אומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך
אוֹמִיקֶה - התאחדות לאומית יהודית-הונגרית לחינוך (בהונגרית: OMIKE - Országos Magyar Izraelita Közművelődési Egyesület), היה מוסד יהודי שפעל בהונגריה משנת 1910 ועד לשואת יהודי הונגריה ב-1944.
תולדות ההתאחדות
אומיקה הוקמה בשנת 1910 ביוזמת הרב שמעון הֶבֶשִי רבה הראשי של בודפשט. מטרתה הייתה להביא את ערכי המסורת היהודית בפני הציבור היהודי-הונגרי, שהושפע מהרעיונות החילוניים של העולם המודרני. ההתאחדות עודדה מחד גיסא את ההונגריזציה ומאידך גיסא גם את אורח החיים הדתי. אומיקה הקימה במשך השנים מספר מוסדות תרבות ורווחה ובהם,: קנטינה לארוחות חמות בקולג' היהודי בבודפשט, ספרייה וחדר קריאה לתלמידי תיכון, מועדוני ריקודים לתלמידי וחניכי בתי הספר למסחר וקייטנות לילדים. היא ארגנה הרצאות חינוכיות וקורסים מדעיים בבודפשט ובאזורי הכפר. בחסותה התנהלו חיי תרבות יהודית תוססים משנות ה-30, ונערכו תערוכות רבות.
אומיקה סיפקה ארוחות ודמי מחיה לחניכים והקדישה סכומים גדולים הן לסיוע בדמי ההרשמה וכל בסיוע נוסף שנדרש. מוסד תרבותי נוסף הוקם על ידה: ספרייה וחדר הקריאה, עם ספרים וכתבי עת מקצועיים שהועמדו לרשות תלמידי המכללות. שמונה שנים פעלו הקייטנות שאורגנו על ידה וכל שנה נשלחו 500–600 ילדים יהודיים שסבלו מאנמיה למשפחות מארחות בכפרים ובעיירות.[1]
פעילות אומנותית
ערך מורחב – תיאטרון גולדמארק
מאז הקמתה של איגוד התיאטרון והקולנוע בהונגריה בשנת 1939, רוב האמנים היהודים לא הורשו להיות חברים באיגוד ופרנסתם הייתה בסכנה. אז נולד הרעיון שאומנים אלה שאיבדו את פרנסתם יוכלו לשחק בתיאטרון גולדמארק. ד"ר גזה ריבארי, עורך דין וראש הקהילה, הצליח לשכנע את הרשויות לאפשר קיום הצגות באמצעות אומנים יהודיים ולקהל יהודי. כך נולדה הפעילות האומנותית של אומיקה.
תוכניות
הצגת הפתיחה בתיאטרון גולדמארק הייתה ב 8 בינואר 1940. המחזה "משה" (1860) מאת אימרה מדאץ' סופר ומחזאי. לאחר מכן הוצגו:
- 1940 - Pergolesi: La Serva padrona
- 1940 - Wolff-Ferrari: Susanne titka
- 1941 - Mozart: Szöktetés a szerájból
- 1941 - Szomory Dezső: Takáts Alice
- 1941 - Donáth Ede: Sulamit
- 1942 - Mozart: Bastien et Bastienne
- 1943 - ב-22 במרץ נערכה ההצגה האחרונה - Racine: Eszter
אישים
ההנהלה
- לאסלו באנוצי היה מנהל "הפעילות האומנותית".
- אוסקר ברגי (בודפשט 1876-הוליווד 1965) היה הבמאי הראשי בשנים 1940–1944. מאמצע שנת 1944 עם עלית מפלגת צלב החץ לשלטון בהנהגת פרנץ סאלשי הוא הסתתר.
- אוסקר פינטר היה חבר מועצת הנשיאות.
- לאסלו ויינר (1916-1944) מלחין, מנצח ופסנתרן. בשנת 1943 נלקח למחנות ונרצח שם. אפילו המלחין קודאי לא הצליח להצילו.
הזמרים
- וירה רוז'ה (אנ') (1921-2010) זמרת. הופיעה לראשונה בשנת 1943 בתיאטרון גולדמארק כ"יהודיה" באורטוריה של הנדל "יהודה המכבי" ועוד. היא ברחה לשגרירות שוודיה בבודפשט וניצלה.
- גבריאלה רלה (הו')(1902-1975) זמרת אופרה. חברה לכל תקופת חייה באופרה של בודפשט.
- דז'ה ארנסטר (אנ') (1898-1981) זמר אופרה, בס. זכה להצלחה גדולה בגרמניה עד עליית הנאצים לשלטון. בשנת 1944 נלקח למחנות, אך הצליחו לשחרר אותו.
- משה שווימר (1918-2003) חזן. אחרי שריפת בית הכנסת שלו בדולהה על ידי הנאצים ברח לבודפשט. הופיע בקונצרטים עד שנלקח למחנה עבודה. אחרי השחרור נסה לארצות הברית והיה חזן בשיקגו במשך 30 שנה.
- בלה לנרד (הו') (1892-1960) שחקן, קומיקאי, במאי.
הציירים
- אימרה אונגר (1907-1943) גרפיקאי. בשנת 1941 נשלח למחנה עבודה ולאחר מכן לאוקראינה. במרץ 1943 מת מטיפוס. ציוריו הוצגו בתערוכות של או.מ.י.ק.ה.
- אילקה גדה (אנ') (1921-1985) ציירת וגרפיקאית. השתתפה בתערוכה השנייה של אומיקה. וגם בחמישית בשנת 1943 במוזיאון היהודי הונגרי. בגטו בודפשט הכינה ציורים שמוצגים ביד ושם ובמוזיאון היהודי בניו יורק.
- לאיוש ויידה (אנ') (1908-1941) צייר, גרפיקאי.
- ברטלן גנדר (הו') (1908-1945) צייר וגרפיקאי. מצא את מותו במחנה ההשמדה מאוטהאוזן. ציוריו הוצגו מספר פעמים.
- אוסקר קלמן (1887-1971)
הסופרים
בתוכניות של אומיקה הועלו יצירות קלאסיות וכן יצירות של סופרים יהודים-הונגרים שהושתקו בשנות הדיכוי משנת 1939 ואילך.
- לאיוש באלינט :תמר (1942) - Lajos Bálint: Támár
- קארוי פאפ (נספה בברגן בלזן) :בתשבע (1940) ומשה (1942) - Pap Károly (1897 Sopron –1945 Bergen-Belsen): Batséba és Mózes
- דז'ה סומורי - Szomory Dezső (1869, Budapest – 1944 Budapest)
- ארנו ספ Szép Ernő (1884, Huszt – 1953 Budapest)
- פרנץ מולנר Molnár Ferenc (1878, Budapest – 1952, New York)
- שאנדור ברודי - Bródy Sándor.
לקריאה נוספת
- Horák Magda (szerk.) "With ancient faith and honor for the homeland" OMIKE: National Hungarian Jewish Public Civilization Association, assorted documents:1909–1944[2]
- מאה שנים לאומיקה - Hasznos Judit – Garics Erika: Száz éves az OMIKE 1998 Remény Folyóírság 2009 tavaszi számja
הערות שוליים
- ^ לקסיקון יהודי הונגרי
- ^ רשימת ספרים (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
