עטלפים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
המונח "עטלף" מפנה לכאן. אם הכוונה למשמעות אחרת, ראו עטלף (פירושונים).
קריאת טבלת מיוןעטלפים
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
מחלקה: יונקים
אינפרא־מחלקה: שיליניים
על־סדרה: לאורסיאתריה
סדרה: עטלפים
שם מדעי
Chiroptera
תחום תפוצה
ראשי עטלפים שונים
איור של מיני עטלפים שונים

עטלפים או עֲטַלֵּפָאִים[1] (שם מדעי: Chiroptera) היא סדרה של בעלי חיים מעופפים במחלקת היונקים, הכוללת כ-115 סוגים ולמעלה מ-1,400 מינים,[2] והיא השנייה בגודלה במחלקה זו, לאחר סדרת המכרסמים. מאובנים של עטלפים קדומים כמו הסוג Onychonycteris והפלאוכירופטריקס הראו שעטלפים מעופפים ובעלי יכולת ניווט על ידי איכון הד קיימים מימי קדם בתקופת האאוקן.[3] העטלפים נפוצים בכל העולם למעט הקוטב הצפוני והקוטב הדרומי. העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים וחשיבותם האקולוגית גדולה, הן של העטלפים אוכלי הפירות והן של אוכלי החרקים. בגלל מראם והיותם פעילי לילה, זכו העטלפים ליחס של פחד ושנאה מבני האדם ובתרבויות רבות קושרו לאופל ולרשע.[4] בעשורים האחרונים גברה המודעות לחשיבות העטלפים לאקולוגיה ולבני האדם, וביחד איתה גברו פעילויות שימור ומחקר של עטלפים.

פיזיולוגיה ואנטומיה

העטלפים הם יצורים חברותיים וחיים בלהקות, המונות לעיתים אלפי פרטים. אפשר לראותם תלויים במערות כשגופם הפוך. תוחלת החיים של העטלפים מגיעה לעשרים שנה ולעיתים אף יותר, תוחלת חיים ארוכה מאוד לבעל חיים כה קטן במידותיו. גודל העטלפים נע בין עטלף פירות זהוב-כיפה (Acerodon jubatus) שמשקלו עד 1.5 ק"ג ומוטת כנפיו 1.7 מטר, לבין עטלף דבורה (Craseonycteris thonglongyai) שמשקלו 1.5 גרם ומוטת כנפיו 10 ס"מ והוא הקטן שביונקים.

כנפי העטלפים מורכבות מעור המתוח על עצמות גפיהם הקדמיות, שמסתיימות כעצמות דקות וארוכות. על הבוהן המבצבצת מכל כנף ישנה ציפורן המאפשרת אחיזה לצורך טיפוס או תלייה. לעטלפים שרירי חזה חזקים המאפשרים את תנועת הכנפיים. לעצם החזה של העטלפים יש מבנה מיוחד הדומה לזה של העופות. לעטלפים גם בלוטות שומן שמהן מופרש חומר שמנוני המשמן את עור הכנפיים לשמירה על גמישותן.

לעטלפי הפרי חוש ראייה טוב, אולם אצל עטלפי החרקים (עטלפים קטנים) הראייה מנוונת בדרגות שונות. חוש ההתמצאות של העטלפים מתבסס על הפקת גלי קול בתדרים גבוהים יותר מהתדר אותו יכולה אוזן בני אדם לשמוע. כושרם לעבד את המידע המצוי בגלים המוחזרים מהעצמים בסביבה (כמו משך ההחזרה, צורת הגל המוחזר והפרשי מופע) מאפשר להם להתחמק ממכשולים במסלול מעופם, לגלות, ואף להתביית, על טרף המצוי בשדה הקלט שלהם, כולל מרחקו מהם ושינויים במיקומו עקב תנועה או ניסיון הימלטות. לכן חוש הראייה איננו קריטי עבורם - יכולת איכון באמצעות הד שלהם מפותחת במידה מספקת כדי להקנות להם 'תמונה מרחבית' בכושר הפרדה גבוה מאוד. לחלק ממיני העטלפים יש קרומי עור על אפם ואוזניהם, שמשפרים את יכולת השמעת הקולות וקליטת ההד. העיטורים על האף מכונים עלה אפי בשל דמיונם לעלה, בעוד שהעיטורים על האוזניים מכונים "צפירים" בשל דמיונם לקרני העז.

