אלון מורה (אתר מקראי)

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
עץ אלון שגילו הוערך בכ-1,000 שנים, צולם ב-2006
Israelmap001.jpg

אֵלוֹן מוֹרֶה או אֵלוֹנֵי מֹרֶה הוא אתר מקראי או עץ אלון או אלה, שהיה בסמוך לשכם המקראית (שהוצע לזהותה בתל בלטה ששמה נגזר אולי מהשם הלטיני: platanus, שמשמעו בעברית: אלון) המוזכר בתנ"ך.

ההתנחלות אלון מורה שהוקמה בשנות ה-70 בשומרון, נקראה על שמו של האתר המקראי.

בסיפורי המקרא

בספר בראשית מסופר כי אלון מורה היה אתר החנייה הראשון של אברהם במסעו מחרן לארץ כנען, לאחר שה' ציווה על אברם (כשמו אז) לעזוב את ארץ מולדתו. כאשר הגיע אל אלון מורה, הסמוך לשכם המקראית[א], הוא בנה שם מזבח ואז נראה אליו ה'[6]:

”וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ וְאֶת הַנֶּפֶשׁ אֲשֶׁר עָשׂוּ בְחָרָן וַיֵּצְאוּ לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן וַיָּבֹאוּ אַרְצָה כְּנָעַן: וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ: וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ לַ-ה' הַנִּרְאֶה אֵלָיו:”

בפסוקי ספר דברים נקשר אתר אֵלוֹנֵי מֹרֶה (המזוהה עם אלון מורה) עם הנבואה על הברכה ואל הקללה הגלומים במצוות התורה עבור בני ישראל[7]:

”וְהָיָה כִּי יְבִיאֲךָ ה' אֱ-לֹהֶיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה בָא שָׁמָּה לְרִשְׁתָּהּ וְנָתַתָּה אֶת הַבְּרָכָה עַל הַר גְּרִזִים וְאֶת הַקְּלָלָה עַל הַר עֵיבָל: הֲלֹא הֵמָּה בְּעֵבֶר הַיַּרְדֵּן אַחֲרֵי דֶּרֶךְ מְבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיֹּשֵׁב בָּעֲרָבָה מוּל הַגִּלְגָּל אֵצֶל אֵלוֹנֵי מֹרֶה:”

שם המקום

אלון

האבן עזרא[1] כותב, כי 'אלון' הוא ממשמעות עץ האלה, או ממשמעות 'שדה'. הרד"ק[3] כותב כי 'אלון' הוא מישור (בדומה לאלוני ממרא).

החוקר אברהם נגב שיער, כי האתר אלון מורה נקרא על שם עץ אלון חשוב וידוע, בסמוך לשכם. נגב טען כי ייתכן שאלון מורה זהה עם אֵלוֹן מֻצָּב או עם הָאֵלָה הנודעת, עצים שהוזכרו כנמצאים בסביבות שכם, ובסמוך ובהקשר אליהם אירעו מעשים שסופר עליהם בכתובים:

  • הטמנת חפצי פולחן אלילי, בספר בראשית:[8]

”וַיֹּאמֶר אֱ-לֹהִים אֶל יַעֲקֹב קוּם עֲלֵה בֵית אֵל וְשֶׁב שָׁם וַעֲשֵׂה שָׁם מִזְבֵּחַ לָאֵל הַנִּרְאֶה אֵלֶיךָ בְּבָרְחֲךָ מִפְּנֵי עֵשָׂו אָחִיךָ: וַיִּתְּנוּ אֶל יַעֲקֹב אֵת כָּל אֱלֹהֵי הַנֵּכָר אֲשֶׁר בְּיָדָם וְאֶת הַנְּזָמִים אֲשֶׁר בְּאָזְנֵיהֶם וַיִּטְמֹן אֹתָם יַעֲקֹב תַּחַת הָאֵלָה אֲשֶׁר עִם שְׁכֶם.”

