אין תוכו כברו
אֵין תּוֹכוֹ כְּבָרוֹ - ביטוי, שמקורו בתלמוד ומשמעותו: אין פנימיותו עולה בקנה אחד עם חיצוניותו. (המילה "בר" היא "חוץ" בארמית). נוהגים לייחס את הביטוי לאדם שאיננו מתנהג ביושר ובכנות, שמשדר צביעות ודו-פרצופיות; אחד בפה ואחד בלב.[1]
המקור
שני מקומות בתלמוד מזכירים את הביטוי. הראשון מופיע במסכת ברכות:
תנא, אותו היום סלקוהו לשומר הפתח, ונתנה להם רשות לתלמידים ליכנס, שהיה ר"ג מכריז ואומר: כל תלמיד שאין תוכו כברו לא יכנס לבית המדרש. ההוא יומא אתוספו כמה ספסלי
מתוך ההקשר למדים שרבן גמליאל, בתקופת כהונתו כנשיא הסנהדרין, העמיד בפתחו של בית המדרש שומר סף, שהיה אמור להרחיק מהישיבה תלמידים שאין תוכם כברם, היינו, אין פנימיותם תואמת את הרושם שהם מעוררים בהיכרות שטחית, ומכאן שאין הם יכולים להיחשב כתלמידי חכמים. לאחר שהדיחו חכמים את רבן גמליאל מכהונתו לתקופה קצרה, (עקב יחסו הנוקשה כלפי רבי יהושע) התמנה רבי אלעזר בן עזריה לנשיא במקומו, והוא סילק את שומר הסף. בעקבות הסרת המגבלה התווספו ספסלים רבים לבית המדרש. היינו נוספו תלמידים רבים.[2]
המחלוקת כאן מבטאת את הגישות השונות של שני החכמים לקבלת תלמידים לבית המדרש. רבן גמליאל המחמיר, טען שאין לתת לתלמידים שאין בהם תוכן פנימי, יושר וכנות - כניסה לבית המדרש. רבי אלעזר בן עזריה הקל ונתן הזדמנות לכל החפץ ללמוד.[3]
במקום אחר בתלמוד, רבא (דור רביעי לאמוראים) מזכיר את מעלת תוכו כברו כצורך בסיסי כדי להיחשב תלמיד חכם.
אמר רבא כל תלמיד חכם שאין תוכו כברו אינו תלמיד חכם
לקריאה נוספת
- האוניברסיטה הפתוחה, מירושלים ליבנה, יחידות 3-1; 10-8, 1976
- גדליהו אלון, תולדות היהודים בתקופת המשנה והתלמוד, הקיבוץ המאוחד, 1977
קישורים חיצוניים
- אין תוכו כברו - מט"ח
- נעמן אופיר, ניבונכון
- מנחם בן שלום, "סיפור הדחת רבן גמליאל והמציאות ההיסטורית", מט"ח,
הערות שוליים
- ^ ויקימילון - אין תוכו כברו
- ^ עוד על סיפורו של רבן גמליאל, החלטת חכמים להדיח אותו מתפקידו ולמנות במקומו את רבי אלעזר בן עזריה, ראו ברשימת הספרים כאן ב"לקריאה נוספת".
- ^ "תוכו כברו - תכונה מולדת או תכונה נרכשת?", מכללת הרצוג, אגדות חז"ל
