לדלג לתוכן

איי קוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
איי קוק
Cook Islands
Kūki 'Āirani
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

יפןאיי מריאנה הצפונייםפלאומיקרונזיהמזרח טימוראינדונזיהאטול מידווייהוואיאטול ג'ונסטוןוייק (אי)פפואה גינאה החדשהאיי מרשלנאורוקיריבטיפולינזיה הצרפתיתפיטקרןטוקלאואיי קוקאיי שלמהנורפוקניו זילנדונואטוטובאלוואליס ופוטונהטונגהניואהאוסטרליהסמואהסמואה האמריקניתפיג'יהאולנדבייקראטול פאלמירהשונית קינגמןג'רוויסקלדוניה החדשהיפןאנטארקטיקהרוסיהאי הפסחאאלסקהקנדהמקסיקוארצות הבריתקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתהרפובליקה העממית של סיןטאיוואןוייטנאםלאוסקמבודיהתאילנדהפיליפיניםהרפובליקה העממית של סיןסינגפורמלזיהברוניי
המנון לאומי Te Atua Mou E
(א-לוהים הוא אמת)
המנון
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית
ראש המדינה מלך
מלך צ'ארלס השלישי
שפה רשמית אנגלית, מאורית בניב מקומי
עיר בירה אוורואה 21°12′0″S 159°46′0″W / 21.20000°S 159.76667°W / -21.20000; -159.76667
(והעיר הגדולה ביותר)
גאוגרפיה
יבשת אוקיאניה
שטח יבשתי[1] 236 קמ"ר (219 בעולם)
אזור זמן UTC -10
היסטוריה
הקמה  
עצמאות חלקית מניו זילנד 4 באוגוסט 1965
דמוגרפיה
אוכלוסייה[2]
(הערכה 1 בדצמבר 2025)		 13,072 נפש (225 בעולם)
צפיפות 55.39 נפש לקמ"ר (159 בעולם)
אוכלוסייה לפי גילאים
 
 
 
 
 
0 10 20 30 40 50 60 70 80
גילאי 0 - 14 24.34%
גילאי 15 - 24 14.07%
גילאי 25 - 54 34.04%
גילאי 55 - 64 13.83%
גילאי 65 ומעלה 13.72%
כלכלה
מטבע דולר ניו זילנדי, דולר איי קוק‏ (NZ$)
שונות
סיומת אינטרנט Ck
קידומת בין־לאומית 682

איי קוּק (באנגלית: Cook Islands, במאורית: Kūki 'Āirani) הם 15 איים המחולקים לשתי קבוצות ונמצאים בדרום האוקיינוס השקט, בתת-האזור (אנ') של פולינזיה, ממזרח לקו התאריך הבינלאומי. האיים קרויים על שם מגלה הארצות האנגלי ג'יימס קוק. שטח האיים כ-240 קילומטרים רבועים בתוך אזור של מים טריטוריאליים המשתרעים על כ-1.8 מיליון קמ"ר. באיי קוק מונהג משטר פנימי פרלמנטרי דמוקרטי בהסכם חופשי עם ניו זילנד, כאשר יחסי החוץ הם באחריות ניו זילנד, וכל התושבים הם בעלי דרכון ניו זילנדי. איי קוק נכללים תחת ממלכת ניו זילנד.

מקור השם

בשנת 1773 הגיע קפטן ג'יימס קוק לאיים וקרא להם על שמו של אוגוסטוס הרווי, הרוזן השלישי מבריסטול (אנ') - איי הרווי Hervey Isles. ב-1823, כחמישים שנה אחר כך, העניקו הרוסים כבוד לקפטן ג'יימס קוק, החוקר הימי הבריטי הדגול שהפליג ומיפה את דרום האוקיינוס השקט וקראו לאיים - איי קוק. (באנגלית: Cook Islands, במאורית: Kūki 'Āirani)[4]

חלק מ-15 האיים המרכיבים את איי קוק הם בעלי שמות נפרדים בשפות ילידיות, למשל האי הגדול ביותר נקרא במאורית - ררוטונגה (Rarotonga) וכך אייטוטקי (Aitutaki). האי הראשון שקיבל שם על ידי ספנים ספרדיים שהגיעו אליו ב-1606 היה - רקהנגה (אנ') (Rakahanga). הוא נקרא על ידם "ג'נטה הרמוסה" (Gente Hermosa - אנשים יפים).[5]

היסטוריה

היסטוריה עתיקה

מחקרים כיום טוענים שאיי קוק ואיי אוסטרל יושבו על ידי פולינזים בערך בתקופה בה יושבה ניו זילנד על ידי המאורים, הפולינזים, בין 500 - 800 לספירה.

