי חרקים מזיקים מידי לילה, ובפרט יתושים ועשים. כך מגינים העטלפים על הצמחים מפני מזיקים ואף עוזרים לחקלאות.
עטלפים רבים חיים במושבות גדולות וצפופות בתוך מערות. צואת העטלפים עשירה בחומרים אורגניים ומשמשת מצע לבעלי חיים אחרים במערה (בעיקר פרוקי רגליים) אך גם דשן טוב.
מיני עטלפים רבים, בעיקר עטלפי חרקים, נכנסים לתרדמת חורף בעונה הקרה של השנה, בעיקר עקב התמעטות במקורות המזון עקב דעיכה בפעילות חרקים מעופפים. כאשר העטלפים נכנסים לתרדמת הם מפחיתים את הפעילות המטאבולית בגופם ויכולים להוריד את קצב פעימות לבם עד ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה רבה ומצליחים לשרוד על מאגרי השומן שהצטברו בגופם כאשר טרפו אלפי חרקים באביב ובקיץ. בשלב תרדמת החורף הם פגיעים מאד ועשויים להתעורר בעקבות אור או רעש. התעוררותם גורמת לשריפת מאגרי השומן עקב המעבר לפעילות מלאה, דבר שפוגע בסיכויי השרדותם למשך החורף, עקב רעב. לכן חשוב מאד לא להיכנס למערות עטלפים בחורף ולא להפריע להם בשנתם.[6]
בשנים האחרונות מתו מיליוני עטלפים בארצות הברית וקנדה כתוצאה מפטריה בשם Pseudogymnoascus destructans(אנ'). הפטריה גורמת לסינדרום האף הלבן (WNS) ולבעיות בתרדמת החורף של העטלפים - דברים הגורמים למותם באחוזים גבוהים ביותר. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ומעט מאד ידוע עליה. מומחי עטלפים חוששים שהמחלה, שכבר גורמת לפגיעה קשה במיליוני עטלפים, תביא להכחדת מספר מיני עטלפים ולפגיעה קשה בטבע. הפטריה נתגלתה לראשונה ב-2006 במזרח אמריקה הצפונית. החוקרים משערים שמקור הפטריה הוא מאירופה ושעטלפי העולם הישן פיתחו עמידות מסוימת למחלה.[7]
עטלף צד פרוק רגליים באמצעות איכון הד.
עטלף פירות מצוי אוכל תאנה ובכך מפיץ את זרעיה.
עטלף מהמין Myotis lucifugus נגוע בסינדרום האף הלבן.
עטלפים בישראל
בישראל יש 33 מיני עטלפים. אחד מהם הוא עטלף פירות מצוי והשאר עטלפים אוכלי חרקים (בהם יזנוב קטן ויזנוב גדול, פרספיים, אשף, אשמן, אוזנן, אודנן, עטלפון לבן-שוליים, לילן ועוד[8]).
בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו בטעות כי הם מזיקים לחקלאות. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה[9] שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע ומשרד החקלאות הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ ואף בפועלים שהשתמשו בו. אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין.[10] ריסוס והרעלת מערות עטלפים רבות ברעלים וקוטלי חרקים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביא אוכלוסיות רבות של מיני עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים, הנחשבים למדבירים טבעיים האוכלים חרקים המזיקים לחקלאות כמו עש) על סף הכחדה. כך למשל במערת אצבע בהר הכרמל מאוכלוסייה בת מספר מינים ואלפי פרטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 נותרו רק פרטים בודדים.
בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע ומומחי עטלפים מחו"ל הופסקה הרעלת המערות והחלו מאמצים בחקירת ושימור העטלפים. מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע מנהל מדי שנה סקרים על מצב וכמות העטלפים בארץ. ממצאים מ-2009 מראים על אוכלוסיות קטנות (ברוב המינים בדרך כלל כמה מאות פריטים ובנפוצים מספר אלפים) אך יציבות. כמו כן הותקנו תיבות ללינת עטלפים במספר מקומות בארץ. אחד ממיזמי השימור הגדולים של עטלפים בארץ הוא הכשרת מוצבים נטושים של צה"ל בגבול עם ירדן ללינת עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים). מיזם זה מתבצע בשיתוף פעולה של צה"ל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ונחל הצלחה.[11][12] ב-2014 הצטרפה ישראל לאמנת Eurobats לשימור עטלפים.[13]
עטלפי ארץ ישראל |
---|
בארץ ישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מהם הם עטלפי חרקים ואחד הוא עטלף פרי. רוב עטלפי החרקים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.
