איי אפארסה
איי אפרסה (בצרפתית: îles Éparses; בתרגום חופשי: האיים הפזורים) הם קבוצה של 4 איים, אטול ושונית אלמוגים בדרום מערב האוקיינוס ההודי בקרבת מדגסקר, שמרכיבים את האזור החמישי של הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת מאז 2007. כל האיים, מלבד האי טרומלין, נמצאים במצר מוזמביק והאי טרומלין נמצא מזרחית למדגסקר.
כל האיים אינם מיושבים באופן קבוע כאשר האי טרומלין מאויש על ידי מטאורולוגים ואת שאר האיים, מאיישים 15 חיילים שמתחלפים כל 45 יום. כל האיים נמצאים במחלוקת. מאוריציוס דורשת בעלות על האי טרומלין, ואת כל שאר האיים דורשת מדגסקר.
טופוגרפיה
| אי | שטח יבשתי | לגונה | מים כלכליים | קואורדינטות |
|---|---|---|---|---|
| באסאס דה אינדיה | >1 קמ"ר | 79.8 קמ"ר | 123,700 קמ"ר | 21°28′38″S 39°40′54″E / 21.47735138264276°S 39.68158721923828°E |
| האי אירופה | 30 קמ"ר | 9 קמ"ר | 127,300 קמ"ר | 22°21′52″S 40°21′40″E / 22.364522743385525°S 40.3611946105957°E |
| איי גלורייז | 7 קמ"ר | 29.6 קמ"ר | 48,350 קמ"ר | 11°34′39″S 47°17′46″E / 11.57741130635834°S 47.296142578125°E |
| ז'ואן דה נובה | 5קמ"ר | 61,050 קמ"ר | 17°03′17″S 42°43′26″E / 17.054733214057993°S 42.723941802978516°E | |
| טרומלין | 1 קמ"ר | 280,000 קמ"ר | 15°53′29″S 54°31′22″E / 15.891255921102431°S 54.52265739440918°E | |
| איי אפארסה | 44 קמ"ר | 118.4 קמ"ר | 640,400 קמ"ר |
כל האיים הם איי אלמוגים ולכן הגובה המרבי בכל האיים אינו עולה על מספר מטרים בודדים. האי הגדול ביותר הוא אירופה והקטן ביותר הוא באסאס דה אינדיה שרובו נמצא מתחת במים.
פאונה ופלורה
מבחינת צמחייה האיים שונים מאד אחד מהשני, כאשר בבאסאס דה אינדיה אין כלל צמחייה, באי אירופה וגלורייז קיימים יערות חלבלוב ומנגרובים, בז'ואן דה נובה עצי קזוארינה וקוקוס ועשבים ושיחים בטרומלין. העוני היחסי בצומח ביחס לאזורים טרופיים נובע מקרקע גירית שמונעת כניסת מי גשם לקרקע.
בניגוד לצומח העני יחסית, הפאונה עשירה מאד. החי בימי כולל אלמוגים מסביב לאיים שיוצרות שוניות אלמוגים עשירות. צבי ים מטילים ביצים באי אירופה ובאי טרומלין. האזור עשיר בעופות ימיים שמקננות באיים. בין השאר קיימת אוכלוסייה הגדולה ביותר באוקיינוס ההודי של שחפית כהה בז'ואן דה נובה. באיים כמעט ואין בעלי חיים יבשתיים מלבד באי אירופה בו קיימת אוכלוסייה גדולה של כבש בר.
היסטוריה
האיים כולם התגלו על ידי יורדי ים אירופים בתקופה שהאירופים שטו לערך הודו דרך כף התקווה הטובה (המאות ה-15 וה-16). האיים לא היו מיושבים לפני כן ובמהלך הזמן היה מיושב רק לפרקי זמן קצרים למטרות מחקר או חקלאות על ידי משפחות שהגיעו באיים שכנים כמו מדגסקר, סיישל וראוניון. בגלל הקרבה של האיים למדגסקר ולאיים שהיו תחת שלטון צרפתי, הפכו גם איים אלו לחלק מהקולוניה הצרפתית.
בשנות ה-50, בעקבות דרישה של הארגון המטאורולוגי העולמי, החליטה צרפת להציב על האיים תחנות מטאורולוגיות בעקבות המיקום של האיים בנתיב הציקלוניים. התחנות עברו תהליך של אוטומציה מלבד התחנה שנמצאת בטרומלין.
במהלך נתינת העצמאות למדגסקר, החליטה צרפת להפריד את האיים האלו ממדגסקר ולשמור עליהם בעיקר בגלל המיקום בין אסיה, אפריקה והמזרח התיכון וכן משום שהמרחבים הימיים שמסביב לאיים יכול לשמש כמקום לביצוע ניסויים גרעיניים. הנוכחות הצרפתית מתגברת ב-1973 כאשר המקום נמצאת נוכחות תמידית של כוחות צבא של אזור דרום האוקיינוס ההודי (forces armées de la zone sud de l'océan Indien בר"ת FAZSOI) של צרפת. הכוח באיים מונה 15 חיילים (בהם קצין אחד) שמטרתם לשמור על המים הכלכליים של האיים.
בשנת 1960 האיים מנותקים מקולוניית מדגסקר ועוברים לאחריות השר של צרפת מעבר לים (Ministère des Outre-mer), כאשר בפועל מנוהלים על ידי המושל של ראוניון ואינם מחולקים כלל לפי החלוקה המנהלית של צרפת (אין חלוקה למחוזות, חבלים וכדומה). ב-2005 האיים מנוהלים תחת המנהל של הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת. ומשנת 2007 הם מרכיבים את האזור החמישי של הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת. בעקבות השיוך הזה, האיים אינם נמצאים באיחוד האירופי.
קישורים חיצוניים
- האתר הרשמי של הארצות הדרומיות והאנטארקטיות של צרפת