חלק מהאיים במרכז האוקיינוס השקט, כמו איי המרקיז, היו כנראה מאוכלסים כבר בסביבות 1000 לפנה"ס, אך השרידים המוקדמים ביותר של הציוויליזציה שם מתוארכים רק לשנת 150 לפנה"ס. מאיי מרקיז התפשטו הפולינזים לאיים אחרים. על פי עדויות ארכאולוגיות הגיעו הילידים לניו זילנד בסביבות 800 לספירה. איי קוק ואיי אוסטרל יושבו על ידי הפולינזים בערך באותה תקופה. איי קוק הדרומיים יושבו ככל הנראה על ידי טהיטיים בסביבות שנת 800, בעוד שהאיים הצפוניים יושבו מעט מאוחר יותר על ידי טונגנים וסמואים.[6] נראה שבאותם ימים כל אי היה ישות נפרדת ונשלטה על ידי אריקי (אנ') (Ariki) - מנהיגים מקומיים.[7]

הגילוי על ידי האירופאיים

האירופאי הראשון אשר חלף קרוב לאיים היה מגלה הארצות הספרדי אלברו דה מנדניה. הוא הגיע, בשנת 1595, לשלושה איים קטנים המקיפים לגונה וקרא להם "סן ברנרדו". אלו האיים שבני המקום מכנים - איי פוקאפוקה. הנווט הפורטוגזי פדרו פרננדש דה קיירוש היה האירופאי הראשון שכף רגלו דרכה באי ראקאהאנגה (אנ') ב-1606. בין השנים 1772 - 1775 יצא חוקר ומגלה הארצות ג'יימס קוק לבדוק אם אכן קימת יבשת דרומית, באוקיינוס השקט. הוא הגיע לפולינזיה וחלף על פני איי קוק ותיעד את מסעו.[8] כך עשה גם במסעו האחרון.[9] לכבוד מחקריו ומסעותיו לגילוי ארצות החליט ההצי הרוסי ב-1880 לקרוא לאיים על שמו. האירוניה היא שאיי קוק הם בין האיים הבודדים שכף רגלו של קפטן קוק לא דרכה עליהם. הוא הפליג דרך איי קוק מבלי לעגון בהם.[5]

מתחילת המאה ה-19 החלו מיסיונרים אנגלים וטהיטיים, של אגודת המיסיונרים של לונדון, להגיע לאיי קוק והיו הזרים הראשונים שהתיישבו. הם ניצרו, קודם כל, את האריקי, ראשי השבטים ובכך הקלו על ניצור תושבי האיים. המיסיונרים הקימו מכללה תאולוגית ברארוטונגה, הגדול באיי קוק, והשפיעו רבות על צורת הממשל שהתפתחה בכל אחד מהאיים במהלך חצי המאה הבאה.[10]

ראשי השבטים חששו שצרפת תשתלט עם האיים, כפי שקרה בטהיטי ובאיי החברה, ולפיכך הם פנו לממלכה המאוחדת וביקשו להכריז על איי קוק כמדינת חסות שלהם. ממשלת בריטניה נענתה להם בשנת 1888, ובאיים הוקם פרלמנט פדרלי. זו הייתה הפעם הראשונה שהאיים המפוזרים הללו היו תחת ממשלה מאוחדת.

ניו זילנד רצתה גם היא לספח את איי קוק אליה, אבל בריטניה דרשה שבקשת הסיפוח תגיע ממנהיגי האיים עצמם. בעזרת שכנוע מסוים מצד ניו זילנד, הגישו ראשי האיים הגדולים ביותר בקשה לסיפוח. ואמנם, ב-1901 סופחו האיים לניו זילנד. 10 שנים אחר כך פורק הפרלמנט הפדרלי וב-1946 הוקמה המועצה המחוקקת הראשונה. בשנת 1957 הורחבו סמכויותיה ושמה שונה לאספה המחוקקת (תיקון חוקתי משנת 1981 שינה את השם שוב, לפרלמנט).[10]

בשנת 1965 הפכו האיים להיות טריטוריה בעלת שלטון עצמי בשיתוף פעולה חופשי עם ניו זילנד.

