אורות (צמח)
אורות הוא שמו של צמח המופיע במקרא, בספר מלכים ב':
וַיֵּצֵא אֶחָד אֶל-הַשָּׂדֶה, לְלַקֵּט אֹרֹת, וַיִּמְצָא גֶּפֶן שָׂדֶה, וַיְלַקֵּט מִמֶּנּוּ פַּקֻּעֹת שָׂדֶה מְלֹא בִגְדוֹ"
.
בזמן הרעב בארץ מצווה אלישע על תלמידיו, ללקט ”אֹרֹת”, כדי להכין ממנו נזיד.
קיימות מספר שיטות עיקריות בשאלה מהו אותו צמח:
לפי הגמרא במסכת יומא ”תנא משמיה דר' מאיר זה גרגיר אמר ר' יוחנן למה נקרא שמן אורות שמאירות את העינים”,[1] הווה אומר זהו צמח "מאיר עיניים". יש המזהים אותו עם בן-חרדל מצוי (ארוגולה\גרגיר הנחלים). לשיטתו של רש"י: ”"ללקט אורות" - גרגיר שקורין אורגא שמאיר את העינים ויש שפותרין אורות ירקות כמו (ספר ישעיה, פרק ח', פסוק ד') כחם צח עלי אור” ומצודת ציון מבאר: ”"אורות" - ענינו צמחי שדה כמו:”טַל אוֹרֹת טַלֶּךָ” (ספר ישעיהו, פרק כ"ו, פסוק י"ט)” הרד"ק זיהה את הצמח עם פקועות השדה. גם התנא רבי מאיר, מפרש כי אורות ”זה גרגיר”. יש המציעים לזהות את הצמח המקראי עם בן חרדל מצוי (Eureca sativa; כמו הלע"ז שציין רש"י אורג"א[2]), ממשפחת המצליבים אשר צורתו מזכירה את הצנון. צמח זה גדל בכל אזורי הארץ, בשדות ובגידולי בר. עליו שימשו למאכל ובזרעיו השתמשו כתבלין.[3]
הערות שוליים
- ^ תלמוד בבלי, מסכת יומא, דף י"ח עמוד ב'
- ^ ראו משה קטן, אוצר לעזי רש"י על התנ"ך, מספר 3404
- ^ יהודה פליקס, עולם התנ"ך: מלכים ב', דוידזון עתי, תל אביב, 1994, עמ' 39.