חלק ממיני העטלפים לא רק מאכנים מזון באמצעות הדי הקולות שהם משדרים, אלא גם ב"ציתות" לקולות והדים ששידרו עטלפים אחרים. הם מסוגלים לנתח את ההד המוחזר מקריאה של עטלף אחר ולהסיק מכך שיש מזון בסביבה.[5][6]

נמצא שלעטלפים רבים מבנה אוזן ייחודי: היעדר תעלה גרמית מלאה המובילה את נוירוני השמע, או לחילופין, על קיומה של תעלה גרמית מחוררת. אנומליה זו היא כנראה אחד הגורמים המרכזיים המאפשרים את יכולות השמיעה החריגות המאפיינות את העטלפים.

פעימות לבם בלילה, בפעולה, נעות בין 300 עד ל-1000 פעימות לדקה באחד ממיני העטלפים הקטנים שנקרא מיקרו-עטלף (Microbat). לעומת זאת, פעימות לבם של העטלפים השוהים בתרדמת חורף יורדות ל-10 פעימות לדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה בחורף, כשאין בנמצא מזון.

  • עטלף ואיבריו: כנפי העטלף הם קרום דק וחזק המחובר לידיו, אצבעותיו וגופו של העטלף, ולעיתים אף לרגליו
    עטלף ואיבריו: כנפי העטלף הם קרום דק וחזק המחובר לידיו, אצבעותיו וגופו של העטלף, ולעיתים אף לרגליו
  • פוחלץ של עטלף פירות המראה את הגוף והשלד
    פוחלץ של עטלף פירות המראה את הגוף והשלד
  • איכון הד (Echolocation)
    איכון הד (Echolocation)

תעופה

העטלפים הם היונקים המעופפים היחידים, ושייכים למועדון מצומצם של בעלי חיים מעופפים הכוללים את החרקים, הפטרוזאורים שנכחדו, והעופות.

מהירות וצורת התעופה משתנה ממין למין. העטלף המהיר ביותר הוא ככל הנראה אשף מקסיקני (שם מדעי: Tadarida brasiliensis) שיכול לעוף במהירות אופקית של 160 קמ"ש (כ-100 מייל לשעה). מהירות תעופה אופקית זו הופכת את האשף המקסיקני לבעל החיים המהיר ביותר בעולם.[7]

רבייה

קצב הרבייה של העטלפים נמוך יחסית ליונקים בגודלם (ובפרט ביחס למכרסמים), ובמרבית המינים נולד פרט אחד בלבד בכל המלטה. משך ההריון כחודשיים. לקראת ההמלטה מתקבצות חבורות רבות של נקבות במערות נפרדות מאלו של הזכרים. ברוב המינים משקלו של הוולד כ-20% ממשקלה של האם. הגור נתלה בפרוות אמו באמצעות שיניו וציפורניו, כל עוד היא מסוגלת לשאת את משקלו. אצל עטלפי חרקים בגיל שלושה שבועות מסוגלים הצעירים לצאת לתעופה קצרה. תקופת ההנקה נמשכת כחודשיים.

מיון ופילוגנטיקה

עטלף מהמין Corynorhinus townsendii
עטלף השייך לסוג אפלול
שועל-מעופף אפור-ראש פורש כנף בגן החיות התנ"כי
עטלפון אירופי (Pipistrellus pipistrellus) בתעופה
עטלפים מהמין אשף מקסיקני מגיחים בנחיל ענק ממערת בראקן שבטקסס.
עטלף מהמין ערפד מצוי בתעופה

מיון

סדרת העטלפים מחולקת באופן מסורתי לשתי תתי סדרות – עטלפים קטנים ועטלפים גדולים. עם למעלה מ-1,200 מינים, סדרה זו שנייה בגודלה במחלקת היונקים רק לסדרת המכרסמים.[8]

מאז שלהי המאה ה-19, דנות שתי תאוריות בנושא הקרבה בין שתי קבוצות העטלפים. תאוריה א' המקובלת יותר גורסת שהסדרה היא קבוצה מונופילטית, כלומר ששתי קבוצות העטלפים קרובות אחת לשנייה יותר מליונקים אחרים. תאוריה ב' גורסת ששתי הקבוצות הן שושלות אבולוציוניות נפרדות.