![]() עטלף פירות מצוי - העטלף הנפוץ בישראל עטלפי פרי:
תת-משפחת פרספים:
תת-משפחת פרספוניים:
|
העטלפים והאדם
עטלפים בתרבות
בגלל מראם המוזר והמפחיד לעיתים, והיותם יצורי לילה, שימשו העטלפים בתרבות אלגוריה לאפלה ולכוחות האופל. מפלצות על-טבעיות כמו דרקון וגרגויל צוידו בכנפי עטלף ודמותו של דרקולה הערפד מלאה במוטיבים של עטלף: ניבים, גלימה שחורה, לא יכול לסבול את אור היום, יכול לשנות צורה לעטלף.
באטמן הוא דמות קומיקס של בלש וגיבור-על הלוחם בפשע בתחפושת עטלף, האמורה להשרות פחד על לב אויביו.
בתרבות הסינית העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.
בתלמוד נכתב שעטלף נהפך לערפד אחרי 7 שנים (אין הכוונה לערפד המיתולוגי): "צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש".[14]
בצה"ל, העטלף הוא הסמל הלא רשמי של יחידת הקומנדו הימי, שייטת 13. כנפי העטלף מופיעים בסיכת היחידה, המוטו שלה הוא ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ בזעם” ועמותת בוגרי שייטת 13 נקראת עמותת העטלף. סמל עטלף מופיע גם בתג היחידה של מערך ההגנה האווירית. טייסת 119 של חיל האוויר הישראלי, המפעילה מטוסי F-16I סופה, מכונה "טייסת העטלף". כמו כן, ישנו מסוק סיור ימי בצה"ל שנקרא "עטלף".
שימור
בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבות האקולוגית של עטלפים וקמו ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בשימורם, דוגמת Bat Conservation International. ארגונים אלה עוסקים בפעולות שימור בטבע, מחקר, חינוך, הסברה ושתדלנות ציבורית.
החל מ-1997 מתקיים מדי שנה "ליל העטלף הבינלאומי". זהו אירוע שנתי בינלאומי להעלאת המודעות לעטלפים ולבתי הגידול שלהם. הוא מצוין בשבוע האחרון של אוגוסט במעל 30 מדינות (כולל ישראל).[15] במסגרת האירוע מקיימים ארגוני סביבה שונים סיורים, הרצאות ופרסומים אחרים בנושאי חיי העטלפים, בתי-הגידול שלהם והצרכים שלהם. האירוע מתקיים גם בישראל, ומאורגן על ידי רשות הטבע והגנים.[16]
דוגמה לשימור מוצלח של עטלפים היא קהילת העטלפים של העיר אוסטין שבטקסס, ארצות הברית. כיום העיר ידועה בין השאר בזכות אוכלוסיית ענק (בת מיליון וחצי פרטים) של עטלפים מהמין אשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis) שהתנחלה מתחת לאחד הגשרים הראשיים בעיר - גשר שדרת הקונגרס על שם אן ריצ'רד (אנ'). זהו הריכוז הגדול ביותר בעולם של עטלפים ממין זה אחרי מערת בראקן. בהתחלה התושבים חששו מהעטלפים וראו בהם איום אך מאמצי חינוך והסברה מצד ד"ר מרלין טאטל ופעילי טבע אחרים הפיגו את חששותיהם, כשהסבירו לעירייה ולתושבים שהעטלפים אינם מסוכנים אלא אף מועילים מאד לעיר ולתושביה. הגשר ועטלפיו הפכו לאטרקציה תיירותית שחביבה על המקומיים והתיירים הזרים כאחד, ואלה באים בהמוניהם לצפות בנחיל העטלפים הענק היוצא לצוד חרקים בעת השקיעה, דבר המניב הכנסות רבות לעיר.
מאז שנות ה-2000 ננקטות בישראל פעולות שימור של עטלפים. פעולות אלה כוללת מלבד ניטור אוכלוסיות, מחקר, חינוך והסברה גם הסבה של מבנים נטושים כגון מוצבי צה"ל ללינת עטלפים והתקנת תיבות לינה לעטלפים ברחבי הארץ.
מיון העטלפים



סדרת העטלפים מחולקת באופן מסורתי לשתי תתי סדרות – עטלפים קטנים ועטלפים גדולים. עם למעלה מ-1,000 מינים, סדרה זו שנייה בגודלה במחלקת היונקים רק לסדרת המכרסמים.[17]
מאז שלהי המאה ה-19, שתי תאוריות דנות בנושא הקרבה בין שתי קבוצות העטלפים. תאוריה א' המקובלת יותר גורסת שהסדרה היא קבוצה מונופילטית, כלומר ששתי קבוצות העטלפים קרובות אחת לשנייה יותר מליונקים אחרים, וכי התעופה התפתחה פעם אחת בלבד אצל היונקים. תאוריה ב' גורסת ששתי הקבוצות הן שושלות אבולוציוניות נפרדות, וכי תעופת יונקים התפתחה בנפרד פעמיים.
