אוסף יהודה
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כמקובל, אין הערות שוליים, אין פסקת פתיחה, ויקיזציה.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: לא כתוב כמקובל, אין הערות שוליים, אין פסקת פתיחה, ויקיזציה. |
אוסף יהודה בספרייה הלאומית
בשנת 1949 החלו בני הזוג אתל ואברהם שלום יהודה לתכנן מעבר לישראל ובחינת הקמת מרכז מחקר מוסלמי- יהודי בירושלים, אשר יתבסס על אוסף על אוספו האישי[1]. בשנת 1951 רמז יהודה על כוונתו להעביר את האוסף שברשותו ל"בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי".
במכתב שנשלח בתאריך: 9.8.1951 למנהל בית הספרים הלאומי, דר' קורט ורמן, כתב יהודה שהאוסף שלו ארוז במחסן שקרוב לביתו בעיר ניו-הייבן ומוכן לשילוח לירושלים.[2]
בשל פטירתו הפתאומית של יהודה, החלה בשנת 1953 רעייתו אתל לטפל בקיטלוג הפריטים ושילוחם לירושלים. את ההצהרה הפומבית על העברת אוספו של יהודה לבית הספרים הלאומי בירושלים, היא נתנה בסעודה חגיגית שנערכה לכבודה על ידי בכירים באוניברסיטה העברית ונשיא המדינה דאז יצחק בן-צבי. בשנת 1955 נפטרה אתל מבלי שהשלימה את תהליך הקיטלוג שבו החלה וללא שהשאירה צוואה מפורשת בה היא מורה להעביר את אוספו של בעלה המנוח לבית הספרים הלאומי. כך החל מאבק משפטי ארוך בבית המשפט בקונטיקט ארצות הברית בין האוניברסיטה העברית לבין מבצע צוואתם של יהודה ואתל, אחיינו של יהודה. בסופו של המשפט בשנת 1966 פסק בית המשפט העליון לטובת האוניברסיטה העברית אשר קיבלה בשנת 1967 את האוסף לרשותה.[3]
באוסף יהודה נמצא גם אוספו הפרטי של יהודה הכולל את מכתביו, כתבי יד וספרים נדירים, עבודות מחקר, הגהותיו ויומנו האישי. אוספו של אברהם שלום יהודה הוא מהיקרים והחשובים בעזבונות שקבלה לידיה הספרייה הלאומית.
תכולת האוסף
האוסף מכיל 1400 כתבי יד, מהם 1186 בכתב ערבי (רובו בערבית, לצד 363 כתבי יד בפרסית, 264 כתב יד בטורקית העות'מאנית).
פרק הזמן בו עוסק האוסף הוא מהמאה התשיעית לספירה (המאה השלישית לספירה ההיג'רית) ועד למאה התשע-עשרה (המאה השלוש-עשרה לספירה ההיג'רית) ומכיל חיבורים בשפות רבות ביניהן ערבית, פרסית, טורקית, ספרדית ומספר שפות מדרום מזרח אסיה בתחומי מדעי האסלאם השונים, כולל מחקרי שפה וספרות, אומנות, רפואה ומתמטיקה.
האוסף מכיל גם 240 כתב יד בעברית וחמישה כתבי יד בלטינית, כמו כן מספר עותקים מעוטרים של סידורים.
בנוסף לכתבי היד, אוסף יהודה מכיל גם מספר ספרים נדירים מהמהדורות הראשונות שהודפסו בין השנים 1445–1500.
הפריטים החשובים ביותר באוסף, בין הפריטים הלא אסלאמיים, הם כתביו של אייזיק ניוטון מארכיונו הפרטי ואשר שייכים למקבץ כתביו התאולוגים אשר מגעים ל 7500 דפים, שאותם רכש יהודה במכירה פומבית בבית המכירות סות'ביס בשנת 1936.
ישנו אוסף נוסף שמכיל 1100 מסמכים ממסעות נפוליון במצרים.
הערות שוליים
[1]מכתב יהודה לחתנו יצחק גודס, בתאריך 6 יולי 1949, אשר מזמין בה את יצחק לבנות את המרכז ביחד, ארכיון הספרייה הלאומית הישראלית : MS. VAR.Yah
[2]מכתב יהודה שנשלח קורט וורמאן (Curt Wormann) בתאריך בתשעה לאוגוסט 1959 .
[3] Hebrew University Assn, V. Nye,148 Conn. 223 (1961)