עשרים שנה אחר כך, ב-1985, חתמו מנהיגי האיים על אמנת רארוטונגה, הסכם על יצירת אזור חופשי מנשק גרעיני בדרום האוקיינוס השקט. מעט שנים אחר כך יצרו באיי קוק את שמורת הים הגדולה ביותר בעולם, שמורה המשתרעת על פני מיליון קמ"ר, באוקיינוס השקט.[11]

במחצית השנייה של המאה ה-20, איי קוק, בעזרת ניו זילנד, עבדו על שיפור התשתיות והתנאים החברתיים ופיתוח הכלכלה, כולל תיירות. הפיכתם של האיים לבעלי שלטון עצמי, ב-1965, הביאו איתם לאוטונומיה גדולה יותר לאיים והם החלו לפתח קשרים עם מדינות האזור. האיים חתמו על אמנות כישות פוליטית עצמאית, הפכו לחברים מייסדים של פורום דרום האוקיינוס השקט (משנת 2000, פורום איי האוקיינוס השקט) בשנת 1971, והצטרפו לארגונים בינלאומיים אחרים, כולל אונסק"ו והבנק לפיתוח אסיה.[10]

כלכלה

שני מקורות ההכנסה העיקריים באיים הם תעשיית הפנינים השחורות המפורסמות בכל העולם, אשר מיוצרות בעיקר בחוות באיים הצפוניים מניהיקי (Manihiki) ופנרהין (Penrhyn) ומהווים כ-80 אחוזים מההכנסה של האיים, וכן תיירות. מקורות הכנסה נוספים הם בנקאות, סחר בדגה ובפירות ים. בנוסף בשנת 2006 צולמה במקום העונה ה-13 של הסדרה המצליחה "השרדות", מה ששיפר את הכלכלה לאור ההשקעה הרבה בסדרה (על כל פרק כמיליון דולר) וגם בזכות התיירות הרבה שהסדרה הביאה למקום.

גאוגרפיה

מפת איי קוק

איי קוק מורכבים משתי קבוצות, הדרומית והצפונית. הקבוצות מרכיבות ביחד 15 איים ראשיים. הקבוצה הדרומית היא השלטת, ובה חיים רוב התושבים ונמצאים אי הבירה - ררוטונגה (Rarotonga), שדה התעופה הבינלאומי, הפרלמנט ומשרדי הממשל.

בקבוצה הדרומית האי הגדול ביותר הוא ררוטונגה, ובו מרוכזים רוב התושבים. איים נוספים בקבוצה הם:

הקבוצה הצפונית היא נידחת ביותר, והגישה אליה מתבצעת בטיסות אחת לשבוע, בספינות משא אחת לחודש וכן על ידי בעלי יאכטות פרטיות. בתחילה, הקבוצה לא נחשבה לחלק מאיי קוק ורק מאוחר יותר נוספה לקבוצה הדרומית. קבוצה זו ידועה בתעשיית הפנינים שלה. כמו כן בקבוצה זו שוכן אטול סווארו, אשר התפרסם בזכות הסופר הניו זילנדי טום ניל, שגר במקום במשך שנים, וכתב בו את הספר An Island to Oneself.

האיים בקבוצה הצפונית הם:

דמוגרפיה

באיי קוק חיים כ-10 אלף תושבים, רובם מאורים אשר מדברים מאורית של איי קוק וכן אנגלית. בנוסף ניתן לפגוש באיים מהגרים מניו זילנד, אוסטרליה, פיג'י, ואיים נוספים באוקיינוס השקט. למעשה, האיים סובלים מהגירה שלילית, כמו רבים מאיי אוקיאניה, וכיום חיים בניו זילנד יותר "קוק-איילנדרים" מאשר באיים עצמם.

פוליטיקה וממשל

איי קוק הם דמוקרטיה ייצוגית עם מערכת פרלמנטרית ביחסי מדינה קשורים עם ניו זילנד. הממשלה היא הגוף הביצועי, כאשר השר הראשי הוא ראש הממשלה. כוח החקיקה מוקנה הן לממשלה והן לפרלמנט של איי קוק. מערכת המשפט אינה תלויה ברשות המבצעת והמחוקקת. ראש המדינה הוא מלך ניו זילנד כחלק מתחום השיפוטי המלכותי של ניו זילנד (אנ'), המיוצג באיי קוק על ידי נציג המלך.

