אירוערביה (תאוריה)
| האסלאם באירופה |
|
מתחת ל-1% (אוקראינה, איסלנד, אסטוניה, ארמניה, בלארוס, הונגריה, לטביה, ליטא, מולדובה, מונקו, מלטה, סלובקיה, סן מרינו, פולין, פורטוגל, פינלנד, צ'כיה, רומניה) 1%-2% (אירלנד, אנדורה, קרואטיה) 2%-4% (איטליה, לוקסמבורג, נורווגיה, סלובניה, ספרד, סרביה) 4%-5% (בריטניה, דנמרק, יוון, ליכטנשטיין) 5%-10% (אוסטריה, בולגריה, בלגיה, גרמניה, הולנד, צרפת, שוודיה, שווייץ) 10%-20% (גאורגיה, מונטנגרו, רוסיה) 20%-30% (קפריסין) 30%-40% (מקדוניה) 40%-50% (בוסניה והרצגובינה) 80%-90% (אלבניה) 90%-95% (קוסובו) מעל 95% (אזרבייג'ן, טורקיה) |
אירוערביה (הלְחֵם בין המילים באנגלית: Europe (אירופה) ל-Arabia) היא תאוריה פוליטית שמקובלת בימין הרדיקלי באירופה, ולפיה מדינות אירופה הולכות ונכנעות להשפעות ארצות ערב והאסלאם בשל בגידתם של ראשי מדינות אירופאיים במדינתם או המשך שיעורי ההגירה ושיעורי הילודה הגבוהים של האוכלוסייה המוסלמית במדינות אירופה. העיתונאית והסופרת האיטלקיה אוריאנה פלאצ'י היא זו שטבעה לראשונה את המונח. המונח הפך פופולרי בהמשך בספרה של ההיסטוריונית והסופרת הבריטית בת יאור משנת 2005 "אירוערביה: הציר האירופי-ערבי".
לפי תאוריה זו, השינוי התרבותי באירופה החל לאחר משבר הנפט של שנות ה-70 של המאה ה-20 אשר בעקבותיו ראשי מדינות אירופים נאלצו לחתום על הסכמים שונים עם מדינות מוסלמיות יצרניות נפט במטרה להבטיח את אספקת הנפט למדינותיהם. בתמורה לכך התחייבו המדינות הללו להגדיל את כמות ההגירה של מוסלמים למדינותיהם. עם השנים, בשל מספר המהגרים המוסלמים ההולך וגדל במדינות אירופה ובשל שיעורי הפריון הגבוהים שלהם ביחס לאוכלוסייה האירופאית. מגמה זו הובילה למעשה לשגשוג האסלאם באירופה ולהשפעתו על התרבויות והמערכות הפוליטיות במדינות אירופה.[דרוש מקור]
התומכים באמיתות תאוריה זו, סבורים כי התושבים המוסלמים באירופה יהיו בעלי רוב דמוגרפי באירופה בתוך מספר דורות וכי מגמה זו תהיה בעלת השלכות מרחיקות לכת.
מבקרי תאוריה זו נוטים להשוות אותה לתאוריות הקונספירציה האנטישמיות אשר התפשטו באירופה לפני מלחמת העולם השנייה. לדברי המבקרים הללו, תאוריה זו היא שגוייה בייסודה ומבוססת על אסלאמופוביה.
ראו גם
לקריאה נוספת
- בת יאור, אירוערביה: הציר האירופי-ערבי, מאנגלית: אריה חשביה, ירושלים: שוקן, תשס"ח/ 2008.
קישורים חיצוניים