במיונים מולקולריים חדשים יותר הסתבר כי קבוצת עטלפים קטנים אינה מונופילטית, ובמאמרים מתחילת המאה ה-21 הוצעה חלוקה לשתי תת-סדרות חדשות: דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera), שכוללת את עטלפי הפרי ועוד מספר משפחות של עטלפי חרקים ודמויי נשפון (Yangochiroptera) שכוללת בעיקר עטלפים טורפים, בעיקר של פרוקי-רגליים אך גם של חולייתנים קטנים. חלוקה זו חדשה יחסית ובספרות הקיימת עדיין ניתן למצוא את החלוקה הקלאסית, בייחוד בספרים מהמאה ה-20.
המיון הקלאסי
- תת-סדרת עטלפים גדולים (גם "עטלפי הפירות"; Megachiroptera)
- משפחת עטלפי פרי (Pteropodidae)
- תת-סדרת עטלפים קטנים (גם "עטלפי החרקים"; Microchiroptera)
- משפחת עטלפי דבורה (Craseonycteridae) ובה מין יחיד עטלף דבורה
- משפחת אשמניים (Emballonuridae)
- משפחת פוריפטריים (Furipteridae)
- משפחת ערפדים מדומים (Megadermatidae)
- משפחת אשפיים (Molossidae)
- משפחת שפתניים (Mormoopidae)
- משפחת מיסטציניים (Mystacinidae)
- משפחת מיזופודיים (Myzopodidae)
- משפחת נטליים (Natalidae)
- משפחת עטלפי בולדוג/עטלפי הדגים (גם "עטלפי שפת הארנבת"; Noctilionidae)
- משפחת לילניים (Nycteridae)
- משפחת זיזפיים (Phyllostomidae)
- תת-משפחה ערפדים (Desmodontinae)
- משפחת פרספיים (Rhinolophidae)
- משפחת יזנוביים (Rhinopomatidae)
- משפחת דיסקתיים (גם: "עטלפים נצמדים"; Thyropteridae)
- משפחת נשפוניים (Vespertilionidae)
המיון החדש
- תת-סדרה דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera)
- משפחה עטלפי פרי (Pteropodidae)
- משפחה עטלפי דבורה (Craseonycteridae)
- משפחה פרספיים (Rhinolophidae)
- משפחה פרספוניים (Hipposideridae)
- משפחה ערפדים מדומים (Megadermatidae)
- משפחה יזנוביים (Rhinopomatidae)
- תת-סדרה דמויי נשפון (Yangochiroptera)
- משפחה אשמניים (Emballonuridae)
- משפחה פורפטריים (Furipteridae)
- משפחה אשפיים (Molossidae)
- משפחה שפתניים (Mormoopidae)
- משפחה מיסטציניים (Mystacinidae)
- משפחה מיזופודיים (Myzopodidae)
- משפחה נטליים (Natalidae)
- משפחה עטלפי בולדוג/עטלפי הדגים (Noctilionidae)
- משפחה לילניים (Nycteridae)
- משפחת זיזפיים (Phyllostomidae)
- תת-משפחה ערפדים (Desmodontinae)
- משפחה דיסקתיים (Thyropteridae)
- משפחה נשפוניים (Vespertilionidae)
ראו גם
קישורים חיצוניים
- מידע כללי
- Bat Conservation International - עמותה בינלאומית לשימור עטלפים
- עדי חשמונאי, שוברים את המיתוס: עטלפים - לא מה שחשבתם, באתר nrg, 13 ביולי 2012
- שי דורון וד"ר נועם ורנר, עולם הפוך: שוברים את המיתוסים על העטלפים, באתר ynet, 19 בפברואר 2011
- Slice of PLOS: The Awesomeness of Bats, אתר כתב העת PLOS
- עטלפים באתר DK FindOut של דורלינג קינדרסלי
- עובדות מגניבות על עטלפים, אתר Bat Conservation International
Field Guide to Amazonian Bats - מדריך שדה מצולם לעטלפי האמזונאס מאת Lopez Baucells ועמיתיו (מידע)
- עטלפים בישראל
- פורטל עטלפי ישראל - מדור עטלפים באתר עמותת מן השדה
- עטלפים באתר החברה להגנת הטבע
- עטלפים - לא מה שחשבתם באתר רשות הטבע והגנים
- ארז ארליכמן, בשידור חי: מציצים לעטלפים במוצבי צה"ל, באתר ynet, 6 ביולי 2014
- עטלפי ישראל בשידור חי, החברה להגנת הטבע (קישור וסיסמה למצלמת רשת המתעדת בשידור חי את פעילות העטלפים)
- חקר עטלפים
- דניאל בן הלוי, מדוע עטלף משתמש באולטראסאונד על מנת למפות עצמים?, במדור "שאל את המומחה" באתר של מכון דוידסון לחינוך מדעי, 11 דצמבר 2010
אמה טילינג, The Secret of The Bat Genome - הרצאה ב-TED, ספטמבר 2012
- אלכס דורון, מדענים בארץ פיצחו את חידת ניווט העטלפים, באתר nrg, 26 באפריל 2013