במיונים מולקולריים חדשים יותר הסתבר כי קבוצת עטלפים קטנים אינה מונופילטית, ובמאמרים מתחילת המאה ה-21 הוצעה חלוקה לשתי תת-סדרות חדשות: דמויי עטלפי פרי (Yinpterochiroptera), שכוללת את עטלפי הפרי ועוד מספר משפחות של עטלפי חרקים ודמויי נשפון (Yangochiroptera) שכוללת בעיקר עטלפים טורפים, בעיקר של פרוקי-רגליים אך גם של חולייתנים קטנים. חלוקה זו חדשה יחסית ובספרות הקיימת עדיין ניתן למצוא את החלוקה הקלאסית, בייחוד בספרים מהמאה ה-20.

המיון הקלאסי

המיון החדש

אקולוגיה

להקת עטלפים יוצאת לשחר אחר מזון בשקיעה
מושבה של עטלפי פאליד.

לעטלפים חשיבות אקולוגית רבה.[2] עטלפי הפירות מאביקים עצים ופרחים ומפיצים את זרעיהם על פני שטח רב ולמרחקים ארוכים. כך יוצרים העטלפים יערות גדולים. עטלפי החרקים משמשים מדבירים טבעיים בהיותם מסוגלים לטרוף אלפי חרקים מזיקים מידי לילה, ובפרט יתושים ועשים. כך מגינים העטלפים על הצמחים מפני מזיקים ואף עוזרים לחקלאות.

עטלפים רבים חיים במושבות גדולות וצפופות בתוך מערות. צואת העטלפים עשירה בחומרים אורגניים ומשמשת מצע לבעלי חיים אחרים במערה (בעיקר פרוקי-רגליים) אך גם דשן טוב.

מיני עטלפים רבים, בעיקר עטלפי חרקים, נכנסים לתרדמת חורף בעונה הקרה של השנה, בעיקר עקב התמעטות במקורות המזון עקב דעיכה בפעילות חרקים מעופפים. כאשר העטלפים נכנסים לתרדמת הם מפחיתים את הפעילות המטאבולית בגופם ויכולים להוריד את קצב פעימות לבם עד ל-10 פעימות בדקה, וכך הם חוסכים אנרגיה רבה ומצליחים לשרוד על מאגרי השומן שהצטברו בגופם כאשר טרפו אלפי חרקים באביב ובקיץ. בשלב תרדמת החורף הם פגיעים מאוד ועשויים להתעורר בעקבות אור או רעש. התעוררותם גורמת לשריפת מאגרי השומן עקב המעבר לפעילות מלאה, דבר שפוגע בסיכויי השרדותם למשך החורף, עקב רעב. לכן חשוב מאוד לא להיכנס למערות עטלפים בחורף ולא להפריע להם בשנתם.[9]

החל מאמצע העשור הראשון של המאה ה-21 מתו מיליוני עטלפים בארצות הברית וקנדה כתוצאה מפטריה בשם Pseudogymnoascus destructans (אנ'). הפטריה גורמת לתסמונת האף הלבן (WNS) ולבעיות בתרדמת החורף של העטלפים - דברים הגורמים למותם באחוזים גבוהים ביותר. המחלה נחשבת לקטלנית ביותר ומעט מאוד ידוע עליה. מומחי עטלפים חוששים שהמחלה, שכבר גורמת לפגיעה קשה במיליוני עטלפים, תביא להכחדת מספר מיני עטלפים ולפגיעה קשה בטבע. הפטריה נתגלתה לראשונה ב-2006 במזרח אמריקה הצפונית. החוקרים משערים שמקור הפטריה הוא מאירופה ושעטלפי העולם הישן פיתחו עמידות מסוימת למחלה.[10]

