אלדד שרים
| לידה |
7 באפריל 1950 (גיל: 74) תל אביב, ישראל |
|---|---|
| שם לידה | אלדד שרים |
| תקופת הפעילות | 1969 – עדיין פעיל |
| סוגה | פופ, רוק, מוזיקה שחורה, מוזיקה קלאסית |
אֶלְדָּד שְרֵים (נולד ב-7 באפריל 1950) הוא מוזיקאי, מעבד, מפיק מנצח ומלחין ישראלי. בעבר חבר להקת עוזי והסגנונות.
במהלך הקריירה המוזיקלית שלו עיבד וניצח שרים בארבעה שירים שייצגו את ישראל בתחרות האירוויזיון
שרים עוסק גם ביצירת מוזיקה לתיאטרון, לקולנוע ולטלוויזיה והשתתף בהפקה המוזיקלית של מספר תוכניות מצליחות.
ביוגרפיה
ילדותו ונעוריו (1950 - 1969)
שרים נולד בתל אביב ב-7 באפריל 1950 לאב מסגר ואם עקרת בית. כיון שהוריו סברו שמוזיקה לא תוכל לפרנסו כשיגדל הם התנגדו שישתקע בלימודי מוזיקה, ועד גיל 13 ניגן שרים באופן מזדמן בחוג חלילית בבית הספר ובמפוחית פה אותה קיבל במתנה ליום הולדתו ה-11. כשהיה בן 13, לאחר ששמע את תזמורת כלי הנשיפה של הפועל תל אביב מנגנת בעדלאידע, פנה אל המנצח ושכנע אותו להתקבל לתזמורת אף על פי שלא ידע לנגן על אף כלי בתזמורת. המנצח נתן לו קלרנית ותוך שבוע התחיל שרים לנגן בתזמורת. בעקבות כל זאת נכנעו הוריו והסכימו לקנות לו אקורדיון. שרים התחיל ללמוד לנגן באקורדיון ובמקביל בכל פעם שהתפנה כלי בתזמורת הפועל תל אביב היה שרים לומד לשלוט בו. כעבור שנה התחיל לכתוב עיבודים בשביל התזמורת.
בזכות נגינתו בקלרנית קיבל שרים מלגה ללימודים אצל גיורא פיידמן שהכיר לשרים את המוזיקה הקלאסית, ואף הכניס אותו לקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית בה ניגן פיידמן. שרים מעיד כי פיידמן "תרם המון להבנה יותר יסודית של יצירות וביצוען". לאחר שסיים את בית הספר התיכון בגיל שש עשרה (כיון ש"קפץ כיתה") דחה את מועד גיוסו לצבא ופנה ללמוד באקדמיה למוזיקה על שם רובין בתל אביב. באקדמיה למד, בין היתר, אצל פרופסור יצחק סדאי ואצל נועם שריף. שרים שילב בין העקרונות אותם למד במסגרת לימודי המוזיקה הקלאסית למוזיקת פופ ובכל פעם שלמד חוק חשוב בקומפוזיציה היה פועל על פיו ומחפש שימושים בחוק בלהקות פופ כדוגמת הביטלס, במקביל ללימודיו באקדמיה ניגן בלהקת הרוק עוזי והסגנונות. שרים הגדיר את השילוב בין הסגנונות המוזיקליים השונים בתקופת לימודיו באקדמיה כמשפיע על אופי יצירתו המוזיקלית בהמשך:
ערבוב הסגנונות היה גורלי בקביעת עתידי, כי תוך כדי לימוד התברר לי שבשטח המוסיקה הקלאסית כל הדברים החשובים נאמרו כבר, והמוסיקה המודרנית רק ממחזרת את מה שנאמר לפניה, בעוד במוסיקה הקלה התחוללו בזמני מהפכות של ממש, ויש עוד המון דרכים לסלול, בייחוד במוסיקה הישראלית.
— אלדד שרים, יוני 2011
בשנת 1969, לאחר שנתיים בהן למד באקדמיה, סיים שרים את לימודיו והתגייס לצה"ל.
בצה"ל (1969 - 1972)
במהלך שרותו הצבאי שימש שרים כמנהל מוזיקלי של להקות צבאיות, בעיצומה של תקופת פריחת הלהקות הצבאיות. במהלך תקופת השרות שרים עבד ויצר קשר עם אמנים רבים שבאותה תקופה היו חברים בלהקות צבאיות, ברבים מהמקרים שיתוף פעולה זה נמשך גם לאחר השרות הצבאי. בין אמנים אלו ניתן למנות את רותי נבון, יוני נמרי, רומן שרון, יזהר כהן חברי להקת אף אוזן גרון (יובל דור, צבי רוטשטיין (קיקי) ועמי מנדלמן) ב-1972, לקראת שחרורו, יצא שיר שביצעו חברי צוות הווי פיקוד הדרכה. את השיר הלחין שרים כתרגיל בקומפוזיציה כשלמד אצל פרופסור יצחק סדאי והוא זכה להצלחה רבה והיה להיטו הראשון של שרים. לקראת סוף הגיוס הלחין ועיבד שיר עבור יגאל בשן, השיר כיכב במצעדי הפזמונים ואף נבחר לשיר השנה במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל.
לאחר השחרור (1972 - )
בזכות פעילותו בתקופת שרותו הצבאי, כשהשתחרר כבר היה שרים מוכר כמעבד וכמלחין ולאחר השחרור הוא הפך להיות אחד המעבדים המוזיקליים המבוקשים[1] ובאותה תקופה הוא הרחיב את מעגל שיתופי הפעולה שלו ועבד גם עם הזמרים אבי טולדנו, עדנה לב, שלמה ארצי, דני גרנות, יזהר כהן ואחרים.
באוקטובר 1972 נסע שרים לאיטליה שם למד אצל המוזיקאי האיטלקי זוכה האוסקר אניו מוריקונה במשך כחצי שנה. שרים התחיל לעבוד כמעבד מוזיקלי באיטליה אך כיון שתמה אשרת הסטודנט שלו נאלץ לשוב לארץ ביוני 1973.
בפסטיבל הזמר והפזמון 1973 עיבד שרים שניים מהשירים, אחד מהם הוא השיר הזוכה. ב-1985 חיבר את המוזיקה לסרט "קומפוט נעליים" של יהודה ברקן.
שרים היה נשוי לפזמונאית ענת שרתוק-שרים.
הערות שוליים
