שדרות אנדראשי
 | |
| שדרת אנדראשי מן האוויר. במרכז התמונה "כיכר קודאי קרנד" ובחלקה העליון כיכר הגיבורים | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2002, לפי קריטריונים 2, 4 | |
| הערות | כהרחבה להכרזה מוקדמת מ-1987 |
 .png) | |
שדרת אנדראשי (הונגרית Andrássy út) היא שדרה מרכזית באורך של 2.5 קילומטרים הממוקמת בפשט, ברובע השישי של בודפשט. השדרה מקשרת את "ארז'בט טר" (כיכר אליזבת - Erzsébet tér), הנמצאת במרכז פשט הוותיקה, לכיכר הגיבורים (Hősök tere), שנמצאת בכניסה לפארק העירוני (Városliget). בהיותה דוגמה מייצגת למגוון הסגנונות האדריכליים האירופיים של המאה ה-19, הוכרה שדרת אנדראשי כאתר מורשת עולמית בשנת 2002, וצורפה להכרזה הקודמת שכללה את מרכזה ההיסטורי של העיר בודפשט.
היסטוריה
,_Andr%C3%A1ssy_%C3%BAt.png)
על הקמת השדרה הוחלט בשנת 1870 כחלק מתנופת הפיתוח הגדולה בבודפשט של סוף המאה ה-19, והבנייה עצמה החלה בשנת 1872. השדרה תוכננה על ידי ועדה מיוחדת שהוקמה לשם כך, ואשר ביצעה חלק מעבודות הסלילה וההקמה. השטח שנועד להקמת השדרה שכן באזור טרזווארוש (Terézváros - "העיר של תרזה"), שנקרא כך לכבוד הקיסרית מריה תרזה, ואשר כלל בנייה צפופה ללא תכנון.
עורק התנועה נפתח ב-1876, ותוך עשור נוסף הושלמו 131 הבנינים שלאורכו. בנייני הפאר לאורך השדרה נבנו על ידי האדריכלים המוערכים ביותר של התקופה, ובנייתם מומנה בעיקרה על ידי הבנק ההונגרי. הם אוכלסו על ידי האצולה ההונגרית ועשירי העיר, ושמה של השדרה נקבע בשנת 1885 על שמו של דיולה אנדראשי, אחד התומכים הגדולים בבניית הפרויקט, שיזם את הקמתו לאחר ביקור בפריז. עם זאת השדרה שינתה את שמה מספר פעמים ונקראה על שמו של סטלין (Sztálin út) ב-1947, ומ-1957 ועד 1990 היה שמה "שדרת הרפובליקה העממית" (Népköztársaság útja).
בין השנים 1893–1896, ולכבוד חגיגות המילניום לכיבוש הונגריה בידי המדיארים, נבנה מתחת לשדרה קו רכבת תחתית שהיה השני בעולם לאחר הרכבת התחתית של לונדון והראשון שנבנה באירופה היבשתית. הקו שימש את הנוסעים ממרכז העיר אל יריד המילניום שהתקיים בשנת 1896 בפארק העירוני, בקצה הצפון-מזרחי של השדרה. קו זה הוא אחד משלושת קווי הרכבת התחתית בעיר, והוא פועל גם כיום.
אתרים לאורך השדרה
השדרה מתחלקת לארבעה קטעים שונים זה מזה באופיים. בחלקה המתחיל בארז'בט טר במרכז העיר היא נושאת אופי מסחרי, ורוחבה 34 מטר. לאחר כיכר אוקטגון (Oktogon) היא מתרחבת כדי 45.5 מטר ויש בה מוסדות אקדמיים לצד בתי מגורים. בכיכר קודאי קרנד (Kodály körönd) היא מתרחבת אף יותר, ולאורכה גנים המשתרעים בחזיתות הבתים. לבסוף, מרחוב באיזה (Bajza utca) ועד כיכר הגיבורים, משתרעות לאורכה וילות מוקפות גנים.
על אתרי העניין לאורך השדרה:
- מוזיאון הדואר (Postamúzeum), מס' 3.
- בניין האופרה ההונגרית (Magyar Állami Operaház), מס' 22.
- כיכר פרנץ ליסט (Liszt Ferenc tér) והאקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט (Liszt Ferenc Zeneművészeti Egyetem) מצידה הדרומי; וכיכר יוקאי (Jókai tér) מצידה הצפוני.
- כיכר אוקטגון (Oktogon tér) שוכנת בהצטלבות שדרת אנדראשי עם השדרה הגדולה (Nagykörút), ומקור שמה בצורת המתומן שלה. בין השנים 1936–1945 היא נודעה כ"כיכר מוסוליני" ועד 1990 כ"כיכר ה-7 בנובמבר".
- בית הטרור (Terror Háza múzeum), מס' 60.
- בית הזיכרון לפרנץ ליסט (Liszt Ferenc-emlékház), הבניין הישן של האקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט.
- המכללה לאמנויות יפות (Magyar Képzőművészeti Egyetem), מס' 69–71.
- הנהלת הרכבת ההונגרית (MÁV székháza), מס' 63–75.
- בכל אחת מארבע פינותיה של כיכר קודאי קרנד (Kodály körönd) המנציחה בשמה את זולטאן קודאי, ניצב פסל של גיבור הונגרי.
- בית הזיכרון לזולטאן קודאי (Kodály Zoltán-emlékház).
- התאחדות העיתונאים ההונגרית (Magyar Újságírók Országos Szövetségének), מס' 101.
- מוזיאון פרנץ הופ לאומנות מזרח אסיה (Hopp Ferenc Kelet-ázsiai Művészeti Múzeum), מס' 103.
- כיכר הגיבורים ואנדרטת המילניום (Millenniumi emlékmű) הניצבת במרכזה, והמנציחה את פסלי מנהיגיהם של שבעת השבטים ההונגריים שהנהיגו את המדיארים בעת הפלישה להונגריה בסוף המאה ה-10. הקמת הפסל החלה בחגיגות המילניום ב-1896, אך הסתיימה רק ב-1929, והכיכר זכתה לשמה. מצפון לכיכר ניצב המוזיאון לאמנות יפה (Szépművészeti Múzeum), מדרום לה ארמון האמנות (Műcsarnok) ובצדה המזרחי הכניסה לפארק העירוני.
קישורים חיצוניים
- שדרת אנדראשי בלשכת התיירות של בודפשט
- צילום לווין של שדרת אנדראשי (ויקימדיה)
- תיאור של שדרת אנדראשי (אנגלית)
- תצלום
בית האופרה
כיכר הגיבורים והמוזיאון לאומנות יפה
יריד בשדרה
.svg){kind=small}
  | |
|---|---|
|
