אח"י יפו (סער 4)

אח"י יפו

אח"י יפו נכנסת לנמל ניו יורק, ברקע נראה פסל החירות, 3 ביולי 1976
תיאור כללי
סוג אונייה	ספינת טילים
צי	חיל הים הישראלי
דגל הצי
חברת ספנות	שייטת ספינות הטילים
סדרה	סער 4, 'תכלית'
סדרה קודמת	סער 3
סדרה עוקבת	סער 4, 'נדרן'
אוניות בסדרה	אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון, אח"י תרשיש ואח"י יפו
ציוני דרך עיקריים
מספנה	מספנות ישראל, ישראל
הוזמנה	1967 במספנות ישראל ספינה ששית מתוך 6 ספינות במסגרת פרויקט "תכלית"- סער 4.
הושקה	1975
תקופת הפעילות	1975–1998 (כ־23 שנים)
אחריתה	הוטבעה במטווח טילים
נתונים כלליים
הֶדְחֶק	415 טון; מקסימלי 450 טון
אורך	58 מטר
רוחב	7.8 מטר
שוקע	2.5 מטר
מהירות	מרבית 35 קשר
גודל הצוות	50-45 לוחמים, חוגרים וחובלים
טווח שיוט	4,800 מיל ימי ב 19 קשר, 2,200 מיל ימי ב 30 קשר.
גובה התרנים	10 מטר
הנעה	4 מנועי דיזל מאייבך MTU 538 16v
צורת הנעה	4 מדחפים
כמות הדלק	60,000 ליטר
מתקני התפלה	שני מעבים
חימוש	6 × משגרים לטילי גבריאל נגד ספינות. 2 × תותחי אוטו מלרה 76 מ"מ 2 × תותחי אורליקון 20 מ"מ 2 × מקלעים מא"ג 7.62 מ"מ פצצות עומק
אמצעי גילוי ול"א	מכ"ם דגון תוצרת אלתא מכ"ם בקרת אש אוריון תוצרת חברת סילניה באיטליה.

בשם אח"י יפו נקראו שלוש ספינות מלחמה בחיל הים הישראלי. הראשונה הייתה המשחתת אח"י יפו, אשר נרכשה באנגליה ב-1955 יחד עם אחותה אח"י אילת. השנייה, ספינת טילים מסדרת סער 4 ונשוא הערך הנוכחי, נבנתה במספנות ישראל, הושקה לאחר מלחמת יום הכיפורים ושירתה רוב ימיה בבסיס חיל הים בחיפה. השלישית היא ספינת טילים מדגם סער 4.5 'נירית', המשרתת בימינו בשייטת ספינות הטילים.

ערך מורחב – ספינות סער

הספינות מסדרת סער 4 נועדו לשרת בזירת ים סוף. תעלת סואץ הייתה אז חסומה לשיט ספינות, והעברתן לים סוף תוכננה בהפלגה מחיפה למפרץ שלמה סביב יבשת אפריקה. מועד היציאה נקבע ל-15 באוקטובר 1973, אך הפלגתן נדחתה בשל פרוץ מלחמת יום הכיפורים. שתי הספינות הראשונות מתוך הסדרה השתתפו באופן פעיל במלחמה והיוו תוספת כוח משמעותית בזירת הים התיכון.

אח"י יפו הייתה השישית והאחרונה בסדרת סער 4 'תכלית' שהוזמנה לפני מלחמת יום הכיפורים. הספינות שקדמו לה היו: אח"י רשף, אח"י קשת, אח"י רומח, אח"י כידון ואח"י תרשיש.

שירות מבצעי

ערך מורחב – שייטת ספינות הטילים

מבצע פעמון החירות

לרגל חגיגות 200 שנה לעצמאות ארצות הברית, הפליגו זוג ספינות סער 4 לניו יורק וייצגו את ישראל בחגיגות. אח"י יפו, בפיקוד בני אריאלי, שימשה כספינת הפיקוד. על המבצע פיקד אל"ם אלי רהב, לאחר שסיים את תפקידו כמפקד שייטת הסטי"לים, ולהפלגה הצטרף מפקד חיל הים האלוף בנימין תלם. הספינה השנייה בהפלגה הייתה אח"י תרשיש בפיקוד שאול חורב.

