אויגן טויבלר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה.
אוֹיְגֶן טוֹיְבְּלֶר (בגרמנית: Eugen Täubler; 10 באוקטובר 1879, גוסטין, פרוסיה, הקיסרות הגרמנית – 14 באוגוסט 1953, סינסינטי, אוהיו) היה חוקר חשוב של התקופה הקלאסית והיסטוריון של העם היהודי.
ילדות ובגרות
אויגן טויבלר נולד בעיירה גוסטין שבמחוז פוזן בפרוסיה, הקיסרות הגרמנית, שם התגוררו כשלושים עד ארבעים משפחות יהודיות. אביו היה סוחר תבואה, ואמו בת לשושלת רבנים ענפה, שהקפידה מאוד על לימודי בנה מכיוון שרצתה שימשיך במשלח יד אבותיו, דבר שגרם לו בילדותו למורת רוח רבה. לאחר סיום חוק לימודיו בגימנסיה החל ללמוד בבית המדרש לרבנים בברלין מיסודו של הילדסהיימר, על מנת להיהפך לרב. טויבלר פנה ללמוד תלמוד, אך במהרה נשבה בקסמיה של התרבות הקלאסית, קרי לימודי יוון ורומא העתיקות. הוא עזב את בית המדרש לרבנים והחל ללמוד בבית המדרש הגבוה ללימודי יהדות, במקביל ללימודיו באוניברסיטת ברלין.
ניצני החיים האקדמיים
עוזרו של מומזן
ב-1899 המליצה עליו האוניברסיטה להיות עוזר מדעי לתיאודור מומזן, שבמחיצתו שהה בשנים הראשונות של המאה העשרים. הוא אף עסק בהכנת ספרו המונומנטלי על תולדות רומא וכן בדברי ימי עם ישראל בעת העתיקה, בימי הביניים ובעת החדשה. את הדוקטורט עשה בשנת 1904 באוניברסיטת ברלין, נושא התזה היה: "הפרתים אצל יוספוס". הוא התלמד תחת חסותו של ריינהולד קוזר (Koser) בארכיון לתולדות ימי הביניים והתקופה המודרנית.
ייסוד הארכיון לתולדות יהודי גרמניה
בשנת 1905 ייסד טויבלר את הארכיון לדברי ימי יהודי גרמניה, ועמד בראשו. הארכיון איגד מאתיים גנזכים שונים שאוגדו יחדיו מכל רחבי גרמניה, תעודות ופנקסי קהילות שחלק הארי שלהם מן המאה ה-17 ואילך.
במסגרת תפקידו הוציא מ-1909 עד 1914 את כתב העת Mitteilungen aus dem Gesamtarchiv der deutschen Juden ("דוחות מהארכיון הכולל של יהודי גרמניה"), שם פרסם את מאמריו השונים במדעי היהדות. הוא לא שאף להניח תאוריות חדשות, כי אם בלימודי שיטה. הוא דגל בחקר היהדות בכלים היסטוריים ולא באמות מידה מתוחמות ומוטות תאולוגית כפי שהיה נהוג עד אותה עת. שאיפתו של טויבלר הייתה ייצובו של מחקר ההיסטוריה על שלושה יסודות אובייקטיביים: שמירת המאפיין הייחודי של נושא ההיסטוריה ועצמיות, הגירה והתיישבות, הסתגלות והתבוללות. הוא פירש את ההיסטוריה היהודית כחלק מתהליכי היסטוריה גדולים. תחת ידיו של טויבלר התלמד ד"ר גיאורג הרליץ, שייסד שנים רבות לאחר מכן את הארכיון הציוני בברלין, העבירו לארץ ישראל וכיהן כמנהלו כעשרים שנה.
המכון ללימודי היהדות
ב-1910 החל טויבלר להורות כמרצה להיסטוריה של עם ישראל בתקופה ההלניסטית והרומית ב"בית המדרש הגבוה ללימודי יהדות" בברלין. טויבלר הציב את ההיסטוריה הגנטית של הסדרים פוליטיים כתופעה ביולוגית-היסטורית. הוא פרסם מחקרים על היווצרותן של פריבילגיות היהודים בימי הביניים. בספרו מ-1913 כתב על החוזים המדיניים הגדולים של הרפובליקה הרומית. באותו הספר הצליח טויבלר להוכיח את אמיתותו של החוזה שנחתם בין יהודה המקבי לרומי, עליו כתוב בספר חשמונאים א', וכן מחקרים על ספר קדמוניות היהודים של יוספוס פלביוס. לדעת טויבלר מדינת החשמונאים נוצרה ואף נפלה בשל התנאים הגאוגרפיים והפוליטיים שהתהוו באזור. היות שפומפיוס סבר בשנת 63 כי לא היה לאל ידם של היהודים להשתתף בהגנת גבולותיה המזרחיים של האימפריה הרומית, הוא סתם את הגולל על עצמאותה של מדינת החשמונאים.
הפריחה
מייסד האקדמיה למדעי היהדות בברלין
ב-1919 ייסד טויבלר את האקדמיה למדעי היהדות בברלין, וניהל אותה עד 1920. בעקבות מכתב שקיבל מזלמה שטרן, שחיברה ספרים על תקופת האבסולוטיזם הנאור בגרמניה, הטיל עליה את מלאכת העריכה של סדרת הספרים שהתכוון לפרסם. הייתה זו סדרת כרכים מקפת תחת הכותר "המדינה הפרוסית והיהודים", כשם ספרו של מקס להמן. שנים אחדות לאחר מכן נישאו השניים. מ-1921 עד 1924 כיהן טויבלר כפרופסור להיסטוריה עתיקה בציריך.
