איי קוקוס

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
טריטוריית איי קוקוס (קילינג)
Territory of Cocos (Keeling) Islands
דגלסמל

לחצו כדי להקטין חזרה

מצריםתוניסיהלובאלג'יריהניגריהקמרוןהרפובליקה הדמוקרטית של קונגומוזמביקטנזניהקניהסומליהג'יבוטיאריתריאהסודאןרואנדהאוגנדהבורונדימלאוויאתיופיהדרום סודאןהרפובליקה המרכז-אפריקאיתצ'אדניז'רתימןעומאןאיחוד האמירויות הערביותערב הסעודיתעיראקאיראןכוויתקטרבחרייןישראלסוריהלבנוןירדןקפריסיןטורקיהאפגניסטןטורקמניסטןפקיסטןיווןאיטליהמלטהצרפתפורטוגלספרדמאוריציוסראוניוןמיוטקומורוסיישלמדגסקרסרי לנקההודואינדונזיהבנגלדשהרפובליקה העממית של סיןנפאלבהוטןמיאנמרקנדהגרינלנדאיסלנדמונגוליהנורווגיהשוודיהפינלנדאירלנדהממלכה המאוחדתהולנדבלגיהדנמרקשווייץאוסטריהגרמניהסלובניהקרואטיהצ'כיהסלובקיההונגריהפוליןרוסיהליטאלטביהאסטוניהבלארוסמולדובהאוקראינהמקדוניה הצפוניתאלבניהמונטנגרובוסניה והרצגובינהסרביהבולגריהרומניהגיאורגיהאזרבייג'ןארמניהקזחסטןאוזבקיסטןטג'יקיסטןקירגיזסטןרוסיהארצות הבריתהאיים המלדיבייםיפןקוריאה הצפוניתקוריאה הדרומיתטאיוואןסינגפוראוסטרליהמלזיהברונייהפיליפיניםתאילנדוייטנאםלאוסקמבודיההודומזרח טימורפפואה גינאה החדשהאי חג המולדאיי קוקוסאיי שלמהCocos (Keeling) Islands on the globe (Asia centered).svg
אודות התמונה
מוטו לאומי Maju Pulu Kita (במלאית: איינו המפותח)
המנון לאומי התקדמי אוסטרליה היפה
ממשל
משטר מונרכיה חוקתית פדרלית, טריטוריה אוסטרלית
שפה רשמית אנגלית ומלאית
עיר בירה וסט איילנד 12°11′13″S 96°49′42″E / 12.186944°S 96.828333°E / -12.186944; 96.828333
גאוגרפיה
יבשת אסיה
העיר הגדולה ביותר באנטם
שטח יבשתי[1] 14 קמ"ר[2] (240 בעולם)
אזור זמן UTC +6.5
היסטוריה
הקמה  
העברה לשליטת אוסטרליה מהממלכה המאוחדת 1955
דמוגרפיה
אוכלוסייה[3]
(הערכה ליולי 2014)
596 נפש[2] (234 בעולם)
צפיפות 42.57 נפש לקמ"ר (169 בעולם)
כלכלה
מטבע דולר אוסטרלי‏ (AUD)
שונות
סיומת אינטרנט cc
קידומת בין־לאומית 61-891
Cocos(keeling) 76.jpg
מפת איי קוקוס

איי קוקוס (קילינג) הם טריטוריה אוסטרלית המורכבת מ-27 איים קטנים המשתרעים על שני אטולים באוקיינוס ההודי, במחצית הדרך בין פרת' אשר בחוף המערבי של אוסטרליה ובין סרי לנקה. מיקומה המדויק של הטריטוריה הוא 2,950 קילומטר מפרת, 2,250 קילומטר מסרי לנקה וכ-1,000 קילומטר מאינדונזיה. באיים אוכלוסייה של 630 תושבים.

גאוגרפיה

איי קוקוס (קילינג) מורכבים משתי שוניות אלמוגים שטוחות בשטח יבשתי כולל של 14.2 קמ"ר. לאיים קו חוף של 26 ק"מ, והנקודה הגבוהה ביותר מתנשאת לגובה של 5 מטרים. האי צפון קילינג (North Keeling Island) הוא שונית המכילה אי יחיד בצורת כ'. שטחו של האי הוא 1.1 קמ"ר והוא אינו מיושב. איי דרום קילינג (South Keeling Islands) מכילים עשרים ושישה איונים בשטח כולל של 13.1 קמ"ר. מתוך העשרים ושישה איונים בלבד מיושבים: הום אילנד (Home Island) ווסט אילנד (West Island).

איים

מספר שם אי (עברית) שם אי (אנגלית) שטח (קמ"ר)
1 הורסבורו Horsburgh 1.04
2 דירקשן Direction 0.34
3 פריזון Prison 0.02
4 הום Home 0.95
5 אמפנג Ampang 0.06
6 אמפנג מיינור Ampang Minor 0.02
7 בלקוק Blekok 0.03
8 קמבאנג Kembang 0.04
9 מיזרי Misery 0.24
10 גואט Goat 0.1
11 לאבו Labu 0.04
12 סאות' South 3.63
13 קלפה סאטו Kelapa Satu 0.02
14 איסט קיי East Cay 0.03
15 בוריאל Burial 0.03
16 וסט קיי West Cay 0.01
17 וסט West 6.23
18 טורטל Turtle 0.22
19 בוטון Buton <0.01
20 גנגסה Gangsa <0.01
21 סקאוולה Scaevola <0.01
22 גוסברי Gooseberry <0.01
23 ג'מבטאן Jambatan <0.01
24 קמבלינג Kambling <0.01
25 וורקהאוס Workhouse <0.01

היסטוריה

ההתיישבות הראשונה באיים

רב החובל וליאם קילינג היה האירופאי הראשון אשר גילה את האיים בשנת 1609 בעת שעבד עבור חברת הודו המזרחית הבריטית. האיים נותרו בלתי מיושבים עד המאה ה-19.

