אימון אישי
 |
יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, חוסר מקורות.
| |
| יש לשכתב ערך זה. הסיבה היא: פירוט יתר, חוסר מקורות. |
אימון אישי (נקרא גם קואוצ'ינג, מאנגלית: Coaching) הוא תהליך המכוון לסייע לאנשים מתפקדים להציב ולהשיג מטרות, להתגבר על מכשולים ולשמר מוטיבציה[1]. היעד של האימון האישי הוא שבתום התהליך המתאמן ירכוש את הכלים הנחוצים להשגת מטרות וכן ביטחון עצמי ביכולתו להגשימן[2].
תהליך זה מונחה על ידי מאמן אישי הנקרא באנגלית "קואוץ'" (Coach) ומכונה בעברית לעיתים גם קואוצ'ר.
האימון האישי הוא מקצוע חדש יחסית, שעדיין אין לו הסמכה רשמית (unlicensed profession) מבחינת החוק במדינות רבות[1]. בישראל יש איגודים המכשירים מאמנים אישיים, אך המקצוע לא מוכר מבחינה אקדמית ואין עליו רגולציה ופיקוח[3]. האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג הכשיר (נכון לשנת 2016) כ-2,500 מאמנים[4]. מאמנים נוספים הוכשרו בארגונים אחרים, וישנם גם מאמנים שלא עברו הכשרה.
הגדרה
לאימון אישי הגדרות שונות. בהן: מתן תמיכה והכוונה בפיתוח מודעות עצמית, סיוע בשיפור חוויית החיים והביצועים בתחומים שקובע "המתאמן", טיפוח של מכוונות עצמית ללמידה ועזרה בשיפור הביצועים המקצועיים והאישיים בתחום מסוים או קבוצת כישורים[5]. ההגדרה של פדרציית האימון הבינלאומית היא: "שותפות עם לקוחות בתהליך מעורר מחשבה ויצירתי, אשר מעוררת אותם למקסם את הפוטנציאל האישי והמקצועי שלהם... תהליך האימון עוזר ללקוחות להגדיר ולהשיג מטרות אישיות ומקצועיות במהירות רבה יותר ובקלות רבה יותר מאשר ניתן היה אחרת"[6].
מאפיינים
האימון האישי מיועד להוביל אל הגשמת מטרות מתוך היכולות והכישורים הקיימים בידי המתאמן תוך התערבות ממוקדת וקצרת מועד המתמקדת בהקניית כלים וחיזוק תכונותיו של המתאמן. ישנם מספר היבטים המשותפים לכל ההגדרות של האימון האישי: הנחת היסוד שלאנשים יש יכולת מולדת לגדול ולהתפתח, התמקדות במטרות שגובשו מתוך הסכמה הדדית והבנה שמערכת היחסים היא בעלת אופי שוויוני ושיתופי[1]. תפקידו של המאמן הוא לא לייעץ, אלא לשתף פעולה באופן המאפשר למתאמן להגדיר בעצמו את צרכיו ומטרותיו[2]. כמו כן, המאמן רואה את המתאמן כנושא באחריות לנקיטת הפעולות הדרושות להגשמת מטרותיו[7].
תהליך האימון
במסגרת האימון האישי מתקיימים יחסים מקצועיים שבהם המאמן עובד עם המתאמן לעידוד למידה חוויתית ושיפור רמת התפקוד והביצוע, אשר על פי רוב מכוונים להשגת מטרה ספציפית[1]. דרך שימוש בגישה חוקרת, המאמן שואף להגביר את היכולת של המתאמן לעצור, להרהר ולפתח מטרות מציאותיות יותר המבוססות על מודעות עצמית גבוהה יותר על הדרך שבה הוא חושב ומתנהג[7][8].