השם אלון מורה זהה במשמעותו לשם אלון מעוננים. אלו שמות המכוונים להתגלות נבואית על ידי אוראקל.[9]

”וַיִּכְרֹת יְהוֹשֻׁעַ בְּרִית לָעָם בַּיּוֹם הַהוּא וַיָּשֶׂם לוֹ חֹק וּמִשְׁפָּט בִּשְׁכֶם: וַיִּכְתֹּב יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּסֵפֶר תּוֹרַת אֱ-לֹהִים וַיִּקַּח אֶבֶן גְּדוֹלָה וַיְקִימֶהָ שָּׁם תַּחַת הָאַלָּה אֲשֶׁר בְּמִקְדַּשׁ ה':”

”וַיֵּאָסְפוּ כָּל בַּעֲלֵי שְׁכֶם וְכָל בֵּית מִלּוֹא וַיֵּלְכוּ וַיַּמְלִיכוּ אֶת אֲבִימֶלֶךְ לְמֶלֶךְ עִם אֵלוֹן מֻצָּב אֲשֶׁר בִּשְׁכֶם:”

כמו כן, הציע נגב, כי בסביבות שכם המקראית נמצאו "עצים מקודשים רבים"[12][13].

מורה

הרמב"ן[1] והרד"ק[3] כותבים, כי שם בעל המקום היה "מורה". האבן עזרא[1] מביא דעה כי הכוונה לממרא, בעל בריתו של אברהם[ב], אולם הרמב"ן שולל זאת, משום ש'מורה' היה כנעני ואילו 'ממרא' היה אמורי[14].

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ביאורים

  1. ^ החזקוני[1] כתב שאלוני מורה ואלוני ממרא זהים, אך ברמב"ן[1] שולל זאת, שכן אלוני מורה בשכם, ואלוני ממרא בחברון[2] (וראו גם רד"ק[3] המחלק בין שתי המקומות).
    יש טוענים[4], שדברי ה'חזקוני' המופיעים לפנינו הם טעות סופר, ואילו בכתב יד אוקספורד של ה'חזקוני' נכתב כי "אלון מורה" ו"אלוני מורה" אחד הם, וכוונתו ש'אלון מורה' הנכתב כאן ו'אלוני' מורה הנכתב בפרשת ראה[5] זהים (וכפי שציין גם הרמב"ן[1]: ”'ואלון מורה'... ונקרא גם כן 'אלוני מורה', כמו שכתוב 'מול הגלגל אצל אלוני מורה'”).
  2. ^ אין הכרח בדבריו ש'אלון מורה' ו'אלוני ממרא' זהים, אלא ממרא היו לו נחלות הן בשכם והן בחברון[4].

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 בראשית, י"ב, ו'
  2. ^ בראשית, י"ג, י"ח
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 בראשית, י"ג, י"ח
  4. ^ 4.0 4.1 רבי יעקב חיים סופר, 'הדר יעקב', חלק ו סימן ח
  5. ^ דברים, י"א, ל'
  6. ^ ספר בראשית, פרק י"ב, פסוקים א'-ו'.
  7. ^ ספר דברים, פרק י"א, פסוקים כ"ט-ל'.
  8. ^ ספר בראשית, פרק ל"ה, פסוק ד'.
  9. ^ בנימין מזר, כנען וישראל:מחקרים היסטוריים, ירושלים, מוסד ביאליק, 1980, עמ' 148.
  10. ^ ספר יהושע, פרק כ"ד, פסוקים כ"ה-כ"ו.
  11. ^ ספר שופטים, פרק ט', פסוק ו'.
  12. ^ אברהם נגב, הערך: אֵלוֹן מוֹרֶה, אֵלוֹנֵי מֹרֶה, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 51.
  13. ^ על עצים מקודשים בארץ ישראל ובתנ"ך, ראו: אבי שמידע, צבי שמיר ומיכאל וינברג, עצים קדושים וקשישים בישראל, באתר סנונית.
  14. ^ בראשית, י"ד, י"ג
Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0