איגוד הנשים היהודיות של פשט
 | |
| קטלין גרה: "פועלי האהבה". עמוד השער של עבודתה | |
| מדינה | הונגריה |
|---|---|
| משרד ראשי | פשט, בודפשט |
| חברים |
|
| נשיא | מריה גוטסמן |
| תקופת הפעילות | 1866–1945 (כ־79 שנים) |
איגוד הנשים היהודיות של פשט (בהונגרית: Pesti Izraelita Nőegylet, בראשי תיבות לעיתים קרובות בהונגרית: PIN) היה איגוד שפעל בין השנים 1866 לבין 1945. מקום מושבו היה בבודפשט ברובע 7 של היום (ארז'בטווארוש) ומטרתו העיקרית הייתה צדקה.
היסטוריה
מריה גוטסמן (רעיית מיקלוש גוטסמן) הפכה לנשיאה הראשון של האיגוד שנוסד בשנת 1866 עם 230 חברות. משרדה הרשום היה ברחוב דזפי 41 של היום (Dessewffy). מטרתו הייתה לאמץ ולעזור לאלמנות, לנשים ולנערות חולות וחסרות יכולת להתפרנס וכן להקים בית יתומים לנערות. פעילותן של חברות האיגוד כיסתה כמה רבעים במרכז העיר פשט והעבודה רוכזה על ידי החברות באגוד הנשים בכל רובע ורובע.
בית יתומות
מהסכום שתרם הנדבן היהודי מור הירש לצורך פעולתן, אכן הקים האיגוד בשנת 1867 ברחוב קרטס 36 – בבניין מועדון האמנים של "מועדון פסק" של היום (Fészek Művészklub) – מוסד שהתאים לקליטת מאה בנות יהודיות יתומות שהוקם בשם "בית היתומים לבנות של איגוד הנשים היהודיות של פשט". משנת 1869 הן הפעילו גם מטבח עממי לחסרי בית, בו חולקו 300 ארוחות יומיות לנזקקים. בית היתומים של הבנות עבר לרחוב יוקאי 5 בשנת 1900, ואחר כך בשנת 1923 הועבר לבניין ב"בולוואר הונגריה" 9. משנת 1901 המשיך המטבח העממי לפעול כחלק מהבניין ברחוב קרטס שהושכר למועדון האמנים פסק, במקום שהיה קודם בית היתומים. במהלך מלחמת העולם הראשונה הובטחה גם העסקתן של נשות חיילים יהודים עם פתיחתו של מרכז תעסוקה לנשים בתעשייה ברחוב צ'וקונאי בשנת 1916.
בין השנים 1898–1927, קטלין גרה הייתה מנהלת בית היתומות, והיא פרסמה את הספר האוטוביוגרפי שלה בשם "חיי" בשנת 1929. ברומן האוטוביוגרפי היא דיווחה בפירוט על הפעילויות ועל חיי בית היתומות ובספרה הנוסף "פועלי האהבה", שיצא לאור בשנת 1938, סיפרה על כל פעילויות איגוד הנשים.
בית החולים
בזכות קרן של 120 אלף כתרים שהקים התעשיין הגדול מנפרד וייס לזכר אשתו, נפתח ברובע השמיני "בית מיטות לילדים על שם אליס וייס" (Weiss Alice Gyermekágyas Otthon) עם 32 מיטות. המוסד העניק גם הכשרה לטיפול בילדים ולראשונה בהונגריה גם ייעוץ להריון. בשנת 1922 הצליחו לאכלס במקום כבר 120 אמהות צעירות בכל פעם וללא הבדלים דתיים, כאלף נשים זכו במקום בפעילויות הגנה לאם ולתינוקות מדי שנה. בשנת 1926 הפך המקום ממוסד רפואי פרטי לציבורי ולאחר מכן לבית חולים ציבורי של ממש בשנת 1931. באותה תקופה אושרה גם הקמת מחלקה נפרדת לגינקולוגיה בתוך המוסד שקיבולתה הגיעה ל-70 מיטות לאחר מספר הרחבות.
מספר חברות איגוד הנשים היהודיות בשנת 1936 היה 1,528. פעולתן נפסקה רשמית בתום מלחמת העולם השנייה, ובית המיטות לילדים אליס וייס, אותו הפעיל האיגוד, מוזג לתוך "בית החולים היהודי" שהיה קודמו של בית החולים הממלכתי ברחוב סאבולץ'.
מקורות
- Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 705. o. לקסיקון יהודי הונגרי. גישה מקוונת
- Budapest lexikon II. (L–Z). Főszerk. Berza László. 2., bőv. kiad. Budapest: Akadémiai. 1993. 300., 652. o. מסת"ב 963-05-6411-4 לקסיקון בודפשט
.svg){kind=small}
