אח"י יפו (סער 4.5)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אח"י יפו
Isnavyafo.jpg
אח"י יפו .jpg
אח"י יפו בנמל אשדוד, חגיגות יום העצמאות 2015
תיאור כללי
סוג אונייה ספינת טילים
צי חיל הים הישראליחיל הים הישראלי  חיל הים הישראלי
סדרה סער 4.5 נירית
דגל חיל הים הישראלי
ציוני דרך עיקריים
תחילת הבנייה 1997
הושקה 1998
תקופת הפעילות ? – בשרות פעיל
נתונים כלליים
הֶדְחֶק מקסימלי: 488 טון
אורך 61.7 מטר
רוחב 7.62 מטר
שוקע 2.8 מטר
מהירות 34 קשר
גודל הצוות 53 איש
טווח שיוט 1,650 מייל ימי ב-30 קשר; 4,000 מייל ימי ב-17.5 קשר
הנעה 4 מנועי דיזל מסוג MTU 396 TB91 V16, ארבעה מדחפים סה"כ 16,000 כוח סוס.
חימוש
אמצעי גילוי ול"א
  • מכ"ם בקרת אש EL/M-2221 תוצרת חברת אלתא
מוטו אין כמו היפו בלילות

אוניית חיל הים יפו (סער 4.5) - אח"י יפו היא ספינה בחיל הים הישראלי מדגם סער 4.5 נירית. היא נבנתה בשנת 1997 והושקה בשנת 1998 ביחד עם אח"י תרשיש (שתי הספינות תאומות). הספינה היא חלק מפלגה 32 של שייטת 3, שייטת ספינות הטילים.

זוהי הספינה השלישית בחיל הים בשם זה. הספינה הראשונה בשם זה הייתה משחתת בריטית מסדרת Z שהושקה בשנת 1944 והייתה בשירות הצי בריטי עד 1955 תחת השם HMS Zodiac. בשנת 1955 נרכשה על ידי צה"ל, עברה הספינה, שיפוצים, הוכשר לה צוות, ניתן לה השם ק-42. ונכנסה לשירות בשנת 1956 עד סוף שנות ה-60. השנייה הייתה סטי"ל מדגם "סער 4", בשירות חיל הים בשנים 1998-1975.[1] אח"י יפו השלישית נבנתה בשנת 1997 במספנות ישראל יחד עם אח"י תרשיש והן הושקו ביחד בשנת 1997 כזוג ספינות מדגם סער 4.5 נירית. הספינה קרויה על שם העיר יפו והשקתה עם אח"י תרשיש מהווה איזכור לסיפור התנכ"י של יונה הנביא שיצא מיפו לתרשיש.

סער 4.5 נירית

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – סער 4.5

סערי 4.5 מהווים את רוב עוצמת שייטת 3 - שייטת ספינות הטילים של חיל הים הישראלי. 8 מתוך 11 ספינות הן מדגם סער 4.5 ובכך מהווה דגם זה את עמוד השדרה של חיל הים. ספינות אלו נבנו במספנות ישראל. ספינות אלו החלו בתור שדרוג לסערי ה-4, על ידי החלפת מערך ההנעה, הוספת תורן סגור המאפשר התקנת ציוד קשר נוסף, והוספת חימוש. בהתחלה דגמי הסער 4.5 היו מדגם "חוכית" הכוללים מנחת למסוק דולפין (בהמשך עטלף) בירכתיים. לאחר מספר שנים נכנסו לשימוש הניריות להן תותח 76 מ"מ בירכתיים במקום ההאנגר.

פעילות

הספינה לקחה חלק בפעילויות מבצעיות רבות במספר רב של זירות, רוב הפעילות הינה מסווגת.

מלחמת לבנון השנייה

עקב חטיפת החיילים רגב וגולדווסר בגבול לבנון ישראל, ישראל פתחה בנוהל חניבעל, נוהל מניעת חטיפה, ובעצם החלה מלחמת לבנון השנייה, שבאותו זמן עדין לא הייתה מלחמה. פעילות חיל הים הראשונית הייתה תקיפת צירי דרך מרכזיים וגשרים לאורך החוף הלבנוני, כדי למנוע את העברתם של רגב וגודווסר. בנוסף החל סגר ימי כדי למנוע את העברת החיילים דרך הים. בהמשך המלחמה חיל הים בניצוח שייטת 3 המשיך את הסגר הימי על מנת למנוע העברת אמל"ח, למנוע חדירת מחבלים מן הים והפעלת לחץ כלכלי על לבנון וחזבאללה. בנוסף חיל הים תקף מטרות רבות לאורך החוף.

מבצע עופרת יצוקה

עקב ירי נרחב של רקטות על ישראל וישובי עוטף עזה צה"ל החל את מבצע עופרת יצוקה בחורף 2008. חיל הים עיבה את הסגר הימי על עזה הן כדי למנוע הברחת נשק לרצועה והן בשביל למנוע תקיפות דרך הים של מטרות ישראליות. בנוסף שייטת 3 תקפה את חופי לבנון באמצעות ירי של תותחי 76 מ"מ.

מבצע עמוד ענן

במהלך מבצע עמוד ענן היפו הייתה בהספנה.

מבצע שובו אחים וצוק איתן

ביוני 2014 נחטפו שלושת הנערים שער, פרנקל ויפרח. לאחר החטיפה החלו חיפושים ומעצרים נרחבים באזור יהודה ושומרון לאיתור הנערים וחוטפיהם. הפעילות האינטנסיבית באיו"ש הסלימה את המצב ברצועת עזה וירי רקטות ותקיפות פלסטיניות מהרצועה נעשו בתדירות גבוהה יותר ויותר. עקב כך חיל הים הגביר את הפעילות בחופי עזה והחל להחזיק סטי"ל בגזרת אשדוד באורח קבע בזמן המבצע.

ביולי 2014 כחודש לאחר המבצע ההסלמה ברצועת עזה נעשית בלתי נסבלת מבחינת ישראל, ירי של עשרות רקטות ופצצות מרגמה מדי יום על ישובי עוטף עזה וירי של טילי פאג'ר ארוכי טווח על אזור תל אביב והמרכז. בעקבות זאת ישראל החלה בכניסה קרקעית לרצועת עזה. חיל הים החל בתקיפות מן החוף של דבורות וירי של תותחי 76 מ"מ מן הניריות על מטרות חוף למטרת השמדה וחיפוי על כוחות קרקע. אח"י יפו הייתה הספינה שירתה את המספר הרב ביותר של פגזים במבצע זה.

חימוש

אח"י יפו יורה בעזרת תותח 76 מ"מ בצוק איתן

חימוש אח"י יפו זהה לחימוש שאר ספינות הסער 4.5 נירית

צוות

אח"י יפו אשדוד, בחגיגות יום העצמאות 2015

צוות אח"י יפו כולל בערך 45 חוגרים המתמקצעים ב-17 מקצועות שונים כמו מפעיל טילים, חשמלאי או מכונאי. ובין 10 ל-15 קצינים ונגדים. הצוות בדומה לשאר שייטת 3 מתחלק ל-4 מחלקות שלכל אחת תחום מקצועי אחר.

הערות שוליים

  1. ^ משה אימבר וגד אריאל, שייטת 3 - ספינות הטילים בחיל הים, עמ' 130–131, ההוצאה לאור משרד הביטחון, 2005.


Logo hamichlol.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0