בתהליך האימון עוסקים באיתור הרגלים שמשרתים את האדם וכאלו שלא, הקניית הרגלים חדשים, והטמעתם בדרך פרקטית שתוביל לשיפור תוצאות והשגת מטרות המתאמן.[9] המאמן האישי עושה שימוש במרכיב קוגניטיבי כדי לסייע למתאמנים לפתח מודעות לאופן שבו הם משנים את ההתנהגות שלהם[2]. מאמנים משתמשים בסוג מסוים של שאלות על מנת להדגים למתאמנים שימוש יעיל בתפקודים ניהוליים ולמען חילוץ רעיונות המתאמנים, תוך כדי פיתוח היכולת שלהם להבהיר את מטרותיהם, לתכנן ולפעול להשגתן בכוחות עצמם[7][8]. התשאול המתמיד של המאמן אודות הדרך הטובה ביותר שבה המתאמן יכול להגשים את מטרותיו מעוררת מחשבה ומפתחת אסטרטגיה קוגניטיבית שבסופו של דבר המתאמן יוכל ליישם גם ללא עזרת המאמן[2].
הערכת יעילות האימון
תהליך אימון אישי שנחשב ליעיל הוא כזה המביא לידי ביטוי באופן מיטבי את היכולות של המתאמן. האדם מביא את יכולותיו לידי ביטוי מיטבי כאשר מאחורי פעולתו עומדת מודעות לערכים שלו, התגייסות למען חלום שהוא רוצה להגשים או כאשר יש לו אמון ביכולת שלו לבצע זאת. על בסיס זה עושה המאמן שימוש בכלים כמו עידוד, הבאת יכולות למודעות, העלאה ערכים למודעות, קישור בין פעולות ההווה לחזון הפרטי, הבנת חסמים, שימוש בכלי חשיבה תוצאתית, "השאלת" יכולות מתחום אחד של המתאמן לתחום אחר, כלים מתחום התקשורת הבין אישית, כלים לעבודה רגשית כגון "התמקדות" ודמיון מודרך, ועוד.
תחומי אימון
האימון הארגוני-ניהולי הוא מהנפוצים ביותר בתחום[1]. תחום זה כולל תמיכה וליווי לבעל עסק והוא נועד לזהות דרכים שבהן ניתן לשפר את יעילות העסק ורווחיותו. באמצעות האימון ניתן לשאוף לשיפור גורמים שונים בעסק כגון קשרי לקוחות, עבודת צוות, קידום מכירות, ניהול זמן, קביעת יעדים ופיתוח אסטרטגיות שיווק לעסק. סוג נוסף הוא אימון לקריירה.
אימון אישי עוסק בתחומים כמו יחסים בין אישיים, יצירתיות, יצירת זוגיות, ניהול זמן, ביטחון עצמי ותכנון[1].
ישנו גם אימון למאמן (Supervision).
אימון להפרעת קשב יכול לתת מענה לקשיים שונים המאפיינים הפרעת קשב, כמו: תפקודים ניהוליים, ניהול זמן, ארגון משימות, וויסות עצמי והתמודדות עם מצבי לחץ[7]. באמצעות הסיוע של מאמן, אנשים בעלי הפרעת קשב יכולים גם להבנות את סביבתם ולהוביל לשינוי על ידי זיהוי אסטרטגיות שעוקפות את הקשיים בתפקודים הניהוליים[2].
היסטוריה והתפתחות
האימון האישי החל להתפתח לפני מספר עשורים[1]. המקצוע החל להתגבש כגישה לשיפור-ביצועים מתוך אימון בעולם הספורט, בספרו של גלוויי (אנ') "המשחק הפנימי של הטניס" (The Inner Game of Tennis), בשנת 1974. רעיון "המשחק הפנימי" הורחב והשתכלל בעשורים העוקבים על ידי שימוש בכלים מתחומים של פסיכולוגיה קוגניטיבית, פסיכולוגיה הומניסטית, ספורט, תאוריות ניהול ואסכולות נוספות לחקר ההתנהגות אנושית, והגיע לכלל תחומי החיים.[דרוש מקור]
גישות אימון שונות
מקצוע האימון צמח מחוץ לאקדמיה במקומות שונים בעולם, ואין בנמצא תורה מוסכמת על התאוריה של אימון, כמו גם על עצם הגדרתו או הבחנתו מתחומים קרובים כטיפול וייעוץ. ניתן לחלק את עולם האימון בישראל למספר אסכולות עיקריות:
- גישה פסיכולוגית - תהליך האימון משתמש בשפה פסיכולוגית והתהליך מאופיין באווירה רגשית.