האיים בעלי שלטון עצמי ב"התאגדות חופשית" עם ניו זילנד. ניו זילנד שומרת על האחריות העיקרית לעניינים חוץ, תוך התייעצות עם ממשלת איי קוק. אזרחי איי קוק הם אזרחי ניו זילנד ויכולים לקבל שירותי ממשלה בניו זילנד, אך ההפך אינו נכון; אזרחי ניו זילנד אינם אזרחי איי קוק. למרות זאת, נכון לשנת 2014 קיימו איי קוק יחסים דיפלומטיים בשמם עם 43 מדינות אחרות. איי קוק אינם מדינה שחברה באו"ם, אך היא חברה מלאה בארגון הבריאות העולמי ובאונסק"ו, בוועדה הסוציו-אקונומית של אסיה ופסיפיק (UNESCAP) וחברה באספת מדינות בית הדין הפלילי הבינלאומי.

ב-11 ביוני 1980 חתמה ארצות הברית על חוזה עם איי קוק המציין את הגבול הימי בין איי קוק לסמואה האמריקאית וכן מוותרת על כל טענות אמריקאיות בפני פנהין, פוקאפוקה, מאניהיקי ורקאהנגה. בשנת 1990 איי קוק וצרפת חתמו על אמנה שתחמה את הגבול בין איי קוק לפולינזיה הצרפתית. בסוף אוגוסט 2012 ביקרה מזכירת המדינה של ארצות הברית הילרי קלינטון באיים ובשנת 2017 איי קוק חתמו על אמנת האו"ם בנושא איסור נשק גרעיני.

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקימסע מדריך למטייל בוויקימסע: איי קוק

הערות שוליים

  1. ↑ דירוג שטח יבשתי - מתוך אתר Worldometer, כפי שפורסם ב-28 במאי 2021
  2. ↑ טבלאת אוכלוסייה שם הקובץ: UN_PPP2024_Output_PopTot.xlsx, שם החוצץ: Median - מתוך אתר האו"ם
  3. ↑ מדד הפיתוח האנושי לשנת 2023 בדו"ח שפורסם ב-2025 על ידי אתר מינהל הפיתוח (UNDP) של האומות המאוחדות
  4. ↑ Our History and People, Cook Islands
  5. ^ 5.0 5.1 Cook Islands, Our Shared Ocean
  6. ↑ Settlement of the South Pacific Islands, EBSCO Knowledge Advantage
  7. ↑ About Cook Islands, RNZ
  8. ↑ Ian Boreham, מסעו השני של ג'יימס קוק, יולי-ספטמבר 1773 (באנגלית)
  9. ↑ Nicholas Thomas (2003). Cook : the Extraordinary voyages of Captain James Cook. pp. 310–311.
  10. ^ 10.0 10.1 10.2 History of the Cook Islands, britannica, ‏Nov. 5, 2025
  11. ↑ Cook Islands country profile, BBC news, ‏23 August 2023


תחומי ניו זילנד
איי קוק • איי קרמדק • טוקלאו • ניו זילנד • ניואה • שטח חסות רוס דגל ניו זילנד
מדינות וטריטוריות באוקיאניה
אוסטרליה אוסטרליה • נורפוק אוקיאניה
מלנזיה איי מאלוקו ומערב גינאה החדשה (חלק מאינדונזיה) • איי שלמה • ונואטו • מזרח טימור • פיג'י • פפואה גינאה החדשה • קלדוניה החדשה
מיקרונזיה איי מריאנה הצפוניים • איי מרשל • גואם • מיקרונזיה • נאורו • פלאו • קיריבטי
פולינזיה איי קוק • הוואי • ואליס ופוטונה • טובאלו • טונגה • טוקלאו • ניואה • ניו זילנד • סמואה • אי הפסחא • סמואה האמריקנית • פולינזיה הצרפתית • פיטקרן
קבוצות איי פולינזיה
איי אוסטרל • איי קוק • אי הפסחא • איי גמבייה • הוואי • ואליס ופוטונה • איי קרמדק • איי לויאלטי • איי מרקיז • ניו זילנד • פיטקרן • סמואה • איי החברה • טוקלאו • איי טונגה • איי טואמוטו • טובאלו מפת איי פולינזיה

איי קוק42249534Q26988

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=איי_קוק&oldid=3586625"