עטלפים בישראל

עטלף פירות מתעופף בשדרות רוטשילד, תל אביב

בישראל יש 33 מיני עטלפים. אחד מהם הוא עטלף פירות מצוי והשאר עטלפים אוכלי חרקים (בהם יזנוב קטן, יזנוב גדול, פרסף בהיר, פרספון מצוי, אשף מצוי, עטלפון ריפל, אודנן, נשפון מצוי, עטלפון לבן-שוליים, לילן מצרי ועוד).[11][12]

בתקופה מסוימת היו עטלפי הפירות מרובים עד כדי כך ששיערו בטעות כי הם מזיקים לחקלאות. למעשה, מחקר שפורסם ב-1999 הראה[13] שרק 15% מהפירות מהם העטלפים ניזונים היו גידולים חקלאיים, ורק שניים מהם גודלו קרוב לאזור המחקר. ההכרזה על עטלף הפירות המצוי כעל מזיק חקלאי על ידי רשות שמורות הטבע ומשרד החקלאות הובילה לניסיונות מיגור העטלפים, בעיקר פעולות של עישון מערות על ידי אתילן-די-ברומיד (1958) והרעלה בגז לינדן אשר פגעו פגיעה קשה באוכלוסיות עטלפי החרקים בארץ ואף בפועלים שהשתמשו בו. אוכלוסיית עטלפי הפירות קטנה, בסופו של דבר, כנראה עקב פיצוץ אוכלוסין.[14] ריסוס והרעלת מערות עטלפים רבות ברעלים וקוטלי חרקים, החל משנות ה-60 של המאה ה-20 ועד סוף שנות ה-80 של המאה ה-20 הביא אוכלוסיות רבות של מיני עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים, הנחשבים למדבירים טבעיים האוכלים חרקים המזיקים לחקלאות כמו עש) על סף הכחדה. כך למשל במערת אצבע בהר הכרמל מאוכלוסייה בת מספר מינים ואלפי פרטים בשנות ה-30 של המאה ה-20 נותרו רק פרטים בודדים.

בעקבות מאמצים של החברה להגנת הטבע, ושל מומחי עטלפים מהארץ ומחו"ל הופסקה הרעלת המערות והחלו מאמצים בחקירת ושימור העטלפים. מרכז היונקים בחברה להגנת הטבע מנהל מדי שנה סקרים על מצב וכמות העטלפים בארץ. ממצאים מ-2009 מראים על אוכלוסיות קטנות (ברוב המינים בדרך כלל כמה מאות פריטים ובנפוצים מספר אלפים) אך יציבות. כמו כן הותקנו תיבות ללינת עטלפים במספר מקומות בארץ. אחד ממיזמי השימור הגדולים של עטלפים בארץ הוא הכשרת מוצבים נטושים של צה"ל בגבול עם ירדן ללינת עטלפים (בעיקר עטלפי חרקים). מיזם זה מתבצע בשיתוף פעולה של צה"ל, רשות הטבע והגנים והחברה להגנת הטבע ונחל הצלחה.[15][16] ב-2014 הצטרפה ישראל לאמנת Eurobats לשימור עטלפים.[17]

ב-2023 דווח על מחקר בעקבות פעילות עטלפים בעיקר ממין נקבה, גם בשעות היום בשנים האחרונות, בעקבות ראיות שנמצאו בתל אביב, רמת גן, פתח תקווה, אשדוד וחיפה[18].


עטלפי ארץ ישראל
בארץ ישראל חיים 33 מיני עטלפים: 32 מהם הם עטלפי חרקים ואחד הוא עטלף פרי. רוב עטלפי החרקים בישראל נמצאים בסכנת הכחדה.
פרסף גמדי (Rhinolophus hipposideros) - עטלף חרקים נדיר בישראל
אפלול מצוי
עטלפון לבן-שוליים - עטלף החרקים הנפוץ בישראל

עטלפי פרי:

יזנוביים:

אשמניים:

פרספיים:

תת-משפחת פרספים:

תת-משפחת פרספוניים:

נשפוניים:

אשפיים:

לילניים:

שימור העטלפים

עשרות בני אדם צופים בגיחת העטלפים בגשר שדרת הקונגרס שבאוסטין, טקסס.