בתום הביקור המוצלח בארצות הברית וביזמת התעשייה הביטחונית המשיכו הספינות לביקור בנמל קרטחנה שבקולומביה, בו נעשתה הצגת יכולות לחיל הים המקומי. הביקור שודר בטלוויזיה על ידי צוות שהגיע במיוחד מעיר הבירה בוגוטה. הספינות עשו רושם מצוין והאדמירל הקטור סלאזר, מפקד הצי האטלנטי הקולומביאני היה מלא התפעלות, אך לא היה די בכך כדי לשנות את תוכניות חיל הים הקולומביאני, אשר רכש כלי שיט באיטליה.

מידע על ספינות הטילים הישראליות שעשו היסטוריה הגיע גם לידיעת מפקדי חיל הים של צ'ילה. נספח צה"ל בדרום אמריקה, אל"ם פנחס שחר, אשר מקום מושבו הקבוע בריו דה ז'ניירו, העביר הזמנה דרך הנספחים האחרים לבוא ולבקר בספינות. לקרטחנה הגיע מהנדס ימי בדרגת סגן-אלוף שנשלח מחיל הים של צ'ילה כדי לבדוק את הספינות. הקצין דיבר אנגלית שוטפת, הראה בקיאות ומקצוענות, חזר לצ'ילה ומסר דו"ח חיובי ביותר. כתוצאה מכך נחתמה עסקה בה נמכרו שלוש ספינות סער 4 לחיל הים של צ'ילה.

חימוש

אח"י יפו הייתה הספינה הראשונה בחיל הים הישראלי שחומשה בטילי הרפון שהתקבלו מארצות הברית.

מבצע ליטני

בעקבות פיגוע אוטובוס הדמים בכביש החוף ב-11 במרץ 1978, ואירועים דומים נוספים, יצא צה"ל למבצע ליטני שנערך בין ה-14 ל-21 במרץ 1978. ספינות הטילים נטלו חלק בסיוע וחיפוי לכוחות שפעלו בחוף. הוטל סגר ימי על נמל צור והופגזו דרכים לשיבוש תנועת אויב.

אח"י יפו, בפיקוד סא"ל חנינא עמישב, נטלה חלק פעיל בהפגזות בסיסי המחבלים מהים. הספינה ירתה בסיכום כללי כ-1,000 פגזי 76 מ"מ. במאמץ לאתר ולפגוע בתותח נייד של המחבלים התקרבה הספינה באור יום לטווח קצר מאוד מהחוף. המחבלים שהגיחו, ירו והסתתרו חליפות, הצליחו לפגוע בבסיס תותח אוטו מלרה 76 מ"מ הממוקם בירכתיי הספינה. פגז חדר לתוכה ונתקע בקרוסלת הפגזים אך לא התפוצץ. טען התותח שנמצא במקום אף לא נפצע. הספינה נאלצה להפסיק את הירי וחזרה לנמל לתיקון התותח.

שירות במלחמת לבנון הראשונה

ערך מורחב – הזירה הימית במלחמת לבנון

במהלך מלחמת לבנון הראשונה סייעו ספינות הטילים, ואח"י יפו ביניהם, בתצפית ובירי לעבר יעדים בחוף בעת תנועת כוחות היבשה צפונה לעבר ביירות. עיקר ההפגזות היו באזור שבין צידון לביירות וכללו מסלולי נחיתה, דרכים, ריכוזי אויב, אמצעים ומחסני תחמושת. החל מה-9 ביוני הוטל סגר ימי על מרחב ביירות ונמנעה כניסה ויציאה של ספינות. סגר זה בוצע על ידי ספינות טילים (סטי"לים) ודבורים. לכל אורך המבצע הוצבו סטי"לים ככוח התערבות מיידי למניעת תקיפה סורית מכיוון הים.

מעצר אניית המחבלים "אדי"

ב-12 ביוני 1982 השתתפה "אח"י יפו" במעצר האנייה "אדי" ועליה 150 נוסעים, בהם מחבלים, שיצאה מביירות. בפעולה השתתפו שלוש ספינות טילים, אח"י רשף, אח"י חנית ואח"י יפו, ה"אדי" הובלה לנמל חיפה.

לכידת אניית המחבלים "אנג'ל"

בליל ה-4 באוגוסט 1988 נודע, כי היאכטה "אנג'ל", בבעלות מחבלים פלסטינים, מפליגה מיוגוסלביה ללוב כשהיא נושאית עליה קבוצת קציני פת"ח. ארבע ספינות סער – אח"י יפו, אח"י קשת (סער 4.5 נושב), אח"י מולדת (סער 4) ואח"י גאולה, בפיקוד המש"ט אל"ם יוסי לוי, נשלחו ליירטה. היאכטה נתפסה כ-25 מיל מדרום למפרץ טאראנטו באיטליה. ארבעה קצינים מהכוח הימי של הפתח נעצרו והיאכטה נגררה לחיפה.

