אורינין
.jpg) | |
| כנסייה באורינין | |
| מדינה |
 אוקראינה |
|---|---|
| מחוז |
 חמלניצקי |
אורינין (באוקראינית וברוסית: Оринин; בפולנית: Orynyn; ביידיש: אָריניען) הוא כפר במחוז חמלניצקי באוקראינה. הכפר נמצא בחבל פודוליה ושוכן על גדות נהר ז'בנצ'יק (אוק').
היסטוריה
הכפר קיבל זכויות מגדבורג בתקופת שלטונו של ולדיסלב השלישי, מלך פולין והונגריה, בסביבות 1440.[1]
מהמאה ה-16 האזור היה תחת שליטת האיחוד הפולני-ליטאי, למעט תקופה של שלטון האימפריה העות'מאנית במסגרת איילט פודוליה בין 1672 ו-1699.[2] לאחר חלוקת פולין ב-1793 האזור עבר לידי האימפריה הרוסית.[2]
לאחר מלחמת העולם הראשונה ומלחמת האזרחים הרוסית האזור עבר לידי ברית המועצות. ביולי 1941, במהלך מלחמת העולם השנייה, כוחות גרמניה הנאצית כבשו את הכפר במסגרת מבצע ברברוסה.[3][4] הוא שוחרר על ידי הצבא האדום ב-25 במרץ 1944.[3]
הקהילה היהודית
ההתיישבות היהודית במקום החלה בסוף המאה ה-16 אך הוחרבה בגזרות ת"ח–ת"ט (1648).[3][2] הקהילה הוקמה מחדש בהמשך ובתקופת השלטון העות'מאני היהודים אף היו רוב התושבים.[2] בשנות ה-50 של המאה ה-18, לאחר מחלוקת פומבית בין אנשי הקהילה היהודית והפרנקיסטים המקומיים, ההנהגה הנוצרית המקומית החרימה ספרי קודש רבים מהקהילה היהודית.[2]
לאורך המאה ה-19 הקהילה גדלה ונבנו מספר בתי כנסת ומוסדות יהודיים.[2] ב-1897 התגוררו באורינין 2,112 יהודים (42% מכלל האוכלוסייה).[2]
היהודים סבלו רבות בתקופת מלחמת העולם הראשונה ולאחריה: ב-1914 התרחש פוגרום עם נזק רב לרכוש, לאחר מכן היהודים הואשמו בריגול וגורשו זמנית מאורינין וכשחזרו בסוף המלחמה סבלו מפוגרומים נוספים, בפרט אחד במסגרת פרעות פטליורה בו נהרגו 40 יהודים.[2][3] ב-1926 האוכלוסייה הצטמצמה ל-1797 יהודים.[2]
ערב מלחמת העולם השנייה התגוררו באורינין 1,508 יהודים.[2][3][4] עד הכיבוש הגרמני ביולי 1941 מיעוט מיהודים גויס לצבא האדום או הצליח להימלט מזרחה, אך לפחות 1,300 יהודים נותרו.[4]
באוגוסט הגיעו לכפר כמה מאות יהודים מהונגריה וזקרפטיה, לאחר שההונגרים גירשו יהודים חסרי אזרחות הונגרית (בעוד רוב היהודים ההונגרים נשלחו לקמניץ-פודולסקי ונרצחו במהלך הטבח בקמניץ-פודולסקי).[4][3] היהודים ההונגרים ניסו להשתלב ולהתפרנס בעבודות חקלאיות, אך כעבור שבועות ספורים הם נאספו ונלקחו לבור הריגה, בו נרצחו כ-250 איש ורק בודדים הצליחו להימלט בלי להיתפס.[4][5]
כעבור זמן קצר הגרמנים החלו לפעול גם נגד היהודים המקומיים - הוטל עליהם לשאת טלאי צהוב ולמסור לשלטון הגרמני חפצים יקרי ערך, נאסר עליהם לצאת מגבולות הכפר או להיות בקשר עם שכניהם הלא-יהודים (ובכך הוקם מעין גטו פתוח) וחלקם אולצו להשתתף בעבודות כפייה.[4] במהלך קיץ 1942 היהודים כונסו, ומתוכם הופרדו כ-250 יהודים כשירים ובעלי מלאכה שנותרו באורינין ונשלחו כעבור מספר שבועות לגטו בקמניץ-פודולסקי (שרוב יושביו נרצחו באוקטובר באותה שנה). ליתר היהודים, כ-1,000, נאמר שהם נשלחים לקמניץ-פודולסקי אך בעקבות שמועות על טבח יהודי הכפר הקרוב ליאנצקורון (זריצ'נקה (אוק') המודרנית) הם הבינו שצפוי להם גורל דומה.[4] בפועל הם נשלחו לבור הריגה בקרבת הכפר ז'רדיה (אוק') ושם הם אולצו להתפשט ונורו, למעט אחד שהצליח להימלט וקיבל סיוע מכפריים מקומיים.[4][6]
קישורים חיצוניים
- "אורינין", באתר JewishGen (באנגלית)
- אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ Андрій, Боровський (2020-09-15). "Літопис Скали: Магдебурзьке право в Оринині". Літопис Скали (באוקראינית). נבדק ב-2023-08-02.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 2.5 2.6 2.7 2.8 2.9 אורינין, באתר האנציקלופדיה ליהדות רוסיה (רו') (ברוסית)
- ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 3.5 אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ 4.0 4.1 4.2 4.3 4.4 4.5 4.6 4.7 אלכסנדר קרוגלוב (רו') ומרטין דין, אורינין, אנציקלופדיה של המחנות והגטאות (כרך II, חלק B, עמ' 1437–1438), מוזיאון ארצות הברית לזכר השואה והוצאת אוניברסיטת אינדיאנה, בלומינגטון ואינדיאנפוליס (באנגלית)
- ^ סיפור רצח יהודי אורינין בחווה הקולקטיבית מולוטוב ליד אורינין במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ סיפור רצח יהודי אורינין בז'רדיה במיזם "הסיפורים שלא סופרו - אתרי רצח יהודים בשטחי ברית המועצות הכבושים", באתר "יד ושם" (באנגלית)