בעשורים האחרונים עלתה המודעות לחשיבות האקולוגית של עטלפים וקמו ארגונים ממשלתיים, ציבוריים ופרטיים העוסקים בשימורם, דוגמת Bat Conservation International. ארגונים אלה עוסקים בפעולות שימור בטבע, מחקר, חינוך, הסברה ושתדלנות ציבורית.

החל מ-1997 מתקיים מדי שנה "ליל העטלף הבינלאומי". זהו אירוע שנתי בינלאומי להעלאת המודעות לעטלפים ולבתי הגידול שלהם. הוא מצוין בשבוע האחרון של אוגוסט במעל 30 מדינות (כולל ישראל).[19] במסגרת האירוע מקיימים ארגוני סביבה שונים סיורים, הרצאות ופרסומים אחרים בנושאי חיי העטלפים, בתי-הגידול שלהם והצרכים שלהם. האירוע מתקיים גם בישראל, ומאורגן על ידי רשות הטבע והגנים.[20]

דוגמה לשימור מוצלח של עטלפים היא קהילת העטלפים של העיר אוסטין שבטקסס, ארצות הברית. כיום העיר ידועה בין השאר בזכות אוכלוסיית ענק (בת מיליון וחצי פרטים) של עטלפים מהמין אשף מקסיקני (Tadarida brasiliensis) שהתנחלה מתחת לאחד הגשרים הראשיים בעיר - גשר שדרת הקונגרס על שם אן ריצ'רד (אנ'). זהו הריכוז הגדול ביותר בעולם של עטלפים ממין זה אחרי מערת בראקן. בהתחלה התושבים חששו מהעטלפים וראו בהם איום אך מאמצי חינוך והסברה מצד ד"ר מרלין טאטל ופעילי טבע אחרים הפיגו את חששותיהם, כשהסבירו לעירייה ולתושבים שהעטלפים אינם מסוכנים אלא אף מועילים מאוד לעיר ולתושביה. הגשר ועטלפיו הפכו לאטרקציה תיירותית שחביבה על המקומיים והתיירים הזרים כאחד, ואלה באים בהמוניהם לצפות בנחיל העטלפים הענק היוצא לצוד חרקים בעת השקיעה, דבר המניב הכנסות רבות לעיר.

מאז שנות ה-2000 ננקטות בישראל פעולות שימור של עטלפים. פעולות אלה כוללת מלבד ניטור אוכלוסיות, מחקר, חינוך והסברה גם הסבה של מבנים נטושים כגון מוצבי צה"ל ללינת עטלפים והתקנת תיבות לינה לעטלפים ברחבי הארץ.

ב-2015 הצטרפה ישראל לאמנה הבינלאומית Eurobats הפועלת להגנה על עטלפי אירופה ואזורי תפוצתם.[21]

העטלפים בתרבות

בגלל מראם המוזר והמפחיד לעיתים, והיותם יצורי לילה, שימשו העטלפים בתרבות אלגוריה לאפלה ולכוחות האופל. מפלצות על-טבעיות כמו דרקון וגרגויל צוידו בכנפי עטלף ודמותו של דרקולה הערפד מלאה במוטיבים של עטלף: ניבים, גלימה שחורה, לא יכול לסבול את אור היום, יכול לשנות צורה לעטלף.

בתנ"ך

"בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ־לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֺ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים"

— ספר ישעיהו, פרק ב', פסוק כ'.

בתלמוד

נכתב שעטלף נהפך לערפד אחרי 7 שנים (אין הכוונה לערפד המיתולוגי): "צבוע זכר לאחר שבע שנים נעשה עטלף, עטלף לאחר שבע שנים נעשה ערפד, ערפד לאחר שבע שנים נעשה קימוש, קימוש לאחר שבע שנים נעשה חוח, חוח לאחר שבע שנים נעשה שד, שדרו של אדם לאחר שבע שנים נעשה נחש".[22]