- אוניברסיטת תל אביב, מדוע עטלפים צדים בלהקות, באתר "הידען", 12 בינואר 2015
עידו אפרתי, לעוף עם העטלף: מיקרופונים ו-GPS מספקים תובנות חדשות על היונק המעופף, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2015
- תמונות וסרטים
סרטונים על עטלפים, רשימת השמעה, באתר יוטיוב
I'm Batman - Amy Wray (סרט המסביר על העטלפים וחשיבותם האקולוגית), בערוץ של TED ביוטיוב
Flying Foxes Vs Freshwater Crocodile - Lands of the Monsoon - BBC, ערוץ BBC Earth ביוטיוב
Tripping the flight fantastic: Stunning images show agile bats hunting moths and drinking from pond, דיילי מייל, יולי 2015
Skin & Bones - Big Idea: Echolocation, ערוץ היוטיוב הרשמי של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע הסמית'סוניאן
Skin & Bones - Animal Life: Vampire Bat, ערוץ היוטיוב הרשמי של המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע הסמית'סוניאן
Amazonian Bats - סרט המראה בקצרה כיצד חוקרים עטלפים בשטח ותמונות של עטלפים באמזונס, Vimeo
How Do Bats Fly? | Science Take | The New York Times, ערוץ היוטיוב של הניו יורק טיימס
אייל ברטוב, עטלפי פירות - Egyptian Fruit Bat, יוטיוב
עטלפי פירות בישראל, יוטיוב, 23 במרץ 2014
צחי אבנור, עטלפי פירות בישראל, יוטיוב, 19 בספטמבר 2015
הערות שוליים
- ^ מילון בעלי חיים נכר (תשל"ב), 1972. האקדמיה ללשון העברית
- ^ 2.0 2.1 מבוא לעטלפים, Bat Conservation International.
- ^ ראו ערך ערפד.
- ^ 'Bag of Chips' Effect: Bats Eavesdrop on Other Bats to Find Food, נשיונל ג'אוגרפיק, 9 בינואר 2015.
- ^ Holy speed boost Batman! Brazilian free-tailed bats found to be the fastest flying animals, באתר Wired, 10 בנובמבר 2016,
Airplane tracking documents the fastest flight speeds recorded for bats, בכתב העת Royal Society Open Science, נובמבר 2016. - ^ דליה מזורי, ששש... החלה תרדמת החורף של העטלפים, באתר nrg, 24 בנובמבר 2013
- ^ אתר העוסק בסינדרום האף הלבן (אנגלית).
- ^ לרשימה מלאה כאן (אתר עטלפי ישראל)
- ^ (Izhaki, Korine, and Arad, 1995)
- ^ (Makin and Medelssohn, 1985)
- ^ ארז ארליכמן, גבול ירדן: במקום החיילים - עטלפים במוצבים, באתר ynet, 31 בינואר 2010
- ^ עטלפים במקום חיילים: מוצבי צה"ל הנטושים התמלאו בעטלפים, חדשות 2 ביוטיוב
- ^ ישראל מצטרפת לאמנת Eurobats לשימור העטלפים בעולם, פורטל החקלאות והסביבה, 26 באוגוסט 2014.
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף טז עמוד א
- ^ ליל העטלף הבינלאומי בארגון שימור עטלפים בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם
- ^ ליל העטלף הבינלאומי 2013 באתר רשות הטבע והגנים.
- ^ Grzimek p.307
מיזמי קרן ויקימדיה |
---|
![]() |
עטלפים | ||
---|---|---|
ממלכה: בעלי חיים • מערכה: מיתרניים • מחלקה: יונקים • אינפרא-מחלקה: שלייניים • על-סדרה: לאורסיאתריה • סדרה: עטלפים | ||
דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera) |
עטלפי דבורה (Craseonycteridae) • פרספוניים (Hipposideridae) • ערפדים מדומים (Megadermatidae) • עטלפי פרי (Pteropodidae) • פרספיים (Rhinolophidae) • יזנוביים (Rhinopomatidae) | ![]() ![]() |
דמויי נשפון (Yangochiroptera) |
אשמניים (Emballonuridae) • פורפטריים (Furipteridae) • אשפיים (Molossidae) • שפתניים (Mormoopidae) • מיסטציניים (Mystacinidae) • מיזופודיים (Myzopodidae) • נטליים (Natalidae) • עטלפי בולדוג (Noctilionidae) • לילניים (Nycteridae) • זיזפיים (Phyllostomidae) • דיסקתיים (Thyropteridae) • נשפוניים (Vespertilionidae) |