לכידת אניית המחבלים "חנאן"

בליל ה-23 באוגוסט 1983 לכד כוח של ארבע ספינות סער – אח"י רשף, אח"י יפו, אח"י מזנק ואח"י געש, עם צוות השתלטות משייטת 13, את האנייה "חנאן" בדרכה לטריפולי שבלבנון כשהיא נושאת תריסר מחבלים ו-400 ארגזי נשק. המחבלים נעצרו והאנייה הושטה לחיפה.

לכידת אניית המחבלים "נדיג'ה"

ב-15 בנובמבר 1987 לכדו הספינות אח"י יפו ואח"י עליה, בסיוע מטוס שחף, את הגוררת "נדיג'ה" במרחק של כ-35 מיל מדרום לכף גרקו שבקפריסין. על הגוררת נעצרו חמישה אנשי פת"ח, ביניהם ארבעה קצינים.

מבצע אבק דרכים

בין ה-27 ל-30 במאי 1990 השתתפה אח"י יפו יחד עם אח"י קשת, אח"י קוממיות, אח"י מזנק ואח"י שמרית ו-8 דבורים במבצע בפיקוד סא"ל זאב ינובסקי, בו נמנעה חדירת מחבלים בסירות מהירות לחופי הארץ.

השבתה והטבעה

אח"י יפו הושבתה בשנת 1998 ומסרה את שמה לספינה חדשה מדגם סער 4.5 - אח"י יפו מדגם 'נירית'. הניסיונות למכרה לא צלחו ולאחר שעגנה כשנתיים בנמל חיפה הוטבעה במטווח טילים של ספינות השייטת.

גלריית תמונות

• 

  אח"י יפו במהלך התקשרות לרציף בנמל ניו יורק. 5 ביולי 1976. דגל ישראל מונף בראש התורן העליון, ומגן דוד על תורן החרטום.

• 

  מפקד אח"י יפו, רס"ן בני אריאלי, מוביל את צוותי הספינות במצעד הצדעה בשדרות ברודוויי, ניו יורק, 4 ביולי 1976.

• 

  ירי אימונים ראשון של טיל הרפון המשוגר מאח"י יפו. 1977.

• 

  אח"י יפו, בעת מבצע ליטני, מרץ 1978.

מפקדי הספינה

להלן רשימת המפקדים של אח"י יפו:

מפקדי אח"י יפו
דרגה ושם	תקופת הפיקוד	פעילות מיוחדת	תמונה
רס"ן נתן כתרן	אמצע 1975 – אמצע 1976	השקה והכנסה לשירות
רס"ן בני אריאלי	1976 - 1977	מבצע פעמון החירות
רס"ן אלכס טל	1977
רס"ן חנינא עמישב	יוני 1977 עד אוגוסט 1978	מבצע ליטני
רס"ן אהוד סביון	נובמבר 1978 – יולי 1980
רס"ן דרור אלוני	1980 - 1981
רס"ן עמי שגב	יוני 1981 – אוקטובר 1982	כולל מלחמת לבנון
רס"ן לוי שאפט	אוקטובר 1982 – אוקטובר 1984
רס"ן יוסי יוגב (פלדמן)	קיץ 1984	פלגה 31 באשדוד
רס"ן יצחק ויינרב	1984 - 1986
רס"ן עידו שבח	1986 - 1987
רס"ן ליאור נצר	1990-1991
רס"ן זאב אשכנזי	1993-1991
רס"ן תומר מירז	1993 -1995

קישורים חיצוניים

• אלבום כלי שיט בחיל הים, הוצאה לאור חיל הים, 1992.
• משה אימבר וגדי אריאל, שייטת 3, ספינות הטילים בחיל הים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור - אריק נצר, התשס"ה - 2005.
• ספינות דגם סער 4 באתר עמותת חיל הים.
• שאול חורב סרט קטעים בהפלגת פעמון החירות בעריכת הדר שלו, שירים להקת חיל הים, באתר יוטיוב.
• אלון נוישטטל, מצגת - צוות אח"י יפו בשנים 1978-1975 6 בדצמבר 2018
• אלון נוישטטל, מצגת מבצע "פעמון החירות", הפלגה של ספינות הטילים אח"י יפו ואח"י תרשיש לארצות הברית 7 בדצמבר 2018.

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35028452אח"י יפו (סער 4)