פרופסור לעת העתיקה באוניברסיטת היידלברג
בשנת 1924 הוזמן אויגן טויבלר לרשת את הקתדרה של דומשבסקי והתמנה לפרופסור מן המניין בהיסטוריה של העת העתיקה באוניברסיטת היידלברג וב-1929 נעשה לחבר האקדמיה של היידלברג. בראשית 1934, בעקבות עליית הנאצים לשלטון, פוטר[1] יחד עם מרצים יהודים ומומרים נוספים עקב יהדותו והחליט לעזוב את היידלברג.
בשנת 1935 שב טויבלר ללמד כבעברו הרחוק בבית הספר הגבוה למדעי היהדות בברלין.
אחרית ימיו
בערוב ימיו, בין השנים 1940 ל-1941 היה מרצה להיסטוריה בהיברו יוניון קולג' בסינסינטי. בתקופה זו התמקד במחקרו ובהרצאותיו בפרשנות התנ"ך, בעיקר של ספרי איוב ותהלים, תרגום השבעים והתקופה ההלניסטית. הוא כתב ספר על תולדות ישראל, ממנו נותר חלק ניכר וכתב מאמרים על תולדות יהודי גרמניה בתקופה החדישה. הוא אף כתב מאמרים על "מיכלאנג'לו והנביאים", מאמר על "רמברנדט והיהודים", מחזה על "שמשון ודלילה", מחזה על רמברנדט בשם "הטרגדיה של הגאון" וכן כתב שני רומנים על הטרגדיה שהמיט היטלר על האנושות.
אויגן טויבלר נפטר בסינסינטי בשנת 1953. ארכיונו הפרטי של טויבלר פתוח לציבור בספריית אוניברסיטת בזל. העמיד תלמידים למכביר, ומהם בולטים יצחק בער ובן-ציון דינור.
שיטת מחקרו
טויבלר שילב את הראייה האוניברסלית של אדוארד מאייר ביחד עם שיטת החדירה המושגית והמחשבתית של מומזן, בתוספת גישה פילוסופית משלו. הוא ניסה להבין את המדינה הרומית על ידי התבוננות במבניה ובתפקודיה. התמזג בו השילוב בין מחקר דקדקני ביותר לפי כוונת דברי הטקסט, לבין ניסוח אומנותי של הדברים, הוא תפש את התמונה הגדולה והשלמה ורק אז הסיק מן הכלל אל הפרט. טויבלר היה היסטוריון כללי ותפש את התהליך ההיסטורי בגישה מאחדת, ואת המאורעות כנתונים זה בתוך זה ולא זה בצד זה.
כתב את ספרו החשוב "אימפריום רומנום". את מאמרו על ה"ארכאולוגיה של תוקידידס" פותח טויבלר באבחון הסוגים השונים של פרוזה ומכאן מברר את מגמתו המדינית של הסופר.
במחקריו על העולם העתיק התחקה טויבלר אחר צורתן הגאוגרפית של הארצות ומקומן ביבשת, כמהווים אבן פינה בתפישתו את גורלן ההיסטורי והתפתחותן. בשנים 1931 עד 1932 ערכה האקדמיה בהיידלברג דו"ח חפירות על לצורך בסיס לראשית רומא. טויבלר פותח את הדו"ח בתיאור המבנה החיצוני של היישוב הבודד, בצורות הבניינים, הרחובות וצורתם, מיקומם על הגבעות - ומכאן הוא מסיק על אופן הארגון החברתי ועל האזרח השקט שגדל בעיר מדינה המבודדת מדינית.
ספריו
- Ausgewahlte Schriften zur alten Geschichte/ Eugen Taubler. Stuttgart: F. Steiner Verlag Wiesbaden, 1987
- Der romische Staat/ Eugen Taubler; mit einer Einleitung von Jurgen von Ungern-Sternberg. Stuttgart: B.G. Teubner, 1985
- Die Archaologie des Thukydides/ Eugen Taubler. Hildesheim: G. Olms, 1979
- Tyche: historische Studien/ Eugen Taubler. Hildesheim: G. Olms, 1979
- Imperium Romanum: Studien zur Enthwicklungsgeschichte des romischen Reichs/ von Eugen Taubler. Roma: L'Erma di Bretschneider, 1964
- Biblische Studien: die Epoch der Richte/ herausgegeben von Hans-Jurgen Zobel. Tubingen: J.C.B. Mohr (P. Siebeck), 1958
- Judaea und die Juden/ Theodor Mommsen; mit einem Nachwort von Eugen Taubler. Berlin: Schocken, 1936
לקריאה נוספת
- בן-ציון דינור (ב. ד.),"טויבלר, אויגן", האנציקלופדיה העברית (כרך יח, עמ' 380-379), חברה להוצאת אנציקלופדיות, תשכ"ו.
- דניאל שוורץ, מבתי מדרש לרבנים למכון למדעי היהדות, בתוך: מיכאל הד, שאול כ"ץ (עורכים), תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים: שורשים והתחלות, ירושלים תשנ"ז, עמ' 463–465.
קישורים חיצוניים
- רשימת המאמרים של אויגן טויבלר באתר רמב"י
- דניאל שוורץ, נדידתם של היסטוריונים יהודים לארץ ישראל, אתר סנונית
- תמונה של אויגן טויבלר, זלמה שטרן וליאו בק, אתר אוניברסיטת היידלברג
- אויגן טויבלר, בקטלוג הארכיון הציוני המרכזי בירושלים
הערות שוליים