בשנת 1814 עצר באיים רב החובל ג'ון קלוניס-רוס בדרכו להודו כשהוא מניף באי את דגל הממלכה המאוחדת ומכריז על האיים כחלק מהממלכה, מתוך כוונה להשתקע באיים. האנגלי אלכסנדר הייר שאף אף הוא להתיישב באיים[5]. קלוניס-רוס שב אל האיים לאחר שנתיים, ויצא עם מלחיו להילחם בהייר על השליטה באיים. הייר בחר לעזוב את האיים בשנת 1834[6].

ב-1 באפריל 1836 הגיעה אל האי אוניית הוד מלכותו ביגל בפיקודו של סגן אדמירל רוברט פיצרוי במסגרת ההפלגה השנייה של הביגל. בביקור זה חקר צ'ארלס דרווין את החי והצומח באיי קוקוס. עוזרו של דרווין, סימס קווינגטון ציין כי באי שולט אנגלי בשם רוס, הקורא לעצמו מלך איי קוקוס.

סיפוח האיים לאימפריה הבריטית

בשנת 1857 סופחו האיים לאימפריה הבריטית על ידי קפטן סטיבן גרנוויל פרמנטל, ומינה את רוס השני (בנו של קלוניס-רוס) כנציב עליון. בשנת 1901 הוקמה באי תחנת טלגרף קווי (קווים תת-ימיים הועברו למאוריציוס שבג'אווה ולפרימנטל שבאוסטרליה המערבית. בשנת 1910 הוקמה באיים תחנת טלגרף רדיו.

מלחמת העולם הראשונה

בבוקר 9 בנובמבר 1914 התקיים קרב איי קוקוס במסגרתו סיירת קלה גרמנית אמדן ניסתה לכבוש את האיים וניתקה את קווי הטלגרף. אוניית צי אוסטרליה "סידני" הגיעה אל האיים להגנתם. הסיירת הגרמנית נפגעה ועלתה על שרטון באי צפון קילינג, ולאחר מתקפה יבשתית של כוחות אוסטרליים על הספינה, נכנעה הספינה הגרמנית.

מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה פעלה באיים תחנת האזנה של בעלות הברית, אשר אף חששו שגרמניה הנאצית תנסה לכבוש את האיים ולהקים בהם בסיס אווירי. לאחר כיבוש סינגפור בקרב סינגפור עבר ניהול האיים לציילון (סרי לנקה), ובאיים הוקם מחנה צבאי בריטי. צבא יפן לא פלש לאיים במהלך המלחמה.

בלילה שבין 8 ו-9 במאי 1942 פרץ מרד איי קוקוס - חיילים ציילוניים מרדו בצבא הבריטי וניסו להשתלט על תותחי האי. המרד דוכא בו ביום והמורדים הוצאו להורג.

בליל 25 בדצמבר 1942 הפציצה צוללת יפנית את האיים, אך לא גרמה נזק.

המעבר לשליטת אוסטרליה

ב-23 בנובמבר 1955 נחקק "חוק איי קוקוס (קילינג) 1955" בפרלמנט האוסטרלי ו"חוק איי קוקוס, 1955" בפרלמנט הבריטי, המעביר את השליטה באיים לאוסטרליה. ו-ה. ג'. הל (H. J. Hull) מונה למנהלן המושל באי. ב-5 בספטמבר 1958 מונה ג'ון ויליאם סטוקס לתפקיד בו כיהן בין 31 באוקטובר 1958 ועד 30 בספטמבר 1960, עת ס. יץ באפט מונה לתפקיד (וכיהן בו עד 30 ביוני 1966).

בשנות ה-70 ממשלת אוסטרליה החליטה לעצור את שליטת משפחת קלוניס-רוס באיים והכריחה בשנת 1978 את המשפחה למכור את נכסיה לממשלת אוסטרליה (למעט בית המשפחה) וב-1983 דרשה אף פינוי של בית המשפחה (המשפחה עתרה לבית המשפט העליון של אוסטרליה וזכתה בעתירה)[7].

ב-1982 החלה ממשלת אוסטרליה לשקול עריכת משאל עם בדבר מתן עצמאות לאיים. בחירות באוסטרליה ב-1983 דחו את עריכת משאל העם, וזה נערך ב-6 באפריל 1984, והצביעו בו כל 261 בעלי זכות ההצבעה באי: 229 הצביעו בעד הפיכה לטריטוריה של אוסטרליה, 21 הצביעו בעד קשרי מסחר חופשיים עם אוסטרליה (אזור סחר חופשי), 9 הצביעו בעד עצמאות ו-2 נמנעו.

כלכלה

חלק מהכנסות האיים נובעות ממכירת סיומת האינטרנט הלאומית. שלטונות האי, כמקור למטבע זר, מסרו את ניהול רישום שמות המתחם לחברת VeriSign, אשר במסע שיווק מוצלח הצליחה למכור שמות מתחם רבים, הן בשל הקרבה הלשונית בין cc לבין com, והן לגופים ששמם מורכב מראשי תיבות האותיות CC. חלק משמות המתחם מוצעים בחינם למשתמשים פרטיים[8].

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0