דגנים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןדגנים
מיון מדעי
ממלכה: צמחים
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: דגנאים
משפחה: דגניים
עגלות עמוסות תבואה חזרה מהקציר משדות המושבה

דגנים הוא מונח כולל לתבואה חקלאית של צמחים מתורבתים ממשפחת הדגניים. באופן כללי ניתן להגדיר דגן כתבואה שניתן לטחון אותה כדי לייצר ממנה קמח ואחר כך לחם.

במקורה שימשה המילה דגן ככינוי לתבואה לאחר שנאספה לערימה[1].

לאחר הקציר של השדות נהוג לאכסן את הדגנים באסם. דישה היא הפעולה החקלאית שמטרתה הפרדת המוץ מן הדגן.

קבוצת הדגנים כוללת חיטה, דורה, שעורה, שיפון, אורז, שיבולת שועל, דוחן, בן-חילף טף ותירס.

ישנם לדגנים גם תתי זנים כגון כוסמין שנחשב תת-מין של החיטה.

להלכה דגן נחשב רק מחמשת מיני דגן.

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דגנים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ משה רענן, דגן, באתר למעשה - מכון התורה והארץ.
ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.