אלה (עץ)
 אלה
| |
|---|---|
_2.jpg)
| |
| מיון מדעי | |
| ממלכה: | צומח |
| מערכה: | בעלי פרחים |
| מחלקה: | דו-פסיגיים |
| סדרה: | סבוננאים |
| משפחה: | אלתיים |
| סוג: | אלה |
| מינים | |
|
בין מיני האלה:
| |
| שם מדעי | |
 Pistacia
| |
אֵלָה (שם מדעי: Pistacia) הוא סוג עץ במשפחת האלתיים, שכמה ממיניו נפוצים בארץ ישראל בצורת שיח. לחלק מהמינים פירות טובים למאכל.
מינים שונים של כנימות נטפלים למינים שונים של אלה, והם מכונים כנימות האלה. כנימות אלה יוצרות עפצים בעלי צורות שונות, המשתנים ממין אחד של כנימה למשנהו.
בין מיני האלה:
- אלה אטלנטית (Pistacia atlantica, נפוצה מהגולן והגליל העליון עד הר הנגב)
- אלה אמיתית או אלת הבֻּטנה (Pistacia vera, פריו של זן זה מכונה "פיסטוק")
- אלת טרבינת (Pistacia terebinthus, נפוצה באזור הים-תיכוני המערבי)
- אלה ארצישראלית (Pistacia palaestina, נפוצה באזור הים-תיכוני של ישראל). יש הרואים בה תת-מין של אלת טרבינת.
- אלת המסטיק (Pistacia lentiscus, נפוצה באזור הים-תיכוני של ישראל, השרף המופק מתוך הגזע של זן זה נקרא "מסטיקא")
- אלת הכלאיים
מקור השם
מקור שם העץ אלה, כמו גם שם העץ אלון (ואף "אילן" המופיע בלשון חז"ל[1]), במילה "אל", בהקשר של עץ מקודש לאלים; המילה "אלה" (או "אלת" בסיומת ת' נקבית) שימשה באוגרית כשם נרדף לאשרה.[2] השם "אלה" מופיע בתנ"ך פעמים רבות, ויש המזהים את ה"בטנים" שהוזכרו ברשימת "זמרת הארץ" (בראשית מג יא) כפירות האלה האטלנטית, בין היתר בשל השתמרות שם העץ בערבית (ובדומה לזה בארמית) כ'בטם'.
חשיבות בימי קדם
לעיתים קרובות נזכרים האלון והאלה יחד בתנ"ך, למשל "עַל־רָאשֵׁי הֶהָרִים יְזַבֵּחוּ וְעַל־הַגְּבָעוֹת יְקַטֵּרוּ תַּחַת אַלּוֹן וְלִבְנֶה וְאֵלָה כִּי טוֹב צִלָּהּ..." (הושע פרק ד פסוק יג). הנביא הושע מתאר את חטאי העם בעבודה זרה שנעשו תחת עצי האלון, הלבנה והאלה, ואכן, יחד עם המילה "אילן" המאוחרת בהרבה, השורש המשותף להם הוא "אל" המרמז על החשיבות הפולחנית של העצים בימי קדם.
אזכורים בתנ"ך
האלה מופיעה פעמים רבות בתנ"ך, להלן מקצת מהאזכורים:
יעקב – "וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם־שְׁכֶם" בראשית פרק ל"ה פסוק ד
גדעון בן יואש – "וַיָּבֹא מַלְאַךְ ה', וַיֵּשֶׁב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר בְּעָפְרָה, אֲשֶׁר לְיוֹאָשׁ, אֲבִי הָעֶזְרִי..." שופטים פרק ו' פסוק י"א
שאול המלך – "וַיָּקוּמוּ, כָּל-אִישׁ חַיִל, וַיִּשְׂאוּ אֶת-גּוּפַת שָׁאוּל וְאֵת גּוּפֹת בָּנָיו, וַיְבִיאוּם יָבֵישָׁה; וַיִּקְבְּרוּ אֶת-עַצְמוֹתֵיהֶם תַּחַת הָאֵלָה, בְּיָבֵשׁ, וַיָּצוּמוּ, שִׁבְעַת יָמִים." דברי הימים א' פרק י' פסוק י"ב
אבשלום בן דוד – "וְאַבְשָׁלוֹם רֹכֵב עַל-הַפֶּרֶד, וַיָּבֹא הַפֶּרֶד תַּחַת שׂוֹבֶךְ הָאֵלָה הַגְּדוֹלָה וַיֶּחֱזַק רֹאשׁוֹ בָאֵלָה וַיֻּתַּן בֵּין הַשָּׁמַיִם וּבֵין הָאָרֶץ, וְהַפֶּרֶד אֲשֶׁר-תַּחְתָּיו, עָבָר. וַיַּרְא אִישׁ אֶחָד, וַיַּגֵּד לְיוֹאָב; וַיֹּאמֶר, הִנֵּה רָאִיתִי אֶת-אַבְשָׁלֹם, תָּלוּי, בָּאֵלָה." שמואל ב' פרק י"ח
ישעיהו – "וְעוֹד בָּהּ עֲשִׂרִיָּה, וְשָׁבָה וְהָיְתָה לְבָעֵר: כָּאֵלָה וְכָאַלּוֹן, אֲשֶׁר בְּשַׁלֶּכֶת מַצֶּבֶת בָּם--זֶרַע קֹדֶשׁ, מַצַּבְתָּהּ." ישעיהו פרק ו' פסוק י"ג
שם האלה בארמית הוא בוטמא, וזהו גם השם הארמי של הבטנים המקראיים. לפי דעה אחת בתלמוד[3] , האלה נכללת בתוך עשרה מיני הארזים, כלומר עצי סרק שהאדם מחשיב רבות את השימוש בענפיהם או גזעיהם, כארז.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אלה, באתר ITIS (באנגלית)
- אלה, באתר NCBI (באנגלית)
- אלה, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
- אלה, באתר Tropicos (באנגלית)
- אלה, באתר GBIF (באנגלית)
- אלה, באתר IPNI (באנגלית)
- אלה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הצומח במקרא: אלה, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
הערות שוליים
- ^ עגבנייה, באתר האקדמיה ללשון העברית, 17 בדצמבר 2018
- ^ Joan E. Taylor, The Asherah, the Menorah and the Sacred Tree, Journal for the Study of the Old Testament 20, 1995-06, עמ' 40 doi: 10.1177/030908929502006602
- ^ ראש השנה כג א
