משה קטן

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

ד"ר משה קטן (פאול קליין, בלועזית) (1920-1995) היה ספרן, היסטוריון בלשן ומתרגם שהתמחה בצרפתית עתיקה. נודע בשל חיבורו אוצר לעזי רש"י.

ביוגרפיה

ד"ר משה קטן היה בלשן מומחה לצרפתית עתיקה, שהתגורר בירושלים. נולד בצרפת בשנת 1920 למשפחה יהודית-אלזסית ידועה, והצטיין בלימודיו. בראשית מלחמת העולם השנייה נישא לשולמית (סלמה, לבית פייסט), בת למשפחה יהודית שהיגרה לצרפת מפרנקפורט שבגרמניה. התקרב מאוד למר שושני. בזמן המלחמה עסקו שניהם במחתרת בחינוך ובטיפול בילדים יתומים שהוריהם נלקחו למחנות ריכוז, וכאשר נתגלו על ידי הגרמנים הצליחו לברוח לשווייץ. לאחר המלחמה חזרו לצרפת, ועם קום המדינה עלו ארצה וקבעו את ביתם בירושלים, שם נולדו להם שנים-עשר ילדים.

עד עלייתו ארצה היה ד"ר קטן מנהל אגף היודאיקה של הספרייה הלאומית של צרפת. בארץ עבד בתחילה כמנהל בית ספר של אליאנס בירושלים, ולאחר מכן היה מנהל המחלקה הלועזית של הספרייה הלאומית ומרצה להיסטוריה ולספרנות במוסדות שונים, עד צאתו לגמלאות. לפני שעלו לארץ סיים את התואר השני באוניברסיטה בצרפת, ובשנים הבאות עמל על הדוקטורט שלו שעסק בהיסטוריה של יהודי צרפת. תחום העניין שלו היה בעיקר צרפתית עתיקה. כבר בשנות המלחמה לימד בשווייץ יוונית ורומית, ולאחר מכן חקר את לעזי רש"י והוציא את ספרו בנושא.

אשתו שולמית קטן עבדה שנים רבות בארכיון הכנסת ולאחר מכן התנדבה תקופה ארוכה ביד שרה.

היו תקופות שבהן העביר שיעורים באוניברסיטה העברית על הצרפתית העתיקה בכתבי חכמי צרפת בימי הביניים[1].

ספרו אוצר לעזי רש"י

בפירושי רש"י לתנ"ך ולתלמוד הבבלי נמצאות אלפי מילים שרש"י כתב לשם הבהרה בצרפתית עתיקה (כתובה באותיות עבריות), בעזרתן ביקש רש"י להסביר ביטויים ומושגים. הסברים אלה נעשו במשך השנים סתומים בפני מרבית הלומדים, שלא היו בקיאים בשפה זו. בש"ס וילנא נעשה תרגום ראשון ללעזים אלה ליידיש בשם "המתרגם".

ד"ר קטן חקר אחרי השורשים הלשוניים של רש"י ותרגם את הלעזים לעברית בת זמננו. הספר לעזי רש"י על התלמוד יצא לאור בירושלים בשנת תשמ"ד (1984), והספר לעזי רש"י על התנ"ך יצא לאור בשנת תשנ"א (1991). תרגומיו הוכנסו לפרויקט השו"ת.

צאצאיו

בנו פרופ' רפאל קטן הוא אונקולוג במרכז הרפואי שיבא ויקיר ירושלים, נשוי לד"ר חיה קטן, גם היא רופאה בשיבא.

בתו אסתי היא מורה באופקים. בעלה היה רבי יעקב הורוביץ, שעמד בראש ישיבת אופקים עד לפטירתו.

בתו דינה היא עקרת בית. בעלה ז'ילבר היה סוחר. הם התגוררו בשטרסבורג ועלו לירושלים.

בתו מרים סמואל, מורה, כתבה את הספר 'נשים בתנ"ך'. הייתה נשואה לאיב.

בתו ברוריה מרצה במכללות שונות ונשואה לרב יצחק בן שחר ראש ישיבת קדומים.

בתו ציונה גוטליב, מיילדת במעייני הישועה, נשואה לדוד, תלמיד חכם שהיה בעבר יו"ר ארגון הנכים בישראל, גרים בבני ברק.

בתו ד"ר בת שבע היא רופאה ונשואה לרב מיכאל הרשקוביץ רב היישוב נריה ור"מ בישיבת מרכז הרב.

בנו הרב יואל קטן, ר"מ בישיבת שעלבים וראש מכון שלמה אומן ועוסק בההדרה של ספרות תורנית, נשוי לד"ר חנה קטן רופאת נשים, מרצה, סופרת ואשת ציבור ציונית-דתית.

בתו הרבנית אחינעם ברקו, מלמדת במדרשת הרובע ובאולפנת 'תהילה'. בעלה הוא הרב אשר ברקו. הם מראשוני המתיישבים ברובע המוסלמי בירושלים.

בנו הרב חננאל קטן, לשעבר תושב נצרים. ראש הכולל בקבר שמעון הצדיק, ונשוי לאביבה. גרים בירושלים.

בנו הרב צוריאל קטן, מורה בבית אל, נשוי למרב, גרים ביישוב נריה.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים