לדלג לתוכן

אלון גושן-גוטשטיין

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
אלון גושן-גוטשטיין
Alon Goshen-Gottstein
לידה 1956 (גיל: 69 בערך)
בריטניהבריטניה בריטניה
מדינה ישראלישראל ישראל
פעילות בולטת ייסוד מכון אליהו לדיאלוג בין-דתי
ידוע בשל קיום דיאלוג בין-דתי
השכלה
  • מוסמך לרבנות
  • בוגר האוניברסיטה בתלמוד ופילוסופיה יהודית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים
  • דוקטור בפילוסופיה יהודית מטעם האוניברסיטה העברית בירושלים
  • נצרות ודתות מטעם אוניברסיטת הרווארד
השקפה דתית יהודי
מספר ילדים 2
פרסים והוקרה פרס ירושלים לחקר ההלכה

אלון גושן גוטשטייןאנגלית: Alon Goshen-Gottstein; נולד בשנת 1956 באנגליה) הוא חוקר בתחום מדעי היהדות, תאורטיקן ופעיל בתחום הדיאלוג הבין-דתי. מאז שנת 1997 הוא משמש כמייסד ומנהל מכון אליהו לדיאלוג בין-דתי. תחום התמחותו הוא גישור בין המימד התאולוגי-אקדמי לבין יוזמות מעשיות שונות, בדגש על מעורבות הנהגות דתיות מרחבי העולם. על פועלו זכה בפרס ירושלים לחקר ההלכה בשנת 2023.[1][2]

ילדות ומשפחה

אלון גושן גוטשטיין הוא בנו של משה גושן גוטשטיין – פרופסור לחקר היהדות, בלשן, חוקר מקרא ותאולוג – ושל אסתר גושן גוטשטיין, פסיכולוגית קלינית. הבית הירושלמי שבו גדל גושן גוטשטיין היה פתוח לתלמידים בני דתות שונות, וכן לאנשי דת שביקרו בישראל.[3]

אלון גושן גוטשטיין נשוי לתרז (לבית אנדרבון), שותפה קרובה לפעילותו הבין-דתית. לזוג שני בנים – אלישע ונריה.

השכלה וקריירה אקדמית

אלון גושן גוטשטיין עבר הכשרה דתית והוסמך לרבנות בשנת 1978. במשך שלושים השנים שלאחר מכן שירת כרב צבאי במילואים בצה"ל, אך לא שימש כרב קהילה בפועל.[2]

אלון גושן גוטשטיין למד באוניברסיטה העברית בירושלים, שם התמקד בתחומי התלמוד והמחשבה היהודית. בנוסף, למד נצרות ודתות באוניברסיטת הרווארד. בשנת 1986 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטור שלו עסקה בנושא "אלוקים וישראל כאב ובן בספרות התנאית",[4] בהנחיית פרופסור אפרים אורבך. הוא לימד במוסדות אקדמיים שונים בישראל, עמד בראש המכון לחקר הספרות הרבנית, ולימד במכללת בית מורשה שבירושלים בין השנים 1997 ל־2013, במהלכן ניהל כנסים ופרסומים בתחום.[5]

אלון גושן גוטשטיין היה חבר במכון שלום הרטמן במשך כעשור. במסגרת זו עסק בסוגיות אקזיסטנציאליות עכשוויות, ורכש ניסיון משמעותי בדיאלוגים בין-דתיים בזירה הציבורית. במשך מספר שנים שימש כאחראי על תחום זה מטעם מכון הרטמן.[2]

מעבר להכשרתו האקדמית, אלון גושן גוטשטיין שואב השראה גם ממקורות יהודיים ולא-יהודיים נוספים. הוא מקיים קשרים עם מספר קהילות חסידיות, והושפע באופן עמוק מתורת החסידות ומהרוחניות שהיא מציעה. גושן גוטשטיין גם פרסם חיבורים בתחום זה.[2]

עבודה בין-דתית

הכשרתו הרוחנית של אלון גושן גוטשטיין כללה קשרים מעצבים עם מורים רוחניים שאינם יהודים, וכן קשרים מעמיקים עם מגוון רחב של קהילות נזיריות נוצריות. הוא שותף לחיים הרוחניים של קהילות נוצריות והינדואיסטיות, ונהנה מחברות, חוכמה והכוונה של מורים מהמסורות הבודהיסטית והאסלאמית.[6]

ניסיונו האישי של אלון גושן גוטשטיין הוביל אותו לייסד בשנת 1997 את מכון אליהו לדיאלוג בין-דתי, אשר החל את דרכו כקונסורציום של שלוש-עשרה מכללות אקדמיות לתאולוגיה הפועלות בירושלים. בהמשך, התפתח המכון לפורום עולמי של מנהיגים דתיים (מועצת מנהיגי הדתות של מכון אליהו)[7] וחוקרים.[8] הרקע של גושן גוטשטיין בהנהגה דתית ובהכשרה אקדמית איפשר לו להנחות תהליכי למידה ושותפות ציבורית רחבה, תוך שיתוף של אנשי דת וחוקרים כאחד.

התעניינותו האישית ברוחניות בין-דתית ורשת הקשרים האישיים הרחבה שפיתח, עיצבו יוזמות ייחודיות של המכון, בהן פרויקטים מחקריים ופרסומים שעסקו בנושאים כמו "גאונות דתית"[9] (חקר דמויות מופת רוחניות בדתות השונות), חברות בין-דתית,[10] וחקר המיסטיקה והחיים הרוחניים.[11]

יכולתו של אלון גושן גוטשטיין לשלב בין מנהיגות דתית למחקר אקדמי, ולהנגיש את שניהם לציבור הרחב תוך הצגת תובנות וגישות חדשניות, הפכה אותו לקול מוביל בזירה העולמית בנושאים הקשורים ליחסים בין דתות. הוא הופיע בתוכניות טלוויזיה במדינות שונות, פרסם מאמרי דעה בעיתונים ובכתבי עת במספר שפות, ובמקביל פרסם גם בלוגים אישיים.

תרומתו של אלון גושן גוטשטיין לתחום הדיאלוג הבין-דתי זכתה להכרה על ידי המועצה הפולנית לנוצרים וליהודים, שהעניקה לו את התואר "דמות של פיוס".[12]

פרסומים

קריירה מוזיקלית

לצד עיסוקו האקדמי והבין-דתי, אלון גושן גוטשטיין הקליט גם מוזיקה חסידית. יצירותיו פורסמו תחת המותג האיטלקי "Amiata Records".

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. על פרדוקס ושברו / היחס ללא יהודי ולדתות אחרות בציונות הדתית / אלון גושן-גוטשטיין, באתר נאמני תורה ועבודה
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 אתר למנויים בלבד אריאל הורוביץ, ‏"אי אפשר להמשיך להתפלל רק על עם ישראל", בעיתון מקור ראשון, 2 ביולי 2020
  3. The Elijah Interfaith Institute (2012-09-10), Alon Goshen-Gottstein at Latroun, 2012 - An act of reconciliation, נבדק ב-2025-06-03
  4. Alon Goshen-Gottstein, “God and Israel as Father and Son in Tannaitic Literature,”
  5. Alon Goshen-Gottstein, Religious Genius: Appreciating Inspiring Individuals Across Traditions, Springer International Publishing, 2017-07-14, מסת"ב 978-3-319-55513-3. (באנגלית)
  6. Alon Goshen-Gottstein, Religious Genius: Appreciating Inspiring Individuals Across Traditions, Cham, 2017
  7. "The Elijah Board of World Religious Leaders". Elijah Interfaith. 22 ביוני 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  8. "Elijah Interfaith". Elijah Interfaith.
  9. "Religious Genius – An Overview". Elijah Interfaith. 14 במאי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  10. "Friendship Across Religions". Elijah Interfaith. 18 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. "The Guerrand Hermes Forum for Interreligious Study of the Mystical and Spiritual Life". Elijah Interfaith. 17 בנובמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  12. "Zaproszenie do dialogu". Prchiz.pl. נבדק ב-9 בפברואר 2022. {{cite web}}: (עזרה)

אלון גושן-גוטשטיין41264313Q4734335