במסכת בכורות נכתב שעטלף מטיל ביצים: ”כל המוליד מניק וכל המטיל ביצים מלקט חוץ מעטלף שאף על פי שמטיל ביצים מניק” (דף ז' עמוד ב'). מספר פרשנים נדרשו להבדל בין קביעה זו של התלמוד לבין הידע העדכני שבידינו, לפיו העטלף מוליד וולדות חיים. יש שטענו שהתלמוד התייחס לחיה אחרת ולא לעטלף של ימינו, יש שטענו שבעבר העטלף אכן הטיל ביצים אלא שמאז "השתנו הטבעים", ויש שהעלו את האפשרות שחז"ל טעו בהבנתם את דרכי הרבייה של עטלפים.[23][24]

בצה"ל

העטלף הוא הסמל הלא רשמי של יחידת הקומנדו הימי, שייטת 13. כנפי העטלף מופיעים בסיכת היחידה, המוטו שלה הוא ”כעטלף המגיח בעלטה, כלהב המבתר בדומיה, כרימון המנפץ ברעם” ועמותת בוגרי שייטת 13 נקראת עמותת העטלף. סמל עטלף מופיע גם בתג היחידה של מערך ההגנה האווירית (הסיבה לכך היא היסטורית: מערך ההגנה האווירית הפעיל מכ"ם בשם זה). טייסת 119 של חיל האוויר הישראלי, המפעילה מטוסי F-16I סופה, מכונה "טייסת העטלף". כמו כן, ישנו מסוק סיור ימי בצה"ל שנקרא "עטלף".

בתרבות הסינית

העטלף הוא אות לאושר ומזל טוב. ברבים מחפצי האומנות הסיניים, ברקמות ובתכשיטים מופיעים חמישה עטלפים סביב פרח האפרסק, שמשמעותו חיים. חמשת העטלפים מסמלים את כל הדברים שהאדם מתאווה להם: בריאות, עושר, מזל טוב, אריכות ימים ושלווה.

בקומיקס

באטמן ("איש העטלף") הוא דמות קומיקס של בלש וגיבור-על הלוחם בפשע לבוש בתחפושת עטלף (בחלק מהגרסאות היא גם שריון גוף), האמורה להשרות פחד על לב אויביו. בחלק מהסיפורים על באטמן מוצגים העטלפים כלוחמי צדק ליליים, הנוסכים בבאטמן את הדחף להילחם ברשע[25] ולעיתים אף מסייעים לו בכך. דמותו של באטמן תרמה לשיפור התדמית של העטלפים בעיני הציבור.[דרוש מקור]

גלריה

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עטלפים בוויקישיתוף
חקר עטלפים
תמונות וסרטים

הערות שוליים

  1. ↑ מילון בעלי חיים: נכר (תשל"ב), 1972, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ 2.0 2.1 מבוא לעטלפים, Bat Conservation International
  3. ↑ Bat fossil solves evolution poser באתר ה-BBC,‏ 13 בפברואר 2008.
  4. ↑ ראו למשל את הערך ערפד
  5. ↑ 'Bag of Chips' Effect: Bats Eavesdrop on Other Bats to Find Food, נשיונל ג'יאוגרפיק, 9 בינואר 2015
  6. ↑ יונתן קפשוק, דרך ההתמצאות המוּלדת של העטלפים, באתר N12, מאי 2021
  7. ↑ Holy speed boost Batman! Brazilian free-tailed bats found to be the fastest flying animals, באתר Wired,‏ 10 בנובמבר 2016,
    Airplane tracking documents the fastest flight speeds recorded for bats, בכתב העת Royal Society Open Science, נובמבר 2016
  8. ↑ Grzimek p.307
  9. ↑ דליה מזורי, ששש... החלה תרדמת החורף של העטלפים, באתר nrg‏, 24 בנובמבר 2013
  10. ↑ אתר העוסק בתסמונת האף הלבן (אנגלית)
  11. ↑ לרשימה מלאה כאן (אתר עטלפי ישראל)
  12. ↑ אתר למנויים בלבד צפריר רינת, עדות שמיעה: איך ישראל הפכה למעצמה עטלפית, באתר הארץ, 10 באוגוסט 2018
  13. ↑ (Izhaki, Korine, and Arad, 1995)
  14. ↑ (Makin and Medelssohn, 1985)
  15. ↑ ארז ארליכמן, גבול ירדן: במקום החיילים - עטלפים במוצבים, באתר ynet, 31 בינואר 2010
  16. ↑ עטלפים במקום חיילים: מוצבי צה"ל הנטושים התמלאו בעטלפים, חדשות 2 ביוטיוב
  17. ↑ ישראל מצטרפת לאמנת Eurobats לשימור העטלפים בעולם, פורטל החקלאות והסביבה, 26 באוגוסט 2014
  18. ↑ קוריאל, אילנה (2023-06-11). "לא רק בתל אביב: הממצא המפתיע על פעילות העטלפים ביום". Ynet. נבדק ב-2023-06-15.
  19. ↑ ליל העטלף הבינלאומי בארגון שימור עטלפים בחסות התוכנית הסביבתית של האו"ם
  20. ↑ ליל העטלף הבינלאומי 2013 באתר רשות הטבע והגנים
  21. ↑ פישר, נעה (2022-04-15). "מראם ועד עטלף: בעלי חיים שהוזכרו בתנ"ך". Ynet. נבדק ב-2022-04-15.
  22. ↑ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ז עמוד א'.
  23. ↑ הרב ברוך אפרתי, עטלף מטיל ביצים? באתר כיפה
  24. ↑ ד"ר משה רענן, "וכל המטיל ביצים מלקט, חוץ מעטלף" באתר פורטל הדף היומי
  25. ↑ למשל ברומן הגרפי הידוע "באטמן: האביר האפל חוזר" מאת פרנק מילר


