פיסטוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קריאת טבלת מיוןאלת הבטנה
גרעיני פיסטוק
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: סבוננאים
משפחה: אלתיים
סוג: אלה
מין: אלת הבטנה
שם מדעי
Pistacia vera
תחום תפוצה
פיסטוק
ערך תזונתי ל-100 גרם
מים 4.37 ג'
קלוריות 560 קק"ל
חלבונים 20.16 ג'
פחמימות 27.17 ג'
שומן 45.32 ג'
כולסטרול 0 מ"ג
ויטמינים
 ‑ ויטמין A ‏1205 מק"ג
 ‑ ויטמין B1 ‏0.870 מ"ג
 ‑ ויטמין B2 ‏0.160 מ"ג
 ‑ ויטמין B3 ‏1.300 מ"ג
 ‑ ויטמין B5 ‏0.52 מ"ג
 ‑ ויטמין B6 ‏1.700 מ"ג
 ‑ ויטמין B9 ‏51 מק"ג
 ‑ ויטמין C ‏5.6 מ"ג
 ‑ ויטמין D ‏0 מ"ג
 ‑ ויטמין E ‏2.86 מ"ג
 ‑ ויטמין K ‏13.2 מק"ג
ברזל 3.92 מ"ג
סידן 105 מ"ג
מגנזיום 121 מ"ג
זרחן 490 מ"ג
אשלגן 1025 מ"ג
נתרן 1 מ"ג
אבץ 2.20 מ"ג
סיבים תזונתיים 10.6 ג'
מקור: משרד החקלאות האמריקני
אשכול פיסטוק לפני הבשלת הפירות
פיסטוק

פיסטוק (שם עברי מלא: אלת הבָּטְנָה או אלה אמיתית, שם מדעי: Pistacia vera) הוא עץ המתנשא לגובה 10 מטרים. מוצאו מהאזורים ההרריים של איראן, טורקמניסטן ומערב אפגניסטן.

תיאור

לעץ עלים נשירים דמויי נוצה המסודרים באופן שווה לאורך הפטוטרת ואורכם בין 10 ל-20 ס"מ. עץ הפיסטוק הוא עץ נשיר ודו-ביתי (לכל פרט ייחודיות זוויגית). לעץ פרחים בעלי עלי כותרת והם נוצרים ממַכְבֵּד. הפרי הוא בלוט בעל זרע מוארך העטוף בקליפה קשה ובתוכה ליבה ירוקה לא רכה העטופה בקרום סגול אדום חום. הליבה היא החלק האכיל והיא בעלת טעם ייחודי.

לאחר שהפרי נקטף, קליפתו מתייבשת, מחליפה את צבעה מירוק לצהוב (בזנים מסוימים לגוון צהוב-אדמדם) ונפתחת מעצמה באופן חלקי (ראו בתמונה).

בישראל, כמו בהרבה ממדינות העולם, נהוג לאכול את הפיסטוק כסוג של חטיף פיצוחים לאחר שהוא הומלח ונקלה. את הפיסטוק ניתן למצוא בלא מעט מאכלים מתוקים שמוצאם ממדינות ערב כגון בקלווה, רחת לוקום, כנאפה ומלבי. בישראל מכונה הפרי "פיסטוק חלבי", על שם מוצאו מחלב שבסוריה.

שימושים רפואיים לפי מקורות קדומים ובימינו

פדניוס דיוסקורידס, רופא, פרמקולוג ובוטניקאי יווני מהמאה הראשונה, תיאר את עץ האלה וציין כי גדלה בפטרה, יהודה, סוריה וקפריסין. לדבריו הפיקו ממנה את השרף המשמש לחיזוק הקיבה, לטיפול בעיניים ובאוזניים וכחומר משלשל. בימי הביניים שימשו הפירות כתרופה נגד שלשול, כסם המועיל לקיבה וכמרכיב בתרופה לחיזוק התשוקה. שמן הזרעים הוזכר בתור מרכיב במרקחת לחיזוק הלב, לעיכוב הזקנה, לחיזוק החושים ולחיזוק כוח הגברא. ברפואה העממית בימינו משמשים הזרעים לניקוי הפנים[1].

גידולי פיסטוק ברחבי העולם לפי מדינות

התפלגות תנובת הפיסטוק בעולם בשנת 2005[2]:

מדינה תנובה
(טונות)
איראן 190,000
ארצות הברית 140,000
טורקיה 60,000
סוריה 60,000
סין 34,000
יוון 9,500
איטליה 2,400
אוזבקיסטן 1,000
תוניסיה 800
פקיסטן 200
מדגסקר 160
קירגיזסטן 100
מרוקו 50
קפריסין 15
מקסיקו 7
מאוריציוס 5

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ אפרים לב וזהר עמר, סממני המרפא המסורתיים בארץ ישראל, ירושלים, תשס"ב, עמ' 72.
  2. ^ Food & Agricultural Organization of the UN estimates
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

29769591פיסטוק