איוואן ואזוב
.JPG) | |
| איוואן ואזוב | |
| לידה |
9 ביולי 1850 סופוט  האימפריה העות'מאנית |
|---|---|
| פטירה |
22 בספטמבר 1921 (בגיל 71) סופיה,  ממלכת בולגריה |
| לאום | בולגרי |
| עיסוק | משורר, סופר, מחזאי |
| תחום כתיבה | דרמה, שירה אפית, שירה לירית |
| נושאי כתיבה | התחייה הלאומית הבולגרית |
| יצירות בולטות |
"אפוס הנשכחים" (1881 – 1884) "תחת העול" (1888) |
| הושפע מ | חריסטו בוטב, ויקטור הוגו, אלכסנדר פושקין |
אִיוָואן מִינְצ'וֹב וָאזוֹב (בבולגרית: Иван Минчов Вазов; 9 ביולי 1850, סופוט, האימפריה העות'מאנית - 22 בספטמבר 1921, סופיה, ממלכת בולגריה) היה משורר, סופר, מחזאי, מהפכן, פטריוט ופוליטיקאי בולגרי, הנחשב לאבי הספרות והשירה בבולגריה המתחדשת. יצירתו עסקה בתקופת התחייה הלאומית הבולגרית, מלחמת העצמאות של בולגריה, ושנותיה הראשונה של נסיכות בולגריה.
תולדות חייו
איוואן ואזוב נולד בסופוט למשפחה עם נטייה פוליטית לאומנית. שני אחיו: ולדימיר וגיאורגי גדלו להיות גנרלים בצבא בולגריה. בהמשך, עבר עם משפחתו לבית דודו באולטניצה לרגל עסקיו של אביו. הוא נמשך לשירה, עזב את בית דודו והתיישב בבראילה. שם חבר לגולים בולגרים והכיר את חריסטו בוטב. ואזוב הפך למהפכן וב-1876 לחם במהלך מרד אפריל הבולגרי. לאחר כישלון ההתקוממות נמלט לגאלאץ.
ביחד עם חריסטו בוטב החל להוציא לאור שירים מהפכניים. הוא לחם במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877–1878) ולאחריה התיישב בסבישטוב. ב-1879 עבר לסופיה והחל בפרסום יצירותיו המרכזיות. ב-1893 פרסם את הרומן "תחת העול" שעסק בדיכוי העות'מאני בבולגריה טרום עצמאותה. בהמשך, הצטרף למפלגת העם ונבחר מטעמה לפרלמנט. בין 1897 ל-1899 כיהן כשר החינוך של בולגריה. ב-1917 היה מועמד לקבלת פרס נובל לספרות.
איוואן ואזוב נפטר בסופיה ב-1921 והוא בן 71.
קשריו עם יוסף מרקו ברוך
לאיוואן ואזוב הייתה מערכת יחסים מיוחדת עם יוסף מרקו ברוך לאחר הגעתו של מרקו ברוך לבולגריה ותחילת פעילותו שם. ואזוב התרשם מפעילותו "המהפכנית" של מרקו ברוך וראה בו מעין וסיל לבסקי יהודי. ב-1895 אף תרם לו מכספו והוזמן על ידו לפגישה בסופיה. למרקו ברוך היו עימותים עם ראשי הקהילות היהודיות, בעקבותיהם הוגשו כנגדו תלונות למשטרה הבולגרית וזו פעלה לעוצרו מספר פעמים. בהתערבותו של איוואן ואזוב נמנע המעצר.[1]
ואזוב כתב למרקו ברוך מכתב אישי ובו בין השאר נכתב:
”אתה משורר, סופר ולוחם מהפכן. תמיד רעב ואף על פי כן תמיד על המשמר כאביר, המגן על כבודו של עם עני ומדוכא.”[2]
יצירתו והנצחתו
המוטיבים המרכזיים ביצירותיו של ואזוב היו: המאבק לעצמאות בולגריה והשגתה, אהבת המולדת, אנשיה ונופיה. קידום מקומה של בולגריה במשפחת העמים בכלל ובאירופה בפרט, וניצחונותיה ותבוסותיה של בולגריה לאורך ההיסטוריה. יצירותיו השונות תורגמו ל-50 שפות.
לאחר מותו זכה ואזוב להנצחה ברחבי בולגריה. התיאטרון הלאומי של בולגריה נושא את שמו(אנ'), כך גם הספרייה הלאומית בפלובדיב שהיא השנייה בגודלה בבולגריה.(אנ') ישנם רחובות על שמו בבולגריה, כמו גם בעיר ברטיסלאבה שבסלובקיה. פסגת צוק באי ליווינגסטון נקראת על שמו.(אנ')
קבר היהודי
ב-1906 כתב ואזוב את שירו "קבר היהודי" המתבסס על המיתוס האנטישמי בדבר נפילת בירת הממלכה הבולגרית השנייה - טרנובו ב-1393 לידי העות'מאנים בראשות סולימאן צ'לבי. המיתוס מספר על יהודי שבגד בבולגרים ומסר את המפתחות של שער צדדי למצודת צארבץ ובכך איפשר לעות'מאנים לכובשה. היהודי הוצא להורג על ידי המצביא העות'מאני ומקום קבורתו של "הבוגד", נודע כ"קבר היהודי", בבולגרית: Жидов гроб (ז'ידוב גרוב). השיר אשר כתב ואזוב סייע לקבע את המיתוס בנרטיב ההיסטורי הבולגרי.
”הו בגידה מבישה, הוליכה את האויב למבצר, זעקות הקרב של המגינים נאלמו, והם שקעו בדמם.”[3]
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, בתוך אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 114, 120.
- ^ חיים קשלס, דורות הראשונים, עמוד 122.
- ^ השיר "קבר היהודי", באתר znam.bg (בבולגרית).