עטלפים
ממלכה: בעלי חיים • מערכה: מיתרניים • מחלקה: יונקים • אינפרא-מחלקה: שלייניים • על-סדרה: לאורסיאתריה • סדרה: עטלפים
דמויי עטלפי פרי
(Yinpterochiroptera) 		עטלפי דבורה (Craseonycteridae) • פרספוניים (Hipposideridae) • ערפדים מדומים (Megadermatidae) • עטלפי פרי (Pteropodidae) • פרספיים (Rhinolophidae) • יזנוביים (Rhinopomatidae)
דמויי נשפון
(Yangochiroptera) 		אשמניים (Emballonuridae) • פורפטריים (Furipteridae) • אשפיים (Molossidae) • שפתניים (Mormoopidae) • מיסטציניים (Mystacinidae) • מיזופודיים (Myzopodidae) • נטליים (Natalidae) • עטלפי בולדוג (Noctilionidae) • לילניים (Nycteridae) • זיזפיים (Phyllostomidae) • דיסקתיים (Thyropteridae) • נשפוניים (Vespertilionidae)
יונקים
בעלי חיים ← מיתרניים ← בעלי חוליות ← בעלי שפיר עוברי ← סינאפסידה ← תראפסידה ← קיינודונטיים ← דמויי יונקים ← יונקים
קדם-יונקים
אוסטרלוספנידה יונקי הביב
תריה
מטאתריה (יונקי כיס)
יונקי כיס אמריקאיים אופוסומים • אופוסומים חדפיים
יונקי כיס אוסטרליים קנגוראים • מוניטאים • חפרפרות כיס • בנדיקוטאים • טורפי כיס
אאותריה (יונקי שליה)
אטלנטוגנטה
דלשינאים פילוסאים • ארמדילאים
אפרותריה אפרואינסקטיפילים (חדפי פיל • טנרקאים • שנבובאים) • פיינונגולטה (שפנאים • טתיתריה (פילאים • תחשאים))
בוראואאותריה
אאוארכונטוגליריים
אאוארכונטה חדפי עצים • דמויי פרימטים (גלשנאים ופרימטים)
גלירס מכרסמים • ארנבאים
לאורסיאתריה אוכלי חרקים
סקרוטיפריה עטלפים
פרונגולטה פריה (טורפים • פנגולינאים) • מפריטי פרסה • מכפילי פרסה • לווייתנאים
מרידיונגולטיים - נכחדה ליטופטרנה • נוטונגולאטויים • אסטרפותרים • פירותראים • קסנונולטיים
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

עטלפים36602125Q28425

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=עטלפים&oldid=2946486"