- גישה תוצאתית - האימון מתקיים בתוצאות מדידות בלבד. זוהי גישה מטריאליסטית שעוסקת בעיקר בהצבת מטרות ותכנון פעולות.
- גישה רוחנית - האימון משתמש בשפת הניו-אייג'.יש אמונה בכוחות רוחניים של האדם וברוחניות בכלל, שימוש בבודהיזם ובתורות רוחניות שונות.
- גישה יהודית - אימון על בסיס השפה והמושגים של היהדות עם דגש על תוצאות מתוך התאמה לעולם הערכים הפנימי.
- גישה טרנספורמטיבית - מטרת תהליך האימון היא יצירת טרנספורמציה על ידי חשיפת תבניות החשיבה הבסיסיות של המתאמן והחלפת תבניות חשיבה תוקעות בתבניות חשיבה מקדמות. במהלך האימון, נעשה שימוש בכלים מאסכולות שונות כגון: NLP ודמיון מודרך, כלים מתחום האימון ההווייתי, כלים ממוקדי תוצאות וכלים מתחום הפסיכולוגיה (בעיקר הפסיכולוגיה הקוגניטיבית).
- גישה אשר ממוקדת בזיהוי ובחירת סט הערכים המובילים ותרגומם להתנהלות.
כלים נפוצים הנרכשים באימון אישי
המאמן עשוי לאמן את המתאמן וללמד אותו לאמן את עצמו באמצעות הכלים הבאים המבוססים באימונים ההולכים על פי הגישות הפסיכולוגיות, היהודיות, הרוחניות והטרנספורמטיביות[10]:
אמפתיה
כמו בטיפולים פסיכולוגיים, בהם אמפתיה היא כלי מרכזי של הפסיכולוג[11], המאמן משתמש באמפתיה ליצירת כימיה ושיתוף פעולה בינו לבין המתאמן, ומאמן את המתאמן לעשות את אותו הדבר עם אחרים, וגם עם עצמו - וכך לקבוע את ערכיו, מטרותיו וחזונו.
ריסון כעס
זהו כלי שמתאמן לומד כשמטרותיו הם שיפור יחסיו עם אנשים מסוימים עליהם הוא כועס, או כרוכות בכך. המאמן מעודד את המתאמן ליצור נרטיב המבטא את מהות כעסו של המתאמן על מישהו אחר, ולשנות את הפרשנות שלו להתנהגות של האדם האחר כדי שיוכל לראות אותו באור חיובי, על ידי כך שהמאמן שואל את המתאמן 4 שאלות:
- למה לדעתך הוא עושה את זה?
- האם זו עובדה או פרשנות?
- מה הפרשנות האלטרנטיבית?
- עד מתי אתה מתכוון להרוס לעצמך את החיים ולהמשיך לא לשנות פרשנות?
שיטה זו עבור ריסון כעס בקואוצ'ינג מבוססת על מודל אפר"ת.
חשיבה יצירתית
המאמן מלמד את המתאמן מגוון גישות לפתרון בעיות, בנוסף המאמן צריך לחשוב מחוץ לקופסה בשביל למצוא את הגישה הנכונה למתאמן.
לקיחת אחריות
מכיוון שכל תחום הקואוצ'ינג מבוסס (בין היתר) על ההנחה שלכל אדם יש בחירה חופשית במידה מסוימת, המאמן מעודד את המתאמן למקד את מחשבותיו בדברים שיש לו יכולת להשפיע עליהם במקום להפך, דהיינו לחשוב בפרואקטיביות במקום בריאקטיביות על כל דבר. בין היתר זה נעשה על ידי כך שהמאמנים מציעים למתאמנים לבצע שינויים פשוטים בחייהם, כמו שינוי האנשים בהם הם בוחרים להקיף את עצמם.
ביקורת
ביקורות על התחום טוענות בין היתר כי:
- מאחר שאין תורה מוסכמת לתחום, לא ניתן לבדוק את יעילותו.
- יורם יובל טען כי יש אימונים שאינם שונים במהותם מטיפול קוגניטיבי התנהגותי, ושהוא חושב שהמאמנים מתעלמים מגוף עצום של ידע בפסיכולוגיה הקוגניטיבית התנהגותית[12]
ראו גם
קישורים חיצוניים
- דוד גורביץ' ודן ערב, הערך "ייעוץ, אימון אישי", באתר אנציקלופדיה של הרעיונות
- איק"א - האיגוד הישראלי לקואצ'ינג וניהול ממוקד תוצאות
- רונן טל, מה יש לפסיכולוגים נגד המאמנים האישיים (קואוצ'ינג)?, באתר ynet, 5 באוקטובר 2006
- רן רימון, למה מזלזלים בתחום הקואצ'ינג?, באתר ynet, 23 באוקטובר 2011
- קרן נפתלי, קואוצ'ינג לילדים: איך זה עובד והאם זה כדאי?, באתר ynet, 13 ביולי 2010
- טלי חרותי-סובר, מנהל, בחר בזהירות את המאמן שלך, באתר הארץ, 7 ביוני 2009
- מאיה פולק, סכנת נפשות, באתר ישראל היום, 27 במרץ 2015
- עידו סולומון, התחרות העקובה מדם בתחום האימון האישי בישראל: השרלטנים חוגגים ו-80% מהמאמנים לא עוסקים במקצוע, באתר TheMarker, 4 בפברואר 2010
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 1.6 Biswas-Diener, R. (2009). Personal coaching as a positive intervention. Journal Of Clinical Psychology, 65(5), 544-553.
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 2.4 Swartz, S. L., Prevatt, F., & Proctor, B. E. (2005). A coaching intervention for college students with Attention Deficit/Hyperactivity Disorder. Psychology In The Schools, 42(6), 647-656.
- ^ טלי חרותי סובר, "דוקטורים ומומחים מטעם עצמם – כך תזהו (כולל הרשימה המלאה)", הארץ
- ^ רשימה מלאה של המאמנים המוסמכים באתר האיגוד הישראלי לקואוצ'ינג
- ^ Kristal,Z. (2010) The Role of Reflection on Clients' Change in the Coaching Process. Unpublished Ed.D. dissertation, Teachers College, Columbia University
- ^ ICF. (2008). 2007 annual report: Advancing the art, science, and practice of professional coaching (Pdf document): International Coach Federation. (ICF o. Document Number) p.8
- ^ 7.0 7.1 7.2 7.3 Field, S., Parker, D. R., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2013). Assessing the Impact of ADHD Coaching Services on University Students’ Learning Skills, Self-Regulation, and Well-Being. AHEADAssociation on, 26(1), 67-81.
- ^ 8.0 8.1 Parker, D. R., Hoffman, S., Sawilowsky, S., & Rolands, L. (2011). An Examination of the Effects of ADHD Coaching on University Students' Executive Functioning. Journal Of Postsecondary Education And Disability, 24(2), 115-132.
- ^ יניב לס, קואצ'ינג / אימון אישי » מדריך מלא, באתר יניב לס - קואצ'ינג | אימון אישי ועסקי, 2021-06-14
- ^ Kooij, S. J., Bejerot, S., Blackwell, A., Caci, H., Casas-Brugué, M., Carpentier, P. J., ... & Asherson, P. (2010). European consensus statement on diagnosis and treatment of adult ADHD: The European Network Adult ADHD. BMC psychiatry, 10(1), 67.
- ^ דותן קסטרו, "הקשבה בעולם של דיבור?", אלכסון
- ^ אליען לזובסקי, "בטיפול, גרסת המציאות: פרופ' יורם יובל על ספת המגיש", באתר nrg, 5 בספטמבר 2008
