איגנץ גאבור
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. איגנץ גאבור, מקודם לדרר[1] (בהונגרית: Gábor Ignác; פיזרקומלוש, 13 באפריל 1868 – בודפשט, 10 בינואר 1945)[2] היה היסטוריון ספרות, מתרגם יהודי-הונגרי שנרצח בשואה. הוא היה אביהם של הציירת מריאן גאבור ושל הסופר ג'רג' גאבור.
ביוגרפיה
איגנץ גאבור נולד במשפחה יהודית כבנם של גאבור לדרר ושל שרולטה קליין. הוא סיים את הגימנסיה בלוצ'נץ, את האוניברסיטה בבודפשט ובסורבון בפריז. בעשור הראשון של המאה ה-20 ייסד מכון חינוך לבנים ברחוב מיהאי מונקאצ'י בבודפשט, אותו ניהל במשך עשרות שנים. בשנת 1909 הקים והוביל את "אגודת הסטודנטים הנודדים" (אגודת תיירות) במשך חמש שנים וערך את השנתון של האגודה. במהלך מלחמת העולם הראשונה הוביל פעולות חברתיות של סטודנטים. בשנים 1918–1919 פתח וערך את סדרת "הספרייה המהפכנית". הוא תרגם כמה יצירות של אדה פואטית להונגרית, כולל שירי אדה מאיסלנד העתיקה ויצירות של משוררים עבריים. הוא תרגם גם מסנסקריט (למשל את הדרמה Mṛcchakatika), מהולנדית (Multatuli), מצרפתית ומאיטלקית. יחד עם יוז'ף באנוצי ערך את סדרת הספרייה היהודית הפופולרית. במסגרת סדרה זו פורסמה בראשית שנות העשרים מונוגרפיה על המשורר היהודי האיטלקי בעידן ההומניזם, עמנואל בן שלמה בן יקותיאל הצפרוני (נודע כעמנואל הרומי, באיטלקית: Manoello Giudeo, "עמנואל היהודי" (עמנואל הרומי). בגיל ארבעים התקבל ל"תא רפורם" של הבונים החופשיים בשנת 1908, ובהמשך לקח חלק בעבודת התאים "מרץ" ואחר כך של "האור".
אנשי מפלגת צלב החץ רצחו אותו יחד עם משפחת חתנו, מיהאי אנדראש רונאי, ב-10 בינואר 1945 בכיכר ליסט פרנץ בבודפשט.[3] אשתו - בשם לידתה איזבלה לוסיה ראיס - נרצחה גם היא על ידי אנשי צלב החץ ( גניי 10 בדצמבר 1944).[4]
הנצחה
- חברי העמותה ההונגרית לטבע מעניקים מדליית הנצחה על שם איגנץ גאבור.
- על הגבעה מעל פומאז, מצפה נקרא על שמו.
- לוח על הקיר של מכון חינוך הבנים לשעבר שומר על שמו
- פארק באויפשט
- בית ספר ברחוב בייזה.
- לוח מנציח את זכרו בכפר הולדתו, פיזרקומלוש של ימינו.
עבודותיו העיקריות
- הקצב העתיק ההונגרי (בודפשט, 1908)
- בעיית הקצב ההונגרי (בודפשט, 1925)
- פרשת דרכים של מקצבים הונגריים (בודפשט, 1942)
- אלחריזי, משורר עברי של ימי הביניים (1997).
לקריאה נוספת
- לאסלו בוקה : איגנץ גאבור. (בתוך: אנתולוגיה של סופרים חללים הונגרים, (1947)
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. איגנץ גאבור
- לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש. 1967
- הספד של טמאש ראי על איגנץ גאבור
קישורים חיצוניים
- איגנץ גאבור: השיר הגרמני העתיק והמקצב ההונגרי הקדום
- איגנץ גאבור: לבעיית הקצב ההונגרי
- אגודת הסטודנטים הנודדים
- תקנות על הענקת פרסי MTSZ
- הבונים החופשיים
- Jewish Virtual Library-Ignác Gábor
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 85565/1905. MNL-OL 30793. mikrofilm 987. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1905. év 22. oldal 31. sor
- ^ "Halotti bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári halotti akv. 2093/1945. folyószáma alatt".
- ^ [Raj Tamás]: Gábor] (Új Élet)
- ^ "Emlékkönyv (adatbázis)". HDKE - Holokauszt Emlékközpont.(הקישור אינו פעיל, 